מנועי הסחרור ה"מתים" של וויאג'ר 1 פעמו שוב אחרי 20 שנה – בדיוק בזמן לפני שידרוג האנטנה

מהנדסי נאס"א במעבדת ההינע הסילוני הצליחו להפעיל מחדש דלקי גלגול “מתים” מאז 2004, והצילו את המשימה ברגע האחרון לפני שידרוג האנטנה הגורם לניתוק קשר ארוך

כנגד כל הסיכויים, צוות המהנדסים במעבדת ההניע הסילוני של נאס"א (JPL) הצליח להפעיל מחדש את מערכת מנועי הסחרור של חללית וויאג'ר1, שמאז 2004 נחשבו כ“מתים”. ההחייאה הזאת הגיעה בדיוק לפני השבתת אנטנת DSS-43 בקאנברה לשדרוגים, והבטיחה שיש חלופית אמינה כאשר תנאי התקשורת ילכו ויחמירו.

מאתגרים את המוות הטכנולוגי

וויאג'ר 1 ששוגרה ביחד עם אחותה וויאג'ר 2 בשנת 1977, נמצאת כיום בחלל הבין־כוכבי, במרחק של כ־25 מיליארד קילומטרים מכדור הארץ, ובמהירות של כ־56,000 קמ״ש. מאז שנות האלפיים סבלו מנועי הדחף הראשיים שלה מנטייה להצטבר שאריות דלק ולהיסתם, אך היו בידיה מערכות גיבוי – כולל מנועי סחרור ייעודיים, שתפקידם לשמור על יישור האנטנה באמצעות סיבוב איטי סביב ציר האורך.

עם הזמן, גם מנועי הסחרור המשניים החלו להראות סימני בלאי, והמהנדסים חששו כי בלי גיבוי אמין, תנועת הסחרור תיפסק והחללית תאבד כיוון – מצב שהיה עלול לקטוע את הקשר עם הצוותים בכדור הארץ. לכן החליטו לבדוק מחדש את מנועי הסחרור הראשיים, ותחילת העבודה היתה במבחן תקשורתי של תשע שעות לכל כיוון: לשלוח פקודת הפעלה, לצפות באות החוזר, ולנתח את התגובה של המערכת.

המנועים הפסיקו לפעול בעקבות קריסת שני מחממים פנימיים שאמורים לשמור על טמפרטורה מתאימה בדלקי ההנעה. בתחילה סברו כי המחממים נשרפו ללא תקנה, והסתמכו על מנועי הגיבוי. אך צוות המהנדסים גילה אפשרות שונה: הפרעה חשמלית במעגל המחממים אולי הפכה מתג קריטי למצב “כבוי”. אם השיבה מחדש של המתג למצב המקורי תחזיר את אספקת החשמל, המחממים יחזרו לחמם את הדלק – והמנועים הראשיים יתעוררו לחיים.

מירוץ נגד השעון

ב-1 במאי 2025 נכנסה לשדרוג אנטנת DSS-43 ברשת החלל העמוק של נאס"א, שתהיה מחוץ לשימוש ברוב החודשים הבאים. ללא האנטנה בקאנברה, עוצמת השידור היתה נמוכה מדי כדי לשלוח פקודות לטווח הרחוק שבו נמצאת החללית.. לכן נדרש מבחן חיובי עד 4 במאי, אחרת כל ניסיונות התיקון ייעצרו למשך חצי שנה לפחות.

המהנדסים תכננו את המהלך בשלושה שלבים:

1. לכוון במדויק את מצפן הכוכבים (star tracker) לקבלת “כוכב ייחוס” יציב, כדי למנוע הפעלה אוטומטית לא מתוזמנת של מנועי הסחרור בזמן תיקון המחממים.
2. לשלוח פקודות להפעלת המחממים ולפתוח מחדש את מעגל החשמל שלהם.
3. לבחון את תגובת הטמפרטורה ולוודא שהמחממים מחממים את תא הדלק כפי שתוכנן.

רגע הניצחון

ב־20 במרץ, כאשר האות חזרה מהחללית אחרי מסע של למעלה מ-23 שעות, נראו העלייה המהירה בטמפרטורה במחממים. בתוך כ־20 דקות הגיעו ערכי החימום לרמה הנדרשת, והצוות החל לחייך: מנועי הסחרור הראשיים התעוררו שוב לפעולה, והפכו לגיבוי אמין אם מנועי הגיבוי יסבלו מסתימות נוספות.

“זו הייתה הצלה ניסית נוספת של וויג׳ר,” סיפר טוד ברבר, ראש תחום ההנעה ב-JPL. “אלה מנועים שנחשבו כמתים, ולא היה סיכוי להחיות אותם. אבל התגלתה אפשרות לתיקון – והרגע הזה היה נפלא.”

חשיבות ההישג

החזרת מנועי הסחרור הראשיים משמרת את יכולתה של וויאג'ר1 לתקן את כיוון האנטנה וגם אם מנועי הגיבוי יקרסו, החללית תוכל להמשיך ולשלוח נתונים מדויקים על הסביבה הבין־כוכבית. בכך היא עדיין מהווה את החללית האנושית המרוחקת ביותר בתולדות האנושות, וממשיכה להרחיב את גבולות ההכרה שלנו בחלל שמעבר למערכת השמש.

הנסיון הזה מדגיש את הערך של חשיבה יצירתית ושימור ידע טכני ישן, במיוחד במשימות ארוכות טווח שבהן הציוד מתיישן וחומרי הגלם מתכלים. וויאג'ר1 ממשיכה להציב סטנדרטים של התמדה והישרדות טכנולוגית בחלל העמוק.

עוד בנושא באתר הידען:

• וויאג'ר 1 השאירה מאחור את רוח השמש
• וויאג'ר 1 הפעילה מנועים שהיו רדומים במשך 37 שנים
• במרחק של 24 מיליארד ק"מ מכדור הארץ, וויאג'ר 1 של נאס"א שוברת את שתיקתה