נאס״א

הבדיקות הסביבתיות של נחתת הירח בלו מון סימן 1 (MK1) של בלו אוריג'ין הושלמו בתוך חדר הרִיק התרמיA  במרכז החלל ג'ונסון ביוסטון. קרדיט: NASA

נחתת הירח של בלו אוריג׳ין עברה בדיקת רִיק תרמי קריטית בנאס״א

בלו מון סימן 1, נחתת מטען לא מאוישת של בלו אוריג׳ין, השלימה בדיקות סביבתיות בחדר הרִיק התרמי במרכז החלל ג׳ונסון. הנחתת מיועדת להדגים טכנולוגיות נחיתה, הנעה וניווט לקראת משימות ירח
החללית Orion במסגרת תוכנית ארטמיס. סוכנות החלל הישראלית פרסמה קול קורא להגשת הצעות לניסויים ולמטעני ננו־לוויינים ישראליים לקראת אפשרות שילוב במשימות הבאות של נאס״א. קרדיט: NASA

סוכנות החלל הישראלית מחפשת ננו לוויינים ומטענים ישראליים למשימות ארטמיס הבאות

קול קורא חדש מזמין חוקרים, מוסדות אקדמיים וחברות בישראל להציע ניסויים ומטעני CubeSat לקראת אפשרות שילוב במשימות Artemis III–V של נאס״א
הירח כפי שצולם מחלון החללית אוריון בסוף יום הטיסה החמישי של ארטמיס 2 (6 באפריל 2026), זמן קצר לפני המעבר ההיסטורי סביב הצד הרחוק של הירח. קרדיט: NASA.

שידור חי: היממה המכריעה – ארטמיס 2 לקראת המעבר סביב הצד הרחוק של הירח

נאס״א מדווחת כי אוריון נמצאת במסלול מדויק לקראת המעבר סביב הירח ב־6 באפריל 2026. במהלך ההקפה צפויים האסטרונאוטים לשבור את שיא המרחק של בני אדם מכדור הארץ ולעבור מאחורי הירח.
האסטרונאוטית כריסטינה קוך שולטת בחללית אוריון במהלך ניסוי הטסה ידנית ביום הרביעי של משימת ארטמיס 2. לצידה נראים האסטרונאוט ג׳רמי הנסן מסוכנות החלל הקנדית והאסטרונאוט ויקטור גלובר. קרדיט: NASA

ארטמיס 2 יום 4: הצוות תרגל הטסה ידנית של אוריון ומתקרב ליעף ההיסטורי סביב הירח מחר

נאס״א דיווחה כי כריסטינה קוך וג׳רמי הנסן נטלו שליטה ידנית על החללית למשך 41 דקות, בעוד הצוות כולו השלים את ההכנות המדעיות לקראת המעבר ליד הירח ב־6 באפריל. במקביל, נאס״א
מבט על כדור הארץ מחללית אוריון של נאס״א, בעת שהיא מקיפה את כוכב הלכת במהלך טיסת המבחן ארטמיס 2. החללית שוגרה ביום רביעי, 1 באפריל 2026, למשימה של כעשרה ימים סביב הירח ובחזרה לכדור הארץ. קרדיט: NASA

שידור חי: ארטמיס 2 מתקרבת ליציאה לירח: תמרון שינוי המסלול צפוי הלילה (בין יום ה' ו-ו')

אחרי השלמת תמרוני המסלול הראשונים סביב כדור הארץ והדגמת הטסה קרובה, נאס״א נערכת להצתה שתשלח את אוריון למסלול חופשי־חזרה סביב הירח; בשעות הראשונות למשימה דווח גם על ניתוק תקשורת קצר
שיגור ארטמיס 2. צילום: נאס"א

שידור חי: ארטמיס 2 שוגרה בטיסה מאוישת סביב הירח לראשונה מאז אפולו

משימת ארטמיס 2 אמורה להיות הטיסה המאוישת הראשונה של תוכנית ארטמיס, עם ארבעה אסטרונאוטים בחללית אוריון למסלול סביב הירח ובחזרה, כשלב מכריע לקראת חידוש הנוכחות האנושית על הירח
משגר ה־SLS של ארטמיס 2 עם חללית אוריון בדרכו חזרה לבניין ההרכבה במרכז החלל קנדי בפברואר 2026, לאחר שהוחזר לתיקון תקלה בזרימת הליום. כעת אישרה נאס"א להתקדם מחדש לעבר ניסיון שיגור באפריל. צילום: נאס"א

נאס״א אישרה את ארטמיס 2 לשיגור באפריל להקפת הירח

הולי ראקר, דוקטורנטית במעבדת **קאצ'אר**, עובדת עם דגימה של המיקרואורגניזם מקבע החנקן **Azotobacter vinelandii**. קרדיט: אוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון.

מדענים “החיו” אנזים בן 3.2 מיליארד שנה כדי לפענח את מקורות החיים

חוקרים מאוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון שיחזרו אנזים קדום לקיבוע חנקן והחדירו אותו למיקרובים בני ימינו. כך הם בדקו אם חתימות כימיות בסלעים עתיקים אכן משמרות סימני חיים אמינים – ומה זה אומר
החללית ארטמיס 2 על גבי משגרי SLS ב-2 בפברואר 2026. Credit: NASA/John Kraus

נאס״א משנה את תוכנית ארטמיס: ארטמיס 3 לא תנחית אסטרונאוטים על הירח

במקום נחיתה מאוישת ב־2027, ארטמיס 3 תהפוך למשימת ניסוי במסלול סביב כדור הארץ, בעוד שהנחיתה המאוישת הראשונה של התוכנית נדחית כעת לארטמיס 4 ב־2028
טלסקופ החלל האבל חושף את התמונה הכי ברורה עד כה של ערפילית הביצה, שצולמה באמצעות מצלמת השדה הרחב 3. קרדיט: NASA, ESA, Bruce Balick (UWashington)

האבל מצלם כוכב גווע שמבקע את ערפילית הביצה

מדענים זיהו דרך שמאפשרת לחומרי מזון לנוע מפני השטח של אירופה אל האוקיינוס שמתחת להם. קרח עם מלח יכול לשקוע דרך מעטפת הקרח ואולי להזין חיים במים האפלים שלמטה. קרדיט: NASA

ייתכן שהקרח בירח אירופה מספק בשקט חומרי מזון מקיימי חיים לאוקיינוס תת קרקעי נסתר

מודל חדש מציע שקרח עשיר במלח יכול “לצלול” דרך מעטפת הקרח ולהוביל חומרים מפני השטח למעמקים – נתיב אפשרי להזנת סביבה תומכת־חיים בירח של צדק
מייקל לופז-אלגריה, AXIUM SPACE בכנס החלל ה-21 לזכרו של אילן רמון, 2026. צילום: אבי בליזובסקי

אחרי תחנת החלל הבינלאומית: אקסיום, Vast ו־Starlab מתחרות על תחנות החלל המסחריות של העשור הבא

בכנס אילן רמון הבינלאומי הוצגו שלוש יוזמות מובילות; נאס״א מבהירה שהיעד הוא תחנה אחת או יותר ורכישת שירותים מחברה אחת או יותר
הדמיית אמן של HD 137010b. credit: NASA/JPL–Caltech/Keith Miller (Caltech/IPAC).)

מועמד לכוכב לכת חוץ־שמשי בגודל כדור הארץ והקפה של שנה – אבל עולם קפוא

כוכב לכת סלעי אפשרי, גדול בכ־6% מכדור הארץ, נראה כמי שמשלים הקפה בכ־355 יום ומקבל רק כ־29% מקרינת הכוכב שקולט כדור הארץ – מה שמעמיד אותו על סף “אזור המגורים”
צילום של טיל SLS עם חללית אוריון על כן השיגור 39B במרכז החלל קנדי בזמן הכנות לתדלוק. צילום נאס"א, 29 בינואר 2026

קור חריג בפלורידה דחה את החזרה הגנרלית הרטובה של ארטמיס 2 ליום שני ואת השיגור עצמו שבוע לאחר מכן

