הצלילה לתוך אטמוספירת שבתאי נועדה להבטיח שירחים אחדים של שבתאי ובמיוחד אנסלדוס, שמעריכים כי יש לו אוקיאנוס תת קרקעי המראה סימנים של פעילויות הידרותרמיות לא יזדהמו בחיידקים ארצנים שאולי שרדו בתוך החללית והם ישארו טהורים למחקר עתידי.
צפו ברגע ההכרזה על איבוד הקשר עם החללית וסיום המשימה:
החללית קאסיני של נאס”א סיימה את חייה בהתרסקות על כוכב הלכת שבתאי היום, 15 בספטמבר בשעה 14:55 שעון ישראל, דקה לאחר כניסתה לאטמוספירה בגובה של כ-1,900 קילומטר מעל שכבת העננים של כוכב הלכת הענק. בגובה זה, לחץ האוויר הוא בערך 1 באר, שווה ללחץ האוויר בגובה פני הים בכדור הארץ. במהלך הצלילה תגיע מהירותה ל-110 אלף קמ”ש. המגע הסופי יתרחש במרכזו של צד היום של שבתאי, בקו רוחב 10 מעלות צפון, זאת כדי שניתן יהיה לנצל את החללית הותיקה עד הרגע האחרון לצילומים.
קאסיני מסיימת 13 שנה במערכת שבתאי וירחיו. הצלילה לתוך אטמוספירת שבתאי נועדה להבטיח שירחים אחדים של שבתאי ובמיוחד אנסלדוס, שמעריכים כי יש לו אוקיאנוס תת קרקעי המראה סימנים של פעילויות הידרותרמיות לא יזדהמו בחיידקים ארצנים שאולי שרדו בתוך החללית והם ישארו טהורים למחקר עתידי. הצלילה הגורלית של החללית היא המערכה האחרונה בגראנד פינאלה שכלל 22 צלילות שבועיות, שהחלו בסוף אפריל, דרך הפער בין שבתאי לבין טבעותיו. שום חללית מעולם לא העזה להתקרב כל כך לטבעות.
תמונות עד הרגע האחרון
כאשר נתקלה קאסיני באטמוספירה של שבתאי יפעילו בקרי המשימה את מערכת בקרת הטיסה שלה בפרצים קצרים כדי להתנגד לגזים הדלילים שיקיפו אותה ולשמור על כיוון צלחת האנטנה של קאסיני כך שתצביע על כדור הארץ על מנת להעביר את הנתונים הסופיים והיקרים של המשימה. ככל שהאטמוספירה תתעבה, יידרשו המפעילים להגביר את פעילות המנועים, עד שלא ניתן יהיה עוד לשמור על יציבותה של קאסיני והחללית תתחיל ליפול.
כאשר האנטנה תפנה שברי מעלה בלבד מכיוון כדור הארץ תתנתק התקשורת לצמיתות. אבדן האות צפוי להתרחש כאמור פחות מאלפיים קילומטרים מעל צמרות העננים. מנקודה זו תתחיל קאסיני להישרף כמו מטאור. בתוך כ -30 שניות לאחר אובדן האות, החללית תתחיל להתפרק; בתוך כמה דקות, כל שרידי החללית צפויים להתכלות לחלוטין באטמוספירה של שבתאי.
סרטון המתאר את האירוע החשוב ביותר שהתרחש זמן קצר לאחר הגעתה של קאסיני לסביבת שבתאי ב-2005: הנחתת החללית האירופית הויגנס על טיטאן, שבזכותה אנו יודעים היום על קווי דמיון רבים בינו לבין כדור הארץ.
שעה וחצי מהדהדות
המרחק בין כדור הארץ לשבתאי משתנה בהתאם לסיבובם של כדור הארץ ושבתאי את השמש. בעת ההתרסקות יקח לאותות הרדיו 83 דקות להגיע לכדור הארץ משמעות הדבר שבפועל החללית תתחיל בנפילתה בשעה 13:31 אך אנו ידענו על זה זה רק 83 דקות מאוחר יותר.
“האות הסופי של חללית הדהד במערכת השמש במשך כמעט שעה וחצי אחרי שקאסיני עצמה תיעלם”אמר ארל מייז, מנהל פרויקט קאסיני במעבדה להנע סילוני של נאס”א (JPL) בפסדינה, קליפורניה. “למרות שאנחנו נדע מתיע באמת קאסיני פגשה את גורלה, שליחותה לא הסתימה ממש כל עוד אנו מקבלים את האותות שלה. שידוריה האחרונים של קסיני התקבלו על ידי אנטנות במתחם “רשת החלל העמוק” של נאס”א בקנברה, אוסטרליה.
קאסיני ביצעה עד הרגע האחרון תצפיות באמצעות שמונה מתוך 12 המכשירים המדעיים שבתוכה, כדי לחקור את המגנטוספירה ואת הפלזמה. הספקטרוסקופים התת-אדום והעל-סגול יאספו נתונים עד הרגע האחרון ממש. נאס”א הבטיחה לפרסם את התמונות האחרונות במהירות האפשרית.
עוד בנושא באתר הידען
- מסע הפרידה של קאסיני – החללית האהובה ביותר של נאס”א
- קאסיני תתקרב לטבעות במבצע האחרון לפני ריסוקה אל תוך שבתאי
- קאסיני השלימה בהצלחה את הצלילה הראשונה שלה בין שבתאי וטבעותיו
- קאסיני גילתה שהרווח בין שבתאי וטבעותיו נקי כמעט לגמרי מחלקיקי אבק
18 תגובות
יריב
גם אתה חולה קונספירציות? תתבייש לך.
אני קורא את התגובות ונהנה… בפרט של חיים מזר…
רק צריך לעדכן את מנהלי נאס”א שיש כאן אנשים מוכשרים שיודעים בדיוק מה צריך לעשות (“להכין מיידית שתי חלליות קסיני חדשות”) ואיך צריך לבנות את החלליות החדשות (“להקטין את משקל ספק הכוח”) ולאן ומתי בדיוק לשלוח אותן (“אחת תשוגר לנפטון והשניה לאורנוס”).
תענוג לקרוא אתכם, חברים יקרים. תמשיכו לקחת את עצמכם ברצינות. אולי יום אחד זה גם יעבוד.
להתראות בנאס”א…
נושא שיצטרכו לתת עליו את הדעת הוא הצוות שתפעל את החללית. נדמה לי שמדובר ב-200 או יותר עובדים. המשימה הושלמה, מה הלאה. אנשים אלה מרגישים תחושת ריקנות, יצטרכו למצוא לכך מענה במהירות. הצבה בתפקידים חדשים או שילובם במשימות חדשות.
מסתבר שזה לא פשוט לשלוף מהמחסן צרור תכניות ולייצר סדרה חדשה של מוצר ישן. נאס”א לא שולפת את התכניות למנוע F1 וטילי סאטורן 5 ובמקום זה מפתחת את ה-SLS. לוקהיד מרטין לא מתחילה לייצר מחדש F22, למרות שחיל האוויר האמריקאי מצטער עכשיו על הפסקת הפרויקט, ולנוכח הביצועים והעיכובים של ה-F35. בואינג לא מתחילה לייצר מחדש 757-ים שייצורם הופסק ב-2004 למרות שמתברר להם כעת שזה בדיוק גודל הביניים שהשוק רוצה היום מבחינת הטווח ומספר הנוסעים ומתחילה לתכנן את ה-797 שיהיה בעל תכונות דומות, וכו’.
מה שכן, אולי הגיע הזמן לייצר חלליות חקר עם בסיס משותף, כפי שעשו עם מארינר, וואיג’ר ושני הרוברים על המאדים. אחרי הכל יש אולי הבדל קטן בהגדרת המשימות של רכבי חלל שיחקרו את אורון ורהב. מן הסתם משימות ההמשך לצדק ולשבתאי יהיו שונות במידת מה, כי ירצו להתרכז באיסוף מידע מסוג שונה (למשל, לנחות על אירופה או אנצ’לדוס – וגם אז ניתן לאחד מאמצים).
