תוך מכלול האסטרואידים המקיפים את השמש נמצאת קבוצת אסטרואידים אשר מסלוליהם חוצים את מסלול תנועתה של הארץ סביב השמש. הפריהליון שלהם קרוב לשמש בצורה משמעותית. הבולטים בקבצה זו – פיתון ואיקארוס
בתוך מכלול האסטרואידים המקיפים את השמש נמצאת קבוצת אסטרואידים אשר מסלוליהם חוצים את מסלול תנועתה של הארץ סביב השמש. הפריהליון שלהם קרוב לשמש בצורה משמעותית. הם קרובים אליה יותר מאשר מרקורי. הבולטים שביניהם הם Phaeton ו-Icarus. נקודות הקצה של Phaeton הן 2.403-0.14 יחידות אסטרונומיות וקוטרו 3 ק”מ.
נקודות הקצה של Icarus הן 1.969-0.187 יחידות אסטרונומיות וקוטרו 700 מטר. בהסתמך על צורתם של האסטרואידים שצולמו עד כה בין שמדובר בחלליות או בצילומי מכ”ם מכדור הארץ נראה שאין מדובר בגופים כדוריים אלא בשברי סלעים. מקורם בגופים גדולים יותר שנשברו כתוצאה מהתנגשויות עם גופים אחרים ואשר חלקיהם נעו לכל עבר. חלק מהם נכנסו למסלול סביב השמש. סביר על כן להניח שקיימים אסטרואידים נוספים שלהם נקודות פריהליון דומות לאלה של Phaeton ו-Icarus ובשל מימדיהם הזעירים עדיין לא התגלו.
בשל האקסצנטריות הגדולה שלהם, ברור שעם התקרבם לשמש הטמפרטורה של פני השטח עולה ועם התרחקותם מהשמש הטמפרטורה יורדת. בקרבתם לשמש טמפרטורות השטח יכולה להגיע למאות מעלות צלזיוס ואינדיקציה טובה לכך הוא מרקורי אשר מרחקו מהשמש 0.38 יחידות אסטרונומיות ובשעות היום שלו הטמפרטורה באזור המואר היא C 400. עם השברם של הגופים הגדולים, חלקיהם הפנימיים נחשפים לחלל וקרוב לוודאי שכלואים בתוכם גם גזים שונים, גזים שהיו תוצר לתהליכים גיאולוגיים קדומים. לכן, עם התקרבותם של אסטרואידים אלה לשמש, פני השטח הולכים ומתחממים וגזים אלה מתחממים גם הם ומתנדפים מפני השטח. ככל שכמות הגזים הכלואים היתה גדולה יותר בגוף המקור, נדרש מספר גדול יותר של פריהליונים כדי שחומרים אלה יתנדפו. כמות הגז תלויה באותה מידה גם בגודלו של האסטרואיד. באסטרואיד קטן שקוטרו למשל מאות מטרים יכולה להיות כמות גז קטנה ובאסטרואיד גדול שקוטרו מספר קילומטרים כמות הגז יכולה להיות גדולה יותר. לשם השוואה שביט Borrelly שצולם ב2001- על ידי החללית Deep Space 1 אורכו 5 ק”מ ובזמן הפריהליון נפלטו ממנו חומרים במשקל של 2 טון. יחד עם זאת יש להביא בחשבון אילוץ גיאולוגי חשוב והוא מיקומו של גוש הסלע בגוף המקור שממנו הוא נקרע. יכול להיות שגוף זה היה במקורו כוכב לכת או אסטרואיד גדול בעל מבנה ספרי שבמקום הקריעה היתה פעילות געשית ובמקום זה נמצאות כמויות גדולות של גזים האופייניים להרי געש ולכן גם ידרש מספר גדול של פריהליונים של אסטרואיד הנע בקרבה רבה לשמש כדי לנדף את כל הגזים. אין זה מן הנמנע שלאסטרואידים אלה יש גם שובל דומה לשובלים של שביטים אם כי קצר.
אסטרואידים אלה כמו אסטרואידים אחרים סובבים סביב צירם, תופעה שנצפתה גם בשביטים האלי ו-Borrelly. מכיוון שלא מדובר בגופים ספריים, שלושת הצירים שונים זה מזה באורכם ואי אפשר לדעת סביב איזה ציר הם סובבים. אם המקומות מהם נפלטים הגזים נמצאים במקומות שונים על פניהם, יכול להיות מצב בו פליטת הגזים היא מחזורית כפונקציה של מהירות הסיבוב הצירית שלהם. אם מהירות הסיבוב היא גבוהה הם נחשפים מהר יותר לאור השמש ומתרחשת פליטת גזים. אולם משעה שפני שטח אלה הם מהשמש והלאה, כלומר חשוכים, פליטת הגזים נפסקת עד שפני השטח יחשפו שוב לשמש. לעומת זאת יכול להיות מצב בו האסטרואיד מתגלגל על מסלול תנועתו, צד אחד של האסטרואיד חשוף לשמש במחצית אחת של זמן הקפתו אותה ובמחצית השניה הצד השני של האסטרואיד נחשף לשמש. מכל מקום, כל זמן שצד אחד חשוף לשמש מתרחשת פליטת גזים אולם היא הולכת וגדלה עם התקרבות האסטרואיד לפריהליון והיא הולכת ונחלשת עם ההתקרבות לאפיהליון.
מחקר מעמיק יותר של אסטרואידים אלה יתאפשר בעתיד כאשר תונחתנה עליהם חלליות שתבצענה בהם מחקרים ארוכי טווח. יחד עם זאת קיימת אפשרות נוספת ומורכבת יותר שתחייב נוכחות אסטרונאוטים לפרקי זמן קצרים והם יבצעו עליהם מספר פעולות מכינות למחקר מתמשך ובלתי מאוייש. פעולות אלה כוללות חפירת פירים עמוקים להטמנת חומר נפץ, חפירת פירים לקיבוע מנועים רקטיים והצבת מכשירי מחקר ומשעה שפעולות אלה מסתיימות האסטרונאוטים מפנים את המקום ומרחוק מפעילים את חומרי הנפץ. התוצאה שתתקבל היא שחלק משברי האסטרואיד יכנסו למסלול סביב השמש, כניסה שתתבצע באמצעות המנועים הרקטיים. משעה שהם ייוצבו במסלוליהם יופעלו מכשירי המחקר. בפעולה זו יוצרים בעצם אסטרואידים דמויי שביטים ואולי גם שביטים בצורה מלאכותית. נראה שדרך זו תניב פירות מדעיים רבים יותר מאשר חקירה מזדמנת של שביטים באמצעות ספקטרוסקופיה מכדור הארץ או מלוויינים המקיפים אותו.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~328022569~~~98&SiteName=hayadan
