מדעני מכון ויצמן למדע ושותפיהם למשימת החלל ג'ונו של נאס"א חשפו שורה של ממצאים חדשים אודות כוכב-הלכת צדק ומצאו נקודת דמיון מפתיעה לכדור-הארץ
הן עוצמתיות, גודלן כגודל אוסטרליה ואיש לא דמיין אותן עד לפני כמה שנים – מהו סוד הסופות בקטבים של כוכב הלכת הגדול במערכת השמש?
מזה חמש שנים היא מקיפה את צדק ומשדרת ארצה כמות אדירה של תצלומים ומידע ביחס לצדק. מכיוון שנותר בה מלאי גדול של דלק יש מי שחושבים להאריך את שהייתה סביב צדק. הכוונה היא לחקור את ירחיו הגדולים של כוכב הלכת איו, אירופה וגנימד וכן את הטבעות של צדק
מודל שפותח בפקולטה לפיזיקה בטכניון מסביר את מאפייניו הייחודיים של Arrokoth – עצם שצילמה הגשושית New Horizons ב-2019. למודל השלכות חשובות על הבנת השלבים הראשונים
החללית האמריקאית שהגיעה לפלוטו לפני שלוש שנים תבקר מחר בעצם השמימי המרוחק ביותר שחללית הגיעה אליו אי פעם
כך עולה ממחקר שבחן את הנתונים ששידרה קאסיני בעת מעברה במישור הטבעות זמן קצר לפני שנפלה ונשרפה באטמוספירה של שבתאי
סקירה של מסע התגליות ההיסטורי אל כוכב הלכת מוקף הטבעות, שהיה חסר תקדים מבחינת היקף ומראות מרהיבים
החללית הרחוקה ביותר מכדור הארץ, וויאג'ר 1, ששוגרה לפני 40 שנה, הפעילה בהצלחה מנועי תמרון קטנים שלא הופעלו מאז 1980, וזאת על מנת לאפשר לחללית
החללית קאסיני צללה מוקדם יותר החודש אל תוך ענק הגזים שבתאי, בסיום גרנדיוזי של אחת המשימות הפוריות והמוצלחות ביותר של נאס"א. לזכות החללית עומדות תגליות
הצלילה לתוך אטמוספירת שבתאי נועדה להבטיח שירחים אחדים של שבתאי ובמיוחד אנסלדוס, שמעריכים כי יש לו אוקיאנוס תת קרקעי המראה סימנים של פעילויות הידרותרמיות לא
בעוד 3 ימים, ב-15 בספטמבר, החללית קאסיני תשלים את מסע החקר שלה על שבתאי שנמשך 13 שנים, בגראנד פינלה ראוי. קאסיני הפכה לחללית הראשונה שנכנסה
החללית ג'ונו ביצעה שלשום יעף שמיני בקרבת כוכב הלכת צדק. הפעם היא חלפה לראשונה מעל הכתם האדום הגדול, הסופה הענקית של צדק שאורכה מגיע לכ-16,000
מדענים ממכון ויצמן מובילים את אחד הניסויים המרכזיים במשימת החלל של ג'ונו, שמטרתו לגלות עד כמה עמוקים זרמי הסילון החזקים המאפיינים את צדק
המידע הראשוני שאספה החללית ג'ונו, שנכנסה למסלול סביב צדק בשנה שעברה, היה שונה מאד ממה שציפו לו החוקרים. בין היתר הוא מצביע על כך שלצדק יש
החללית קאסיני אמנם עומדת לסיים בעוד ארבעה חודשים את משימתה בת 13 השנים סביב שבתאי, טבעותיו וירחיו, אך עד אז צפויים לנו ממנה הפתעות ותגליות רבות.
בניגוד לציפיות החוקרים, החללית קאסיני, שצללה בשבוע שעבר בפעם הראשונה ברווח הצר שבין שבתאי וחגורת הטבעות שלו, תיעדה מעט מאד חלקיקי אבק וקרח באזור המסתורי,
למרות החשש מהתנגשות עם חלקיקים קטנים, קאסיני השלימה בהצלחה את הראשונה מבין 22 הצלילות שלה ברווח הצר שבין שבתאי וטבעותיו, שבסיומן תישרף באטמוספירה של שבתאי.
החללית קאסיני של נאס"א המקיפה את כוכב הלכת שבתאי, וחוקרת אותו, את טבעותיו ואת ירחיו מתקרבת לגראנד פינאלה של משימתה. היום, 26 באפריל 2017 היא
על הירח דספינה של נפטון, ירחון קטן בקוטר של כ-150 ק"מ, שבצילום המטושטש של החללית וויאג'ר 2 ב-1989 נראה כבעל צורה מתומנת.
מחקר חדש מגלה כי האוקיינוס התת-קרחי של הירח אנסלדוס, המקיף את שבתאי, קרוב יותר לפני השטח מאשר הוערך עד כה. המחקר, שמתבסס על תצפיות המכ"ם של
עקב חשש מתקלה במערכת ההנעה הרקטית של ג'ונו, נאס"א החליטה לא לבצע בעירה רקטית שהייתה אמורה להכניס את החללית למסלול מבצעי בן 14 יום סביב כוכב הלכת
ג'ונו ביצעה ב-2 בפברואר יעף רביעי בקרבת צדק ושלחה תמונות מרהיבות נוספות מקטביו. החללית נמצאת כעת במסלול אליפטי וארוך מאד שנמשך 53 יום, ועקב חשש
הגשושית קאסיני, שחוקרת את שבתאי, טבעותיו וירחיו כבר 13 שנה, נכנסה לאחרונה לשלב האחד לפני אחרון לפני שתסיים את חייה בצלילה אל תוך האטמוספירה של שבתאי בספטמבר
היום, ב-4 לדצמבר יופעל המנוע הראשי של החללית קאסיני בפעם האחרונה לקראת שינוי מסלול שיוביל אותה בסופו של דבר להתרסקות בשבתאי, אבל עד אז צפויה
כמעט עשרים אלף התאים המותקנים על גבי החללית מסודרים בשלושה מערכים בגודל הקרוב לזה של משאית גרר גדולה הנושא עליה טרקטור. במסלול מסביב לכדור הארץ