תגידו אתם לא מתביישים להאמין לכל השטויות האלה וההדמיות מחשב הזולות האלה של נאסא החלל היחיד שקיים זה במוח של מי שמאמין לשטויות האלה
בנימין מאי
לא בהכרח
חיים מזר
יתכן שאתה צודק. רק צריך לזכור שהשיגורים יקרים מאד ולחללית מתוכנן מסע ארוך מאד.
לאזניי (הבלתי מקצועיות לחלוטין בתחום) הצעתך נשמעת כמו קיצור הליכים שעלול לשפוך כסף רב לטימיון.
בנימין מאי
לא אמרתי שזה פשוט. המידע שהגיע מנפטון הוא זעום. זה היה כאשר וויג’ר 2 חלפה לידו. ב -1989 זה לא דומה בשום יחס לחללית הנכנסת למסלול סביבו. כל מה שציינת לא עומד בשום סתירה בשיטת הבנייה של Out of the shelf .אדרבה בזכות המזעור שאתה מציין ובצדק, נשאר מקום להצמיד לחללית חללית משנה אחת ואולי עוד אחת.יותר מכך , בזכות המזעור שמקטין את משקל החללית, אפשר יהיה להשתמש במשגר קטן יותר, מה שדורש בדיקה של היחס בין משקל החללית למשקל החללית ועלות השיגור.. בהחלט צריך לשקלל את כל הגורמים ועדיין עם כל המורכבות ניתן להתגבר על כך ולא לחכות לחללית שתשוגר בעוד 10 או 15 שנים. זה בעי’קו עניין של החלטה.. כל הבעיות המורכות, עם כל מורכבותןזה לא בשמיים.
לחיים מזר. זה לא כל כך פשוט.
זה תלוי למשל בשאלה האם היינו רוצים לשלוח חללית חדשה עם כלי מדידה מהסוג שכבר היה שם או
לעשות מדידות מסוג שונה.
יש גם את עניין המשקל והנפח. אם אנו לוקחים רכיבים חדשים “מהמדף” הרי ברור לחלוטין שהם עברו מיזעור מאז שוגרה קאסיני. האם נראה לך הגיוני לשלוח משאית (כפי שהיתה קאסיני באופן יחסי למה שאפשר לבנות היום) כשאתה אתה יכול לשלוח מכונית מרוצים? צריך גם לזכור שצריכת האנרגיה לרכיבים
דומים בביצועיהם ירדה פלאים מאז שוגרה קאסיני, רוצה לומר שאפשר גם להקטין את משקל ספק הכוח.
כשאתה מבין שעלות התכנון לעומת שאר הגורמים (עלות המשגר לדוגמה שיכול להיות יותר קטן או לשאת
רקטת האצה חזקה יותר) נראה לי שכבר עדיף לתכנן הכל מחדש.
ניסים
מה שאתה אומר מצדיק את הגישה שלי. קח את השלד של הקסיני תלביש עליו מכשור בשיטת Out of the shelf . יהיה אולי יותר מורכב, אבל עדיין עדיף מאשר לחכות 20 שנה כדי לראות תצלומי תקריב מהעננים של נפטון. לך יש ראש של מהנדס. תחשוב על זה.
חיים
אין לי שום דבר נגד ציוד מיושן. הבעיה היא שהרבה רכיבים כנראה לא קיימים היום, ויהיה צורך ברכיבים חדשים. המעבדים של קסיני היו ישנים עוד לפני שקסיני ניבנתה, כי בעולם התעופה והחלל לוקח הרבה זמן לאשר רכיב כזה. אתה לא רוצה לדעת איזה מעבדים טסים היום ב-747….
כל שינוי הנדסי הוא מאד יקר, והיום יש חלליות חדשות יותר. מה שכן – יש סיכוי טוב שלפני 30-40 שנה עשו דברים יותר אמינים.
ניסים
אז מה עם המכשור מיושן. הוא הוכיח את עצמו לעילא ולעילא. באותה מידה אפשר יהיה לומר כאשר תפותח חללית חדשה וכאשר היא תגיע לנפטון למשל , אפשר יהיה לומר שהציוד שיפותח עבורה מיושן ביחס למכשור שיהיה קיים ביום ההגעה לכוכב הלכת שהרי תכנון חללית ומשך טיסה כזו נמשך שנים. אין לכך סוף. תוכניות הפיתוח של הקסיני לא נזרקו לפח. במידת הצורך אפשר יהיה להציב בה למשל אנטנת שבח גבוה חדשה, או מצלמות חדשות. אני מניח שאתה מכיר את שיטת הייצור של ה – Out of the shelf; להזכיר לך כך נבנה רכב השטח המאדימי Pathfinder זה מנע מהחללית מלעבוד ולשדר ארצה מידע רב ערך? . .
חיים מזר
אני לא חושב שיש היום שום יכולת לבנות “קסיני” חדש. סיבה אחת היא שהרבה רכיבים של קסיני הם obsolete, והחלפת ברכיבים קיימים תהיה מורכבת ויקרה. סיבה שנייה היא שאני מאמין שיש הרבה חלקים שהם one-off – האנטנה הראשית לדוגמה (ניחוש שלי), המנועים וכן הלאה. סיבה שלישית היא חוסר ידע – לצערינו, לא הכל כתוב ויש הרבה תושב”ע במערכות כאלה. חלק מידע זה בטח הלך כבר לאיבוד.
ורק לחשוב שכשהחלו לבנות את קאסיני היינו עדין עם דוס3
ומעכשיו כל שנה תהיה פגישת מחזור של מל מי שהשתתפו בפרויקט חסר תקדים זה..
כדי לא לאבד את המומנטום של הקסיני, יש להכין מידית שתי חלליות קסיני חדשות, אחת תיועד לנפטון והשניה לאורנוס, השיגור יהיה תוך שנה מהיום לכול המאוחר. לכול חללית תוצמד חללית משנה , מקפת או נחתת, אחת תיועד לטריטון הירח של נפטון והשניה למירנדה הירח של אורנוס. לצורך זה אפשר יהיה גם כן להשתמש בהעתקה של חלליות קיימות כמו ה – LRO שהקיפה את הירח. יתרונה של תוכנית כזו שמשתמשים בחללית שכבר הוכיחה את עצמה. יותר זול מאשר לפתח חללית חדשה ונחסך זמן הפיתוח של חללית חדשה שמטבעו נמשך שנים.
חיים מזר
ומעכשיו כל שנה תהיה פגישת מחזור של כל מי שנטלו חלק בפרוייקט חסר תקדים זה.
כדי לא לאבד את התנופה של הקסיני רצוי להכין מיידית שתי חלליות קסיני חדשות. אחת תשוגר לנפטון והשניה לאורנוס. לכול אחת מהן תוצמד חללית משנה מקפת או נחתת אחת תיועד לטריטון ירחו של נפטון והשניה למירנדה הירח של אורנוס. השיגור צריך להיות מעכשיו בעוד שנה לכול היותר.י תרונה של תוכנית כזו שאפשר להשתמש בחללית שהוכיחה את עצמה. אין צורך בפיתוח חללית חדשה שעולתה מאות מליוני דולרים.
שאלה שענינה אותי – האם באופן תיאורטי החללית יכלה לברוח לקראת הסוף מהמסלול של סטורן (אמרו שאפילו נותרו עליה 2% דלק) ובמקום להתמזג איתו לצאת החוצה לחלל העצום וסתם לשייט לה גם בלי משימות מדעיות? (בעיני יש בזה משהו קסום ומופלא בדבר ועצם שהוא מעשה ידי האנושות וממשיך איזה מסע בלתי נגמר, איזה מן שליח שלנו אל המרחבים האינסופיים… )
פרוייקט מדהים, שהתחיל משגעון של אחד.
ותחשבו שכשהתחילה הבניה של החללית היינו בערך עם דוס 3.