בפתיחת כנס רמון ה־21 באוניברסיטת תל אביב הציגה שרת החדשנות חזון לעשור הקרוב: שיתוף פעולה עם נאס״א עד 2035, קידום אסטרונאוטית ישראלית ראשונה והקמת “Access to Space” במצפה רמון בהשקעה של 60 מיליון ש״ח
״כשמדובר בחלל, אין באמת גבולות בין ביטחון, מדע וכלכלה – אלה שלושה ממדים של אותו כוח לאומי״, אמרה שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל בפתח כנס רמון הבינלאומי ה־21 ע״ש אילן רמון, שנערך ב־28.1.2026 באוניברסיטת תל אביב כחלק משבוע החלל הישראלי.
בדבריה שרטטה גמליאל “מפת דרכים” לעשור הקרוב, שבמרכזה שלושה מהלכים: עיגון שיתוף הפעולה עם נאס״א בהסכם ארוך טווח, הקמת מעבדה לאומית שתוזיל ותפשט את הדרך של חברות ישראליות למסלול סביב כדור הארץ, וחיזוק מערך שיתופי הפעולה הבינלאומיים של ישראל בתחום החלל – לצד צעדים ארגוניים בתוך סוכנות החלל הישראלית.
הסכם לעשור עם נאס״א, ארטמיס ואסטרונאוטית ישראלית ראשונה
גמליאל הזכירה כי ישראל נמצאת בנקודת זמן שבה “האנושות חוזרת לירח” – לא כמרוץ בין מדינות, אלא כמערך של שותפויות במסגרת תוכנית (Artemis) והכללים הבינלאומיים של (Artemis Accords), שעליהם חתמה ישראל בינואר 2022.
בהקשר הזה היא הדגישה את ההסכם האסטרטגי שנחתם ב־10.12.2025 בין ישראל לנאס״א, שנועד להסדיר מיזמים משותפים עד 2035 (בתוקף עד 1.11.2035) ולפתוח “מסגרת עבודה קבועה” לשיתופי פעולה – מגישה הדדית למתקנים ולמשאבי מחקר, ועד פרויקטים בחלל העמוק ובירח. בהודעות רשמיות נכללו בין תחומי שיתוף הפעולה גם פרויקט (ULTRASAT) ופעילות משותפת סביב תוכנית ארטמיס. (סוכנות החלל הישראלית)
עוד נושא שהציבה במרכז הוא קידום שיגורה של אסטרונאוטית ישראלית ראשונה. זו איננה הפעם הראשונה שהנושא עולה בכנס רמון, אך כעת הוא מעוגן גם בהסכמות רחבות יותר מול נאס״א.
במישור החינוכי, גמליאל קישרה את החזון לצורך “להכשיר דור עתיד” שיידע לעבוד בסביבה רב־לאומית. בהקשר זה הזכירה את תוכנית ההתמחות הבינלאומית של נאס״א (NASA I²), שמטרתה להכין סטודנטים לעבודה במיזמים רב־תרבותיים.
“Access to Space”: מעבדה לאומית במצפה רמון שתוריד חסמי כניסה לחלל
ההכרזה הכלכלית־יישומית הבולטת בדברי השרה נגעה להקמת מעבדה לאומית למחקר ופיתוח שתתפקד כ”זרוע ביצועית” לשיגור, ניסוי ותפעול של טכנולוגיות ישראליות בחלל.
על פי הפרסומים הרשמיים, היוזמה נקראת (Access to Space), תקציבה הכולל הוא 60 מיליון ש״ח, מתוכם 40 מיליון ש״ח במענקי ממשלה, והיא תוקם במצפה רמון ותובל בידי (Creation Space). המעבדה אמורה להציע לחברות ישראליות הנחה של לפחות 35% על שירותים כמו שיגור, בדיקות, וניסויים במסלול – לצד מעטפת הנדסית, תשתיות וסיוע רגולטורי לאורך הדרך “מהמעבדה ועד למסלול”.
עוד נמסר כי הקונסורציום שמוביל את ההקמה כולל שותפים תעשייתיים ואקדמיים (בהם גם גופים כמו התעשייה האווירית, הטכניון ואוניברסיטת בן־גוריון), ובמיקור־חוץ ייעזר גם בספקי שירות בינלאומיים לצורכי גישה למסלול.
מבחינת המסר, גמליאל תיארה את המהלך כתשובה ישירה לבעיה שמוכרת כמעט לכל סטארט־אפ חלל: גם רעיון מצוין “נתקע על הקרקע” אם אין יכולת מעשית להגיע לניסוי אמיתי בתנאי חלל. המעבדה אמורה להפוך את “הקפיצה למסלול” לתהליך מתוכנן וזמין יותר – ולא לאירוע חד־פעמי ששמור רק לשחקנים הגדולים.
שיתופי פעולה אזוריים, מינויים בסוכנות החלל והצדעה למוריס קאהן
בדבריה התייחסה השרה גם לרשת ההסכמים הבינלאומיים של ישראל בתחום החלל. בין היתר נחתם באפריל 2025 מזכר הבנות לשיתוף פעולה עם אזרבייג׳ן, ובספטמבר 2025 פורסם על הסכם מסגרת עם הונגריה – שנועדו לקדם מיזמים משותפים בתחומי טכנולוגיות חלל, חינוך וחישה מרחוק. (סוכנות החלל הישראלית)
בתוך ישראל, גמליאל בירכה על מינויה של ד״ר שמרית תירוש־ממן ליו״ר סוכנות החלל הישראלית – האישה הראשונה בתפקיד – וציינה כי המשרד פועל גם לחיזוק ההנהלה והכיוונים האסטרטגיים של הסוכנות. עם זאת היא לא ציינה כי משרת מנכ"ל סוכנות החלל הישראלית אינה מאויישת.
היא גם התייחסה להישגים מהתקופה האחרונה, ובראשם שיגור לוויין התצפית/מודיעין “אופק 19” בתחילת ספטמבר 2025 – אירוע שסימן, מבחינתה, את היכולת לשמר רצף פיתוח ושיגור גם בתנאים לא פשוטים.
לבסוף הקדישה גמליאל חלק מדבריה לדמותו של היזם והפילנתרופ מוריס קאהן, שנפטר ב־1.1.2026. קאהן היה מהתומכים המרכזיים של (SpaceIL) ושל משימת “בראשית” (Beresheet) – המשימה הישראלית הראשונה לירח, שהגיעה למסלול סביב הירח אך אבדה בניסיון הנחיתה באפריל 2019. השרה תיארה את “אפקט בראשית” כגורם שהרחיב את הדמיון והשאפתנות של צעירים רבים בישראל.
עוד בנושא באתר הידען:
