רענן דינור מנכ"ל התמ"ת: "יעד המשרד בתחום השקעות במו"פ בתעשייה לעשור הקרוב – הגדלת ההיקף בשיעור של 15% בשנה". ד"ר אלי אופר המדען הראשי בתמ"ת: "חייבים להגדיל את השקעת המדינה במו"פ העומדת על 1% בלבד מהתל"ג"
"בשנים הקרובות נצטרך לשנות את ההקצאות הלאומיות, כך שהמרכיב הביטחוני יקבל את המשקל הראוי להתמודד עם הבעיות, עלינו לקבל החלטות קשות שישנו סדרי חיים, כך שהמרכיבים האזרחיים יקבלו תקציב שיצרו את התשתית למיצוי הפוטנציאל בתחומי החינוך והמו"פ" – כך אמר היום מ"מ ראש הממשלה ושר האוצר והתמ"ת,אהוד אולמרט, בכנס מו"פ 2006 של המדען הראשי בתמ"ת אשר התקיים היום בתל אביב.
השר אולמרט אמר עוד כי "עלינו לחשוב על שינוי בסדרי עדיפויות שישפיעו על עוצמתה של המדינה" . "החלום שלי", אמר השר אולמרט, "הוא שתוך 5 שנים ההשקעה במו"פ תגיע ל-10% מהתוצר הלאומי. אנו מחוייבים להגדיר יעדים יומרניים ולהאבק עליהם על מנת ליצור את השינוי".
השר אולמרט אמר כי מדינת ישראל צריכה להבין שהתחרותיות בעולם הולכת וגוברת ועל מנת למשוך משקיעים בחברות רב לאומיות להשקיע, להקים ולקיים תעשייה מתקדמת בישראל, חייבים לתת למשקיעים תנאים אטרקטיביים בכל התחומים הקשורים למענקי מו"פ, הטבות מס ומענקי החוק לעידוד השקעות הון, אם לא אנו נחמיץ את הסיכוי ליתרון של מדינת ישראל על מדינות אחרות. עוד אמר השר אולמרט כי יש לשנות את סדרי העדיפויות על מנת לתת משקל יתר לטיפול בבעיות החברתיות.
מנכ"ל משרד התמ"ת, רענן דינור, אמר בכנס כי היעד העיקרי להשגה של משרד התמ"ת הוא האצת הצמיחה. דינור דיבר על יעדים בתחומי ההשקעות והיצוא לעשור הקרוב:
* הגדלת היקף ההשקעות בתעשייה ב- 15% בשנה (גידול של 2.5 מיליארד ₪ בשנה).
* הגדלת היקף ההשקעות במו"פ בתעשייה בשיעור של 15% בשנה ( כ- 2 מיליארד ₪ בשנה).
* הסרת חסמי יצוא – ביחד עם הגידול בהשקעות תביא להגדלת היצוא בשיעור של 15% בשנה (שיעור התרומה לגידול התוצר 3%, כ- 40% מסך הצמיחה).
דינור דיבר על יעדי משרד התמ"ת לצמצום הפערים החברתיים עד שנת 2010:
* הגדלת שיעור ההשתתפות ליותר מ- 60% (תוספת נטו של 25,000 משרות בשנה).
* צמצום האבטלה לרמה של 7%-6% (תוספת נטו של 10,000 משרות בשנה).
עוד אמר דינור כי למשרד התמ"ת יעדים לחיזוק הפריפריה (נגב, גליל, ירושלים) :
* הגדלת שיעור ההשתתפות בפריפריה מ- 52% ל- 58% בהשוואה לגידול ההשתתפות במרכז הארץ מ- 61% ל- 64% .
* הקטנת שיעור האבטלה בפריפריה מ- 12% ל- 7.5% בהשוואה לירידתו מ- 8% ל- 6% במרכז.
* הגדלת השכר (שכירים) בפריפריה תוך צמצום הפער בין הפריפריה ומרכז הארץ מפער של 30% לפער של 15%.
ד"ר אלי אופר המדען הראשי במשרד התמ"ת אמר היום בכנס המו"פ 2006 כי ממשלת ישראל חייבת להגדיל את השקעת המדינה במו"פ תעשייתי העומדת על 1% מהתל"ג. ד"ר אופר מסביר כי אמנם ההשקעה במו"פ במדינת ישראל נחשבת לאחת הגבוהות בעולם באופן יחס מתוך התמ"ג (ע"פ נתוני הלמ"ס עומדת ההשקעה במו"פ בשנת 2004 על 4.6% מהתמ"ג) אך המימון הממשלתי עומד רק על אחוז אחד מהתמ"ג. "אם לא נשנה את המצב בהקדם לא נצליח לשמור על היתרון התחרותי של מדינת ישראל הנחשבת למובילה בתחום. על אף הישגינו, אסור לנו להיות שבעי רצון יתר על המידה. כמות המתחרים וכמות המשאבים העומדים לרשותם הולכים וגדלים, ואתגר התמודדות עימם הינו תהליך מתמשך"- כך מתריע המדען הראשי.
יורם אורון, יו"ר איגוד קרנות ההון סיכון ושותף מייסד של ורטקס ונצ'ר קפיטל, הנחה את הפאנל בנושא "תעשיית הטכנולוגיה-תנאי לצמיחה ולהעצמת המשק" בכנס המו"פ היום.
בתגובה להודעה של רענן דינור על הקצאה של מיליארד שקל לקרנות פרטיות ושינויי רגולציה שיקלו על המשקיעים המוסדיים להשתתף במימון המו"פ. אומר יורם אורון: " אנו רואים בכך צעדים נוספים להכנסת גופים מוסדיים בכסף ממשלתי למעגל ההון סיכון בישראל. משמעות הדבר חיזוק שתי החוליות החלשות בשרשרת המימון של תעשיית ההיי-טק – בשלב הסיד והלייט סטאג'. צעדים אלה יאפשרו לתעשיית ההיי-טק לשמור על קצב צמיחה של 10% בשנה ולממש את הפוטנציאל הגלום בה.
אורון אמר עוד כי "יצוא ההיי-טק מהווה מחצית מן היצוא התעשייתי. קצב הגידול של התעשייה הוא חסר תקדים, למעלה מ- 15% לשנה, דבר המהווה תרומה משמעותית לצמיחה של כלכלת ישראל. מאז הוקמה תעשיית ההון סיכון הישראלית, לפני קצת יותר מעשור, גייסו קרנות ההון סיכון 10 מילארד דולר להשקעות בישראל. התקבולים שהתקבלו כתוצאה ממכירת חברות ישראליות הגיעו ל-20 מיליארד דולר. בנוסף לכך, ההיקף הכולל של ההנפקות של חברות ישראליות בתקופה זו הגיע ל-8 מיליארד דולר. תעשיית ההיי-טק מעסיקה למעלה מ-200,000 איש באופן ישיר בפירמות ובאופן עקיף בחברות המספקות לה שירותים.
"כדי לשמור על תרומתה של תעשייה זו לכלכלה ואף להגדיל אותה יש להתמודד ולמנוע כשלי שוק, שעלולים להתפתח עקב מדיניות ממשלתית לא מתאימה בנושא המו"פ. תעשיית הון סיכון בישראל תלויה באופן מוחלט בהשקעות של גופי השקעה זרים. לא קיים מנגנון עידוד למשקיעים מוסדיים ישראליים להשקיע בתעשיית ההיי טק. צריך לגבש מנגנון כזה. קיים חשש שהאוניברסיטאות לא יפתחו את יכולות המו"פ הדרושות בעתיד לתעשיה תחרותית וגלובאלית. התמיכות הממשלתיות ירדו בשנים האחרונות בצורה דרסטית בהשוואה להשקעות של קרנות הון סיכון. בשרשרת המזון שלתעשיית ההון סיכון וההיי-טק ישנה חולשה בשלב הסיד והלייט סטייג'. ניתן להתגבר על החולשה באמצעות תקציבי מדען גדולים יותר ועידוד גופים מוסדיים ישראליים להשקיע. ללא טיפול בכשלים אלו תיפגע הצמיחה בישראל, הן במישור החיצוני- היצוא, והן במישור הפנימי- תעסוקה ופריון – דבר שיגרום נזק לכלכלה הישראלית כולה".
