סיקור מקיף

עקב חשש מתקלה במנוע – ג’ונו תישאר במסלול ראשוני וממושך סביב צדק

עקב חשש מתקלה במערכת ההנעה הרקטית של ג’ונו, נאס”א החליטה לא לבצע בעירה רקטית שהייתה אמורה להכניס את החללית למסלול מבצעי בן 14 יום סביב כוכב הלכת צדק. היא תישאר במסלול הראשוני שאליו נכנסה עם הגעתה לצדק ביולי שנה שעברה – מסלול אליפטי מוארך שמביא אותה לקרבת כוכב הלכת כל 53 ימים. סוכנות החלל האמריקאית הבהירה שהמסלול הארוך לא יפגע ביכולת של הגשושית להשלים את יעדי המחקר של המשימה.

הדמייה של ג'ונו בקרבת צדק. איור: נאס"א
הדמייה של ג’ונו בקרבת צדק. איור: נאס”א.

לאחר התלבטות שנמשכה מספר חודשים, סוכנות החלל האמריקנית הודיעה שלשום על החלטתה להימנע מביצוע בעירה רקטית מתוכננת, שהייתה מקצרת את מסלולה הממושך של ג’ונו, שאורך 53.5 ימים, למסלול אליפטי קצר יותר בן 14 יום.

“ג’ונו בריאה, המכשור המדעי שלה מבצעי לחלוטין, והמידע והתמונות שקיבלנו הם לא פחות ממדהימים”, אמר תומאס זורבצ’ן, מנהל שותף של נאס”א למנהלת המשימות המדעיות של הסוכנות. “ההחלטה לוותר על הבעירה היא הדבר הנכון לעשות – שימור נכס חיוני כך שג’ונו תוכל להמשיך במסע התגליות המרתק שלה”.

ג’ונו, ששוגרה ב-2011 והגיעה אל צדק ב-4 ביולי 2016, נכנסה אז למסלול שהיה אמור להיות זמני בלבד. במסלול זה, שכל הקפה אחת בו נמשכת 53 יום, ג’ונו עושה את מירב זמנה הרחק מצדק, ומגיעה בנקודה הרחוקה ביותר ממנו (אפואפסיד) למרחק עצום של 8.1 מיליון קילומטר מכוכב הלכת. המסלול הוא אליפטי מאד, ובנקודה הקרובה ביותר לצדק (פריאפסיד) היא מגיעה למרחק של כ-4,100 ק”מ בלבד משכבת העננים העליונה של צדק.

ג’ונו הייתה אמורה להפעיל את המנוע הרקטי שלה לאחר שתי הקפות בנות 53 יום, וזאת כדי לקצר את משך ההקפה למסלול מבצעי בן 14 יום. מעניין לציין שפרופיל הטיסה הזה שונה מהפרופיל של המשימה כפי שאושרה במקור, שכלל מסלול ראשוני ארוך עוד יותר, בן 107 יום (עם מסלול מבצעי של 11 יום). לפני ההגעה לצדק נאס”א החליטה לפצל לשניים את המסלול הראשוני, מתוך רצון לבדוק את המכשור המדעי של החללית לפני תחילת השלב המדעי שלה.

תרשים המציג את תוכנית הטיסה המקורית של ג'ונו - לאחר שני הקפות אליפטיות ארוכות מאד בנות 53 יום (המסלולים הירוקים), היא הייתה אמורה להיכנס למסלול אליפטי קצר יותר בן 14 יום (המסלולים הכחולים). כעת, עקב חשש מתקלה במנוע הרקטי של החללית, הוחלט להשאירה במסלול האליפטי הארוך והראשוני של החללית. מקור: נאס"א.
תרשים המציג את תוכנית הטיסה המקורית של ג’ונו – לאחר שתי הקפות אליפטיות ארוכות מאד בנות 53 יום (המסלולים הירוקים), היא הייתה אמורה להיכנס למסלול אליפטי קצר יותר בן 14 יום (המסלולים הכחולים). כעת, עקב חשש מתקלה במנוע הרקטי של החללית, הוחלט להשאירה במסלול האליפטי הארוך והראשוני של החללית. מקור: נאס”א.

הבעירה הרקטית, שתוכננה להתבצע באוקטובר האחרון, נדחתה לאחר שהתגלתה בעיה במערכת ההנעה של החללית. לדברי ריק נייבאקאן, מנהל פרויקט ג’ונו במעבדה להנעה סילונית (JPL) של נאס”א, הבעיה שהתגלתה לא הייתה במנוע עצמו, אלא בשסתומי הליום שלוקחים חלק במערכת לויסות הלחץ של הדלק של המנוע. השסתומים נפתחו לאט מדי מהמתוכנן בבדיקות שנערכו לקראת הבעירה הרקטית המתוכננת, וחשש המהנדסים היה שהם יפתחו לאט מדי גם במהלך הבעירה עצמה.

“במהלך בדיקה מקיפה, הסתכלנו על מספר תרחישים שהיו מכניסים את ג’ונו למסלול קצר יותר, אך היה חשש שבעירה רקטית נוספת של המנוע הראשי יגרום למסלול לא רצוי”, אמר נייבאקאן. “השורה התחתונה היא שהבעירה היוותה סיכון להשלמת היעדים המדעיים של ג’ונו”.

הסוכנות הבהירה שלמשך המסלול הארוך יותר אין השפעה על הנתונים המדעיים שהגשושית תוכל לאסוף, כי לשני המסלולים האליפטיים יש את אותה נקודת פריאפסיד (הנקודה הקרובה ביותר במסלול לצדק) של כ-4,100 ק”מ מצדק.

במסלול המתוכנן בן ה-14 יום, ג’ונו אמורה הייתה להשלים 37 הקפות סביב צדק עד סיום המשימה בפברואר 2018, אז היא הייתה אמורה להתרסק אל תוך צדק. ההשמדה המכוונת שלה מתוכננת כדי למנוע ממנה להתרסק בטעות בירח של צדק אירופה, שהאוקיינוס הגלובלי שמסתתר מתחת לשכבת הקרח החיצונית שלו עשוי להתאים לחיים, ונאס”א מחוייבת להימנע מ”זיהום” אזורים כאלו במערכת השמש בבקטריות מכדור הארץ (כך גם הושמדה ב-2003 הגשושית גלילאו שחקרה את צדק).

הקוטב הדרומי של צדק, כפי שצולם על ידי הגשושית ג'ונו ב-2 בפברואר 2017 ממרחק של 101,00 ק"מ מצדק. התמונה עברה עיבוד להדגשת צבעים. מקור: NASA/JPL-Caltech/SwRI/MSSS/John Landino.
הקוטב הדרומי של צדק, כפי שצולם על ידי הגשושית ג’ונו ב-2 בפברואר 2017 ממרחק של 101,000 ק”מ מצדק. התמונה עברה עיבוד להדגשת צבעים. מקור: NASA/JPL-Caltech/SwRI/MSSS/John Landino.

משמעות ההחלטה של נאס”א היא שהמשימה תדרוש תקופה ארוכה יותר כדי לבצע מספר הקפות הקרוב לתכנון המקורי. אבל נאס”א לא הכריזה על הארכת המשימה, והיא מתוקצבת כיום רק עד יולי 2018. ג’ונו תשלים עד אז רק 12 הקפות, ולא לגמרי ברור מה יקרה לאחר מכן. כמו משימות רבות אחרות של נאס”א, ישנו סיכוי רב שהיא תאושר ל”משימת המשך”, שמשמעותה גם תוספת תקציבית למשימה, שעלותה הכוללת עומדת על כ-1.1 מיליארד דולר.

למרות ההודעה המאכזבת, נאס”א השתדלה להדגיש את “חצי הכוס המלאה”. היא ציינה שהמסלול הנוכחי בטוח יותר, מכיוון שהחללית תשהה פחות זמן בסביבת הקרינה המסוכנת של צדק. בנוסף לכך, למסלול הארוך יש גם היבט מדעי חיובי – המסלול המוארך יאפשר לג’ונו לחקור את האזורים המרוחקים במגנטוספירה של צדק, אזור בחלל המשתרע לאורך מיליוני קילומטרים ומושפע מהשדה המגנטי של כוכב הלכת.

אופי המסלול של ג’ונו הושפע בעיקר מהיעד המדעי של החללית למיפוי השדה הכבידתי והשדה המגנטי של צדק. כדי לעשות זאת היא צריכה להתקרב אליו כמה שיותר, ולכך בדיוק התאים המסלול האליפטי שמביא אותה קרוב מאד לכוכב הלכת. המסלול האליפטי גם מאפשר לג’ונו להימצא רוב הזמן הרחק מצדק ומחגורות הקרינה המסוכנות שלו שפוגעות ברכיבים האלקטרוניים של החללית. בשל אופיים של מסלולים אליפטיים, כאשר ג’ונו מתקרבת לצדק היא מגבירה את מהירותה, וכך היא נמצאת זמן קצר יותר בסביבת הקרינה המסוכנת, אך מספיק זמן כדי “לטעום” מצדק ולחקור אותו בכל הקפה.

ראו עוד בנושא באתר הידען:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.