אחרי דחיות בשל מזג אוויר וסופות שמש, המשגר הכבד המריא מקייפ־קנוורל, הציב זוג לוויינים של נאס״א במסלול והחזיר בהצלחה את המאיץ ל-Jacklyn – ציון דרך בתחרות מול ספייס־אקס
בלו אוריג׳ין שיגרה שני לוויינים למאדים והחזירה בהצלחה את המאיץ של ניו־גלן: ציון דרך למתחרה המשמעותית של ספייס־אקסבלו אוריג׳ין של ג׳ף בזוס הצליחה אמש (13 בנובמבר) לבצע שיגור שני של המשגר הכבד New Glenn, להציב במסלול את זוג לווייני ESCAPADE של נאס״א בדרכם למאדים – ובעיקר, להנחית לראשונה את שלב־המאיץ על אניית רחפן באוקיינוס האטלנטי. המאיץ, שכונה הפעם “Never Tell Me the Odds”, נחת על הפלטפורמה הימית Jacklyn (על שם אמו של בזוס), הישג שהצטרף לפריסת הלוויינים במסלול כשעה לאחר ההמראה מקייפ קנוורל, פלורידה. זהו רגע מכונן עבור בלו אוריג׳ין, שמבססת את ניו־גלן כמתחרה ראויה לספייס־אקס – עד כה החברה המסחרית היחידה שהחזירה מאיצים למסלול־נמוך באופן שגרתי.
הדרך להמראה לא הייתה חלקה: ניסיונות מוקדמים השבוע נדחו תחילה בשל עננות וסופות שמש חריגות, ובהמשך בשל “תקלה” רגעית במערכות הקרקע – כולל אי־הפעלה של מערכת השיטפון (deluge) של כן־השיגור. למרות העיכובים, ניו־גלן המריא בשעה 15:55 שעון חוף המזרח, והנחיתת המאיץ שאחריה התקבלה בתשואות במרכז הבקרה של בלו אוריג׳ין ובמטה החברה בוושינגטון.
ESCAPADE – קיצור של ESCApe and Plasma Acceleration and Dynamics Explorers – היא משימת מדע בעלות נמוכה יחסית של נאס״א להפעלת שני לוויינים תאומים, Blue ו-Gold (בכינויי אוניברסיטת ברקלי), שימדדו בסטריאו את המגנטוספרה, האטמוספרה העליונה והיינוספרה של מאדים. שני הרשויות ינועו במסלול המתוכנן דרך לופ ארוך עם סיוע כבידתי של כדור הארץ בעוד כשנה, כניסה למסלול סביב מאדים ב-2027 ומשימת מדע עד 2029. את המשימה מפעילה מעבדת החלל של אוניברסיטת קליפורניה בברקלי (SSL), כאשר רוקט־לאב בנתה את החלליות, ובלו אוריג׳ין זכתה בשיגור. הממצאים צפויים לשפר את הבנת בריחת האטמוספרה של מאדים לאורך דורות – מידע חשוב לתקשורת ניווט עתידית ולאפיון סיכוני קרינה לאסטרונאוטים.
המשגר ניו־גלן עצמו הוא משגר דו־שלבי כבד־שיגור, עם שלב ראשון רב־פעמי המונע בשבעה מנועי BE-4 (חמצן נוזלי ומתאן), ושלב שני עם מנוע BE-3U (חמצן נוזלי ומימן נוזלי) לשיגור למסלולים גבוהים. קיבולת ההטענה למסלול נמוך (LEO) מוצהרת סביב 45 טון – מעל פלקון 9 של ספייס־אקס (כ-23 טון), אך מתחת לפלקון הבי (כ-64 טון) ולסטארשיפ (100–150 טון, עדיין בפיתוח). לניו־גלן חופה בקוטר 7 מטרים, המתאימה למטענים נפחיים במיוחד. בטיסת הבכורה בינואר 2025 המשגר הגיע למסלול, אך ניסיון ההנחיתה הימי של המאיץ (“So You’re Telling Me There’s a Chance”) נכשל – מה שמדגיש עוד יותר את משמעות הנחיתה המוצלחת כעת.
הטיסה הנוכחית נשאה בנוסף מטען הדגמה של ViaSat לשירות התמסורת HaloNet, כחלק ממעבר מדורג של סוכנויות חלל אל קישוריות מסחרית במקום מערך ה-TDRS הוותיק של נאס״א. ההדגמה נועדה לבחון העברת טלמטריה בזמן אמת דרך תמסורת מסחרית – עוד איתות ל״הפרטת״ שכבת התקשורת בחלל. מבחינת בלו אוריג׳ין, זהו חיזוק לאמינות מסחרית: המשגר עומד משימה, מציב מטען עדין למסלול מדויק, ומחזיר מאיץ לשימוש חוזר – משולש שמפחית עלויות ללקוחות ומושך קמפיינים עתידיים, בהם גם משימות ירחיות של החברה.
ESCAPADE עצמה משתלבת בגל של משימות “חכמות־ומצומצמות” למאדים: זוג חלליות קומפקטיות בתצורה זהה יטוסו ויפעלו בתיאום כדי לשרטט תמונה דינמית של יחסי הגומלין בין רוח השמש לשכבות העליונות של מאדים. מדידות מתואמות בשתי נקודות בו־זמנית מאפשרות להבחין בין תנודות בזמן לבין מבנה מרחבי – יתרון שתצפית בודדת מתקשה לספק. עבור נאס״א, היכרות טובה יותר עם תנאי הפלזמה סביב מאדים תשמש תשתית לתקשורת יציבה, ניווט מדויק והגנת קרינה בשהייה ממושכת. עבור המדע הבסיסי, זו לבנה נוספת בשחזור “אבולוציית האקלים” של מאדים ובהבנת השאלה כיצד איבד את מרבית מעטפת הגז שלו.
מנקודת מבט תעשייתית, ההמראה והנחיתה של ניו־גלן מעגנות את בלו אוריג׳ין בתוך שלישיית המשגרים הכבדים הפעילים, לצד פלקון הבי וסטארשיפ (בפיתוח). החזרת המאיץ לראשונה מעבירה מסר כפול: רמת הבשלות של הפלטפורמה עולה, והיכולת לייצר קצב־טיסות גבוה עם שימוש חוזר – המפתח למודלים כלכליים תחרותיים – נעשית ריאלית יותר. עבור השוק האמריקני, זהו גיוון שרשרת האספקה לשיגורים כבדים, כולל למשימות מדע, ביטחון ותשתיות תקשורת. ועבור נאס״א, עוד ספק כשיר למשימות פלנטריות וירחיות, עם יתרון של נפח חופה נדיב ופרופיל ביצועים מתאים למסעות בין־פלנטריים עם שלב־שני יעיל.
למרות התחרות בין החברות, אפילו בספייס־אקס נתנו קרדיט פומבי ליריבה: “השבת מאיץ ברמת־מסלול היא משימה קשה בצורה בלתי רגילה. כל הכבוד,” כתב סגן נשיא פלקון, ג׳ון אדוארדס. ניכר כי התחרות בין שני הענקים – של בזוס ושל מאסק – ממשיכה לדרבן חדשנות, כשכל צד מנסה להאיץ קצב טיסות, להגדיל מטענים ולהפחית עלויות. על הרקע הזה, ESCAPADE היא סיפור כפול: גם צעד מדעי למאדים, וגם מבחן־במה לבלו אוריג׳ין בדרכה להפוך לפלטפורמת־שיגור סדירה ולחזק את המעמד האמריקני בתעשיית החלל המסחרית.
עוד בנושא באתר הידען:
