חלליות של נאס״א ו־ESA מנצלות את הקרבה למאדים כדי לחקור את ההרכב הכימי של השביט; הפריהליון צפוי ב־30 באוקטובר ויוביל לשיא פעילות
ב־3 באוקטובר 2025 חלף השביט הבין־כוכבי 3I/ATLAS סמוך למסלול מאדים, במרחק של כ־30 מיליון קילומטר מכוכב הלכת האדום. זו הפעם השלישית בלבד בהיסטוריה שתועד גוף שמקורו מחוץ למערכת השמש חוצה את המרחב הפנימי שלה. האירוע הזה עורר עניין עצום בקרב הקהילה המדעית, מאחר שהוא פתח חלון תצפית ייחודי שמספק הזדמנות להבין טוב יותר את ההרכב של חומרים שמקורם בכוכבים אחרים.
בחלון הימים 1–7 באוקטובר, ESA מפנה את Mars Express ו-ExoMars TGO לצפות בשביט; הקרבה ב-3 באוקטובר (≈30 מיליון ק״מ) מאפשרת מדידות דימות וספקטרוסקופיה של הגז והאבק המשתחררים מן הגרעין. בהמשך נועדה חללית JUICE של ESA לעקוב אחר 3I/ATLAS סמוך לפריהליון ובנובמבר, כשפעילותו בשיא. גם משימת Psyche של נאס״א, בדרכה לאסטרואיד 16 פסיכה, תנסה ללכוד תצפיות. esa.int+1
תצלומי חלליות ומצפים גדולים מן הקרקע כבר חשפו הילה (קומה) וזנב, ומדידות מוקדמות מצביעות על קרח מים ו-CO₂ בדומה לשביטים "מקומיים", אך עם מאסה מוערכת גדולה במיוחד. עבור מדענים זו מעבדה טבעית לבדיקת "מתכון" חומרי-הגלם של מערכות פלנטריות מעבר לשמש: אם ההרכב יתאים לשביטי מערכת השמש — זה רמז לאוניברסליות של אבני-הבניין; אם יסטה — ייתכן שניחשף לחומרים "אקזוטיים" ממערכת אחרת. Chron
מתי ומה נראה מכדור הארץ? בתקופת הפריהליון השביט קרוב זוויתית לשמש, ולכן צפייה בעין בלתי מזוינת אינה צפויה ואף מסוכנת. לאחר שיעבור מאחורי השמש, הוא יופיע שוב בשמי דצמבר בריחוק גדול, בהירות חלשה לטלסקופים וחצובות בלבד — עיקר הנתונים יגיעו מחלליות.
גילוי ומאפיינים ייחודיים
השביט התגלה לראשונה ב־1 ביולי 2025 באמצעות טלסקופ ATLAS בצ׳ילה, במסגרת פרויקט ניטור שמומן על ידי נאס״א. ניתוח מסלולו הראה בבירור כי הוא נע על מסלול היפרבולי — כלומר, אינו קשור בכבידת השמש ויגיע מבחוץ. מהירותו המדהימה, כ־219 אלף קמ״ש (130 אלף מייל בשעה), חיזקה את הזיהוי כאובייקט בין־כוכבי.
הגרעין של 3I/ATLAS קטן יחסית, קוטרו מוערך בפחות מקילומטר אחד. אף על פי כן, הוא מוקף בהילה בוהקת של גזים ואבק — הקומה — שנפלטים עם התחממות הקרח שבו. תצפיות מהחלל מצביעות על כך שהשביט עשיר בקרח מים, פחמן דו־חמצני ופחמן חד־חמצני, בדומה לשביטים מקומיים. עם זאת, המסה שלו מוערכת בעשרות מיליארדי טונות, נתון שמעורר עניין מיוחד משום שהוא עשוי להבדיל אותו מהשביטים המוכרים לנו.
חצייה סמוכה למאדים – מעבדה טבעית
הקרבה למאדים אפשרה למספר חלליות מחקר להפנות אליו חיישנים. סוכנות החלל האירופית (ESA) הפעילה את Mars Express ואת ExoMars Trace Gas Orbiter כדי לאסוף נתונים על מבנהו, בעוד שנאס״א תכננה תצפיות בעזרת החללית Psyche בדרכה לאסטרואיד 16 פסיכה.
מדענים מצפים במיוחד למידע שיגיע בהמשך השנה: בסביבות 30 באוקטובר, השביט יגיע לפריהליון — הנקודה הקרובה ביותר לשמש, מעט בתוך מסלול מאדים. בתקופה זו צפוי גרעינו לשחרר כמויות גדולות של גז ואבק, מה שיאפשר למדוד את ההרכב הכימי שלו בדיוק רב.
תצפיות מ־JUICE ומחלליות נוספות
לאחר הפריהליון, ESA מפנה גם את משימת JUICE (Jupiter Icy Moons Explorer) לעקוב אחר 3I/ATLAS, בין 2 ל־25 בנובמבר. JUICE מצוידת במכשירים שיכולים למדוד פליטות אור, חום וגזים בדיוק גבוה. תיאום התצפיות בין JUICE לחלליות סביב מאדים, ובהמשך גם לתצפיות קרקעיות מחודשות בדצמבר, יוצר מערך ייחודי של שיתוף פעולה עולמי.
חלליות נוספות, בהן Mars Reconnaissance Orbiter של נאס״א, טיאנוון־1 הסינית והחללית אמיראטית "Hope", עשויות להוסיף מידע יקר ערך. אפילו גשושית השמש פארקר צפויה לספק נתונים על סביבת הפלזמה בעת שהשביט יימצא קרוב לשמש.
השוואה לאורחים קודמים
3I/ATLAS מצטרף לרשימה קצרה מאוד של אורחים בין־כוכביים. הראשון היה 1I/ʻOumuamua, שהתגלתה ב־2017 וצורתה המוארכת והאצה המסתורית שלה עוררו ויכוחים אם ייתכן שמדובר בגוף מלאכותי. השני היה 2I/Borisov ב־2019, שנראה כשביט קלאסי עם זנב בוהק. כעת, 3I/ATLAS מציע שילוב של תכונות מוכרות עם מאסה חריגה, ומספק מדגם נוסף להשוואה בין מערכות שמש.
נראות מכדור הארץ
למרות ההתרגשות, הציבור הרחב לא יוכל לצפות בקלות בשביט. קרבתו הזוויתית לשמש בזמן הפריהליון הופכת צפייה ישירה למסוכנת. הוא ייראה שוב בטלסקופים גדולים בדצמבר 2025, כאשר יתקרב לכדור הארץ למרחק של כ־1.8 יחידות אסטרונומיות (כ־270 מיליון ק״מ). מרחק זה מבטיח שאין איום על כדור הארץ, אך גם מונע תצפית בעין בלתי מזוינת.
משמעות מדעית רחבה
המחקר של 3I/ATLAS עשוי לספק תשובות לשאלות יסודיות: האם חומרי הבניין של מערכות כוכבים דומים בכל רחבי הגלקסיה? או שמא ייחודיים לכל מערכת? אם ההרכב דומה לשביטי מערכת השמש שלנו, הדבר ירמוז על אחידות כימית ביקום. אם יימצאו חומרים "אקזוטיים", המדע יקבל הצצה נדירה לסביבה אחרת לגמרי.
חציית מסלול מאדים ב־3 באוקטובר סימנה את תחילתו של רצף תצפיות מתואמות, שיימשכו לפחות עד מרץ 2026, אז יעבור 3I/ATLAS סמוך לצדק בדרכו החוצה ממערכת השמש. מדובר במבקר קוסמי נדיר, שהופך את מערכת השמש שלנו למעבדה פתוחה להבנת תהליכים שמתרחשים במערכות פלנטריות אחרות ברחבי הגלקסיה.
עוד בנושא באתר הידען:
