ESA

באמצעות LISA, ESA מתכננת לתפוס גלי כבידה מהחלל, באמצעות משולש של חלליות שמיליוני קילומטרים מפרידים ביניהן – ולפענח סודות קוסמיים שמעולם לא ראינו. קרדיט: ESA

סוכנות החלל האירופית בונה אנטנה גדולה בחלל כדי להאזין לגלי כבידה מהיקום האפל

LISA היא משימה גדולה לגילוי אדוות חמקמקות במרחב זמן. מנקודת התצפית שלה בחלל, LISA תלכוד גלי כבידה בתדירויות נמוכות יותר ממה שאפשר בכדור הארץ, ותגלה אירועים בקנה מידה שונה -
גלקסיית סליל NGC 7469 בפיסקס, ליבה בהירה, זרועות כוכבים צבעוניות, יצירת כוכבים.

הגלקסיה הזאת גונבת את ההצגה – אבל הטוויסט האמיתי נמצא בסמוך

טלסקופ החלל האבל חשף את היופי של NGC 3507 בקבוצת אריה – אך היא רק חצי מהסיפור. שותפתה NGC 3501 מוסתרת מחוץ לפריים, ושיתוף הפעולה בין השתיים מדגים את עוצמת
הדגם של ונרה-4 במוזיאון הזיכרון לקוסמונאוטיקה דומה לקפסולת הנחיתה הנכנסת מחדש לאטמוספירת כדור הארץ. צילום: ESA

בשבת (10/5/25) צפויה חללית סובייטית בת 53 להתרסק על כדור הארץ

הכניסה צפויה ב-10 במאי 2025 בשעה 08:16 UTC עם אי-ודאות של כ-8.6 שעות
TGO צילמה את התמונה הזאת ב-3 בנובמבר 2023. במרכזה Cerberus Fossae (163.07°E, 9.25°N) קרדיט: ESA

מטאור מתנגש במאדים: גלים סייסמיים מזעזעים את כוכב הלכת האדום

תצלום TGO מ-3 בנובמבר 2023 חושף את השפעות הפגיעה באזור Cerberus Fossae, ומעמיק את ההבנה של רעידות המאדים וההשפעות הסייסמיות
הקוואזר J0742+2704 (במרכז) הפך לנושא עניין של אסטרונומים לאחר שהתברר בשנת 2020 כי יש לו סילון חדש שנפלט מהדיסקה סביב החור השחור העל-מסיבי שלו. התגלית נעשתה באמצעות מצפה הרדיו Karl G. Jansky Very Large Array (VLA). בעקבות זאת נערכו תצפיות המשך עם מצפי כוכבים אחרים, במטרה לקבוע את מאפייני הגלקסיה ולהבין מה עשוי היה להפעיל את הסילון. **קרדיט:** NASA, ESA, קריסטינה ניילנד (מעבדת המחקר הימי של ארה"ב); עיבוד תמונה: ג'וזף דה-פסקאלה (STScI).

הפתעת הספירלה של האבל: גילוי קוואזר שמפריך תיאוריות

טלסקופ החלל 'האבל' חשף קוואזר המאכלס גלקסיה ספירלית – תגלית מפתיעה שמערערת על ההבנה הקיימת לגבי מבנה קוואזרים ומקור סילוני החומר שלהם
משימת פרובה-3 פורצת הדרך של סוכנות החלל האירופית (ESA) החלה בהצלחה את שלב הטיסה בתצורה, כאשר שני לוויינים שומרים כעת על מרחק מדויק של 150 מטרים זה מזה במסלול. דיוק זה יאפשר יצירת ליקויי חמה מלאכותיים, אשר יספקו תצפיות חסרות תקדים על העטרה של השמש. קרדיט: ESA-P. Carril

גשושיות פרובה-3 של סוכנות החלל האירופית נפרדו זו מזו להמשך משימתן ההיסטורית

לראשונה בהיסטוריה: שתי גשושיות ישמרו מרחק של 150 מטר במסלול, ייצרו ליקויי חמה מלאכותיים ויאפשרו חקר פורץ דרך של עטרת השמש
גלקסיה ספירלית עם ליבה בהירה, זרועות כוכבים חדשות, ומבנים קוסמיים מסביב.

האבל צילם פיצוץ של כוכב המרוחק 650 מיליון שנות אור

טלסקופ האבל מתעד פיצוץ סופרנובה מסוג Ia בגלקסיה LEDA 22057, במרחק 650 מיליון שנות אור, עם תובנות חדשות על התפתחות ננסים לבנים
לוגו IRIS². קרדיט: סוכנות החלל האירופית

אירופה תשגר מערכת לווייני תקשורת מאובטחת – IRIS²

קונסטלציית IRIS² – ראשי תיבות של Infrastructure for Resilience, Interconnectivity and Security by Satellite – תכלול מאות לוויינים במסלול נמוך סביב כדור הארץ (LEO) ועוד לוויינים במסלול בינוני סביב כדור
החללית הרה של סוכנות החלל האירופית תבצע תמרון האצה ליד מאדים וגם תחקור אותו. איור: סוכנות החלל האירופית.

הוצתו מנועיה של החללית הרה במסעה לעבר האסטרואיד דידימוס

הרה (Hera) – משימת חקר האסטרואידים של סוכנות החלל האירופית תגיע שוב לאסטרואיד שבו ביקרה ואותו הסיטה החללית DART