נותרו רק שלושה תאריכים אפשריים לחלון השיגור בפברואר: 8, 10 ו-11 בפברואר. אם זה לא יתאפשר תידרש דחיה למרץ או אפריל
חברי צוות ארטמיס II שיקיפו את הירח: ריד ויסמן, ויקטור גלובר וקריסטינה קוך מנאס"א, יחד עם האסטרונאוט של סוכנות החלל הקנדית (CSA), ג’רמי הנסן. צילום: נאס"א

רנדי “קומראד” ברסניק מנאס"א הציג בכנס אילן רמון: כך תוכנית ארטמיס מחזירה את האנושות לירח

בכנס החלל הבינלאומי ה־21 ע״ש אילן רמון, אסטרונאוט נאס״א תיאר את Artemis II כצעד המאויש הראשון סביב הירח, ואת Gateway כתחנת הביניים לעידן שאחרי תחנת החלל הבינלאומית
אמיט קשטְרִיָה, משנה לראש נאס"א בכנס החלל ה-21 על שם אילן רמון שהתקיים באוניברסיטת תל אביב, 28 בינואר 2025. צילום: אבי בליזובסקי

ניהול סיכונים בדרך לירח

אמיט קשטְרִיָה, המשנה לראש נאס"א אמר בכנס החלל ה-21 ע"ש אילן רמון שהתקיים בתל אביב אמר כי צריך להפנים את לקחי אסונות הצ'לנג'ר וקולומביה וכן את האירוע האחרון שבו הוחזרו
שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל בכנס החלל ה-21 ע"ש אילן רמון, 28 בינואר 2026. צילום מסך מסרטון של משרד המדע

השרה גמליאל בכנס רמון: הסכם עשור עם נאס״א, מעבדת חלל במצפה רמון ואסטרונאוטית ישראלית

בפתיחת כנס רמון ה־21 באוניברסיטת תל אביב הציגה שרת החדשנות חזון לעשור הקרוב: שיתוף פעולה עם נאס״א עד 2035, קידום אסטרונאוטית ישראלית ראשונה והקמת “Access to Space” במצפה רמון בהשקעה
טלסקופ החלל הזעיר פנדורה. (NASA Scientific Visualization Studio)

נאס״א שיגרה את טלסקופ החלל הזעיר פנדורה לחקר אטמוספרות של 20 כוכבי לכת חוץ שמשיים

הטלסקופ ימדוד בו־זמנית אור נראה ואינפרה־אדום כדי להפריד בין “רעש” מהכוכב המארח לבין חתימת האטמוספרה, ותסייע לשפר תצפיות של טלסקופ החלל ג'יימס ווב
מושבת ירח, כוללת גם פתרונות אנרגיה. המחשה: depositphotos.com

נאס״א ומשרד האנרגיה: כור גרעיני על הירח עד 2030

מזכר הבנות חדש מקדם מערכת חשמל מבוססת ביקוע למשימות ארטמיס, עם יעד להפעלה רב־שנתית בלי תדלוק
חילוצו של מייק פינק, אחד מארבעת האסטרונאוטים על סיפון CREW DRAGON, 15 בינואר 2026. מתוך הטלוויזיה של נאס"א

Crew-11 שבה לכדור הארץ יותר מחודש מוקדם מהמתוכנן בעקבות “דאגה רפואית”

נאס״א הודיעה בשבוע שעבר כי היא מקדימה את החזרה בעקבות “דאגה רפואית” אצל אחד מאנשי הצוות, שלדברי הסוכנות ניתנת לאבחון טוב יותר על הקרקע. הסוכנות הדגישה שהמצב יציב, אך נמנעה
jsc2025e041955 (26-2-2025) — הדיוקן הרשמי של צוות משימת NASA’s SpaceX Crew-11. בשורה הקדמית, משמאל לימין: הטייס מייק פינקה והמפקדת זינה קארדמן, שניהם אסטרונאוטים של נאס״א. בשורה האחורית, משמאל לימין: מומחה המשימה אולג פלטונוב מרוסקוסמוס ומומחה המשימה קימיה יואי מ־JAXA (הסוכנות היפנית לחקר החלל). צילום: נאס"א

נאס״א דוחה הליכת חלל בתחנת החלל בעקבות אירוע רפואי; נשקל קיצור משימת Crew-11

הסוכנות מסרה שמצבו של איש צוות “יציב” אך לא פרסמה פרטים; נדחו עבודות תחזוקה ושדרוג חשמל מחוץ לתחנה. קיים חשש לפגיעה בפעילות התחנה בלא החלפה מסודרת של חברי הצוות
משימה מאויישת למאדים. המחשה: depositphotos.com

ניל דה־גראס טייסון: משימה מאוישת למאדים לא מעשית בשלב זה

בפודקאסט שהעלה לאחרונה הוא מסביר למה המרחק, חלונות השיגור, הקרינה ומשוואת הטיל הופכים את “הדרך למאדים” לפרויקט שדורש עשורים של יציבות טכנולוגית ופוליטית
המחשה אומנותית: התנגשות אלימה בין שני גופים מסיביים במסלול סביב הכוכב פומלהוט. קרדיט: NASA, ESA, STScI, Ralf Crawford (STScI)

מה שנראה כמו כוכב לכת היה בעצם התרסקות קוסמית

במשך שנים שימש “פומלהוט b" אחת הדוגמאות המפורסמות לכוכב לכת חוץ־שמשי שנצפה ישירות. עכשיו התגלה כי הגוף שנצפה לא היה כוכב לכת "בוגר" ושהאור שנצפה הוא תוצאה של התנגשויות בענן
האיור מציג את כוכב הלכת החוץ־שמשי TRAPPIST-1e, שגודלו דומה לכדור הארץ (למטה מימין), בעת שהוא חולף מול הכוכב המארח המתפרץ שלו במערכת TRAPPIST-1. קרדיט: NASA, ESA, CSA, J. Olmsted (STScI)

טלסקופ החלל ג'יימס ווב זיהה מתאן בכוכב לכת TRAPPIST-1e – המדענים מזהירים מפני מסקנות חפוזות

רמזים למתאן בכוכב לכת דמוי־ארץ באזור החיים של TRAPPIST-1 מעוררים תקווה לרמזי חיים, אך ניתוח חדש מצביע על כך שהאות עשוי להיות "רעש" מהכוכב המארח – ונדרשות תצפיות נוספות כדי
צילום של השביט i3/Atlas ממסלול מאדים.

נאס"א מסכמת את מעבר השביט הבינכוכבי 3I/ATLAS: “מאובן קפוא” ממערכת שמש זרה

צי חלליות וטלסקופים – מהאבל וג'יימס ווב ועד חלליות סביב מאדים – עקב אחרי השביט 3I/ATLAS, השלישי שמגיע אלינו מחוץ למערכת השמש, וגילה הרכב וגיאומטריה שונים מן השביטים המקומיים אך

בלו אוריג׳ין שיגרה את ESCAPADE של נאס"א למאדים – והנחיתה לראשונה את המשגר הכבד ניו־גלן על אניית רחפן

אחרי דחיות בשל מזג אוויר וסופות שמש, המשגר הכבד המריא מקייפ־קנוורל, הציב זוג לוויינים של נאס״א במסלול והחזיר בהצלחה את המאיץ ל-Jacklyn – ציון דרך בתחרות מול ספייס־אקס
מסלולו של השביט 3I/ATLAS במערכת השמש. איור נאס"א

השביט הבין־כוכבי 3I/ATLAS חצה השבוע את מסלול מאדים – חלון נדיר למחקר קוסמי

חלליות של נאס״א ו־ESA מנצלות את הקרבה למאדים כדי לחקור את ההרכב הכימי של השביט; הפריהליון צפוי ב־30 באוקטובר ויוביל לשיא פעילות
עברו 30 שנה מאז גילוי כוכב הלכת הראשון סביב כוכב אחר כמו השמש שלנו. עם כל גילוי חדש, מדענים מתקרבים לתשובה האם ישנם כוכבי לכת אחרים כמו כדור הארץ שיכולים לארח חיים כפי שאנו מכירים אותם. קרדיט: NASA/JPL-Caltech

נחצה רף 6,000 כוכבי־לכת חוץ־שמשיים — וחלק מהם מוזרים יותר מכוכבי לכת במדע הבדיוני

נאס״א אימתה עד כה 6,000 כוכבי־לכת חוץ־שמשיים - אוסף עצום של עולמות זרים, מהענקים הלוהטים והאוקיינוסים של לבה ועד כוכבים בעלי ענני “אבני חן” או צפיפות הדומה לקלקר.
תצלום במיקרוסקופ אלקטרונים סורק של מכתש פגיעת מיקרומטאוריט בחלקיק מחומר האסטרואיד בֶּנוּ.

האסטרואיד בֶּנוּ הוא קפסולת זמן של חומרים המעידים על מוצאו ועל השינוי שחל בו לאורך מיליארדי שנים

שלושה מאמרים מאת צוות חוקרים שניתח דגימות של OSIRIS-REx , בהובלת אוניברסיטת אריזונה, חושפים בהרכבו של האסטרואיד בֶּנוּ ובהיסטוריה שלו פרטים חסרי תקדים
אסטרונומים זיהו את ‎3I/ATLAS‎, מבקר בין־כוכבי נדיר שעשוי לשאת עמו סודות מעברה הרחוק של הגלקסיה. מהירותו החריגה, גודלו והרכבו הקרחי האפשרי הופכים אותו ליעד מפתה לתצפיות בטלסקופים בחלל בעתיד הקרוב. קרדיט: NASA/JPL-Caltech.

המבקר מחוץ למערכת השמש עתיק כמעט כמו הגלקסיה עצמה

קבוצה בינלאומית של אסטרונומים דיווחה על גילוי העצם הבין-כוכבי המאושר השלישי שנכנס למערכת השמש שלנו ב-3 ביולי. כעת הם ממשיכים לעקוב אחר השביט המתקרב
התמונה המורכבת הזאת מראה חלק של התווך הבין-כוכבי שבו המדענים חיפשו גופרית באמצעות צילום רנטגן של קריזם. מערכת הרנטגן הבינרית GX 340+0 היא הנקודה הכחולה במרכז. התמונה כוללת תערובת של צילומים באמצעות רנטגן (מוצגים בכחול כהה), א"א ואור. קרדיט: DSS/DECaPS/eRosita/NASA’s Goddard Space Flight Center

לוויין הרנטגן קריזם חושף את הגופרית החסרה בשביל החלב

תצפיות ברזולוציה גבוהה על איזורי יצירת כוכבים חשפו גופרית גם כגז וגם כמוצק בתווך הבין־כוכבי — מרמזות על הרכב האבק ומסלולי הכימיה בגלקסיה
הדמיה אומנותית של רכב השטח הירחי מהדור הבא של נאס"א על פני הירח. קרדיט: NASA

הרכב הירחי החדש של נאס"א יחפש קרח, ימדוד מינרלים, ויחשוף מה מסתתר מתחת לפני השטח

שלושה מכשירים מדעיים יחשפו מים ומינרלים, ויאפשרו הבנה עמוקה יותר של הירח לקראת חזרת האדם אליו במסגרת תוכנית ארטמיס
השביט 3I/ATLAS, שהתגלה בתחילת יולי, הוא הגוף הבין־כוכבי השלישי בלבד שחולף דרך מערכת השמש. מדענים עוקבים אחר תנועתו ומעריכים כי מדובר בהזדמנות נדירה ללמוד על תנאים פלנטריים במערכות שמש רחוקות. (Image credit: NASA/JPL-Caltech)

מערכת השמש כצומת דרכים – התגלה שביט שלישי שהגיע ממערכת שמש אחרת

השביט 3I/ATLAS, שהתגלה בתחילת יולי, הוא הגוף הבין־כוכבי השלישי בלבד שחולף דרך מערכת השמש. מדענים עוקבים אחר תנועתו ומעריכים כי מדובר בהזדמנות נדירה ללמוד על תנאים פלנטריים במערכות שמש רחוקות
שריפות בהרי ירושלים, 30/4/2025. צילום עובדי ויערני קק"ל

נאס״א: משבר האקלים מכפיל את הקיצוניות של שריפות היער בעולם

לוויינים מזהים עלייה דרמטית בתדירות, עוצמה והיקף השריפות הקיצוניות בשל התחממות הגלובלית. יש מספיק סיבות לשריפות. טעויות אנוש היו נסלחות יותר אילולא ההתחממות