קאסיני השלימה בהצלחה את הצלילה הראשונה שלה בין שבתאי וטבעותיו

למרות החשש מהתנגשות עם חלקיקים קטנים, קאסיני השלימה בהצלחה את הראשונה מבין 22 הצלילות שלה ברווח הצר שבין שבתאי וטבעותיו, שבסיומן תישרף באטמוספירה של שבתאי.

לאחר 20 שנה בחלל, החללית הוותיקה קאסיני החלה את השלב האחרון של משימתה, “הגראנד פינאלה” שלה כפי שנאס”א מכנה אותו. במסגרתו, החללית מבקרת באזור שמעולם לא נחקר – הרווח הצר שבין שבתאי וטבעותיו.

החללית השלימה ביום רביעי (26 באפריל) את הצלילה הראשונה שלה ברווח הצר. היא הגיעה במהלך הצלילה הנועזת למרחק של 2,950 ק”מ ממעלה העננים של שבתאי ו-4,760 ק”מ מטבעת D, הפנימית ביותר מבין טבעות שבתאי.

מפעילי המשימה העריכו כי רוב החלקיקים שעשויים להיות בחלל באזור זה לא יהיו יותר גדולים מחלקיקי עשן, אולם עקב מהירותה העצומה במהלך הצלילה, 124,000 קמ”ש, גם חלקיקים קטנים היו יכולים לגרום לנזק למכשור המדעי הרגיש של החללית. ליתר בטחון, מפעילי המשימה כיוונו את צלחת האנטנה הראשית שלה (שקוטרה 4 מטר) לכיוון התנועה שלה, כדי להשתמש בה כמגן מפני החלקיקים המסוכנים. שיטה זו גרמה לחללית לאבד קשר עם כדור הארץ במהלך הצלילה, ורק כמעט יממה לאחר הצלילה החללית יצרה לראשונה קשר עם כדור הארץ וידעה את מפעיליה על הצלחת המבצע.

“אף חללית אחרת לא הגיעה כה קרוב לשבתאי. יכולנו להסתמך רק על תחזיות, על בסיס הניסיון שלנו עם הטבעות האחרות של שבתאי, על איך שחשבנו שהרווח הזה בין שבתאי והטבעות יהיה”, אמר מנהל פרויקט קאסיני ארל מייז מהמעבדה להנעה סילונית (JPL) של נאס”א. “אני שמח לדווח שקאסיני עברה דרך הרווח בדיוק כפי שציפינו ויצאה מהצד השני במצב מצוין”.

חוקרי נאס”א מעבדים כעת את הנתונים שאספה החללית מהצלילה, ובינתיים פרסמו מספר תמונות שהחללית צילמה מהקוטב הצפוני של שבתאי, בו נמצא המשושה הייחודי שלו – סופה בצורת משושה שגודלה כמו כדור הארץ כולו. למרות שאזור זה תועד מספר פעמים בעבר על ידי קאסיני, היא הגיעה הפעם למרחק הקרוב ביותר שלה מהקוטב הצפוני.

“התמונות הללו מהממות. כלל לא ציפינו לקבל תמונות יפות כמו שקיבלנו. המבנים השונים שאנו רואים בהן יוצאים מגדר הרגיל. שיערנו שנראה ערפל ודברים משעממים למדי”, אמר קווין ביינס, חוקר אטמוספרי במשימת הקאסיני. בתמונה שצילמה קאסיני נראית סופה דמוית הוריקן שנמצאת במרכז המשושה הענקי, שקוטר עין הסערה שלה עומד על כ-2,000 ק”מ. צילום נוסף של החללית במהלך הצלילה מתעד מבנים קטנים יותר, שעשויים להיות סופות רעמים. לדברי ביינס, הצילומים החדשים חושפים לראשונה את המבנים הללו לפרטי פרטים, ויאפשרו ללמוד יותר על הדינמיקה שלהם.

למרות שקאסיני, גם אחרי 20 שנה בחלל, נמצאת במצב מצוין ומסוגלת לפעול עוד שנים רבות (הודות לגנרטור רדיואיזוטופי תרמואלקטרי, הממיר חום שנפלט מחומר רדיואקטיבי לחשמל), נאס”א החליטה להשמיד את החללית, מכיוון שהדלק במנוע הראשי שלה הולך ואוזל. סוכנות החלל רוצה למנוע את האפשרות, קלושה ככל שתהייה, שמסלול החללית יביא אותה בעתיד להתנגשות עם אחד משני הירחים המסקרנים של שבתאי, אנקלדוס וטיטאן, בהם עשוי להתאפשר קיום של חיים. מכיוון שהחללית לא עברה ניקוי יסודי מבקטריות ארציות שהיו יכולות לשרוד בתוכה, התנגשות כזו עלולה לפגוע במחקר עתידי של אותם ירחים.

המסלול הנועז שבאמצעותו בחרה נאס”א להשמיד את החללית יאפשר לה לאסוף נתונים מדעיים חשובים על שבתאי והטבעות. החללית נכנסה למסלול הקטלני לאחר שחלפה בפעם האחרונה וה-127 במספר בקרבת הירח טיטאן, שכוח הכבידה שלו עיוות במקצת את מסלולה סביב שבתאי וגרם לכך שהנקודה הקרובה ביותר שלה סביב כוכב הלכת תשתנה אל תוך הרווח הצר שבין שבתאי וטבעותיו. טיטאן ימשיך להשפיע על מסלול החללית בהמשך, ויגרום לכך שבצלילה ה-22 שלה, ב-15 בספטמבר השנה, היא תיכנס אל תוך האטמוספירה של שבתאי, תישרף בה כמטאור, ותהפוך לחלק מכוכב הלכת אותו חקרה במשך 13 שנה.

נאס”א מתכוונת לנצל את החללית עד תום. גם בצלילת ההתאבדות שלה אל תוך שבתאי בספטמבר, החללית תמשיך להפעיל את מכשיריה המדעיים עד שתתפרק ותישרף באטמוספירה. היא תשדר את הנתונים שתאסוף בשידור חי לעבר כדור הארץ, בניגוד לצלילות הקודמות שבהם תשמור את המידע במחשב שלה ותשדר אותו מאוחר יותר.

בין היתר, חוקרי נאס”א מקווים שהמסלול הייחודי של החללית בתוך הרווח הצר יאפשר לה למפות בדיוק רב את השדה הכבידתי של שבתאי, ובכך להבין טוב יותר את הרכבו הפנימי. השדה הכבידתי ימופה באמצעות בחינת שינויים קטנים במסלול החללית בסמוך לשבתאי, בדומה לאופן שהחללית ג’ונו עושה זאת בימים אלו סביב כוכב הלכת צדק, אליו נכנסה למסלול בשנה שעברה.

החוקרים מקווים שהחללית תספק גם מידע רב על הטבעות של שבתאי – והנתון החשוב ביותר שהם מצפים לו היא המסה המדויקת של הטבעות. “לגבי גיל הטבעות, זה תלוי במסה שלהן. אם הן יותר מסיביות ממה שאנחנו חושבים כעת, ייתכן שהן זקנות, זקנות כמו שבתאי עצמו, והן יכלו לשרוד את ההפגזה של מיקרו מטאורואידים, את השחיקה הזו. אם הן פחות מסיביות, אז הן חייבות להיות צעירות. אולי שביט, או ירח, או עצם מחגורת קויפר [הנמצאת בשולי מערכת השמש, מעבר לנפטון – א”ק], הגיע קרוב מדי, פורק לחתיכות על ידי כוח המשיכה של שבתאי ויצר את הטבעות”, הסבירה לינדה ספילקר, החוקרת הראשית של משימת הקאסיני.

בחלק מהצלילות העתידיות שלה, החללית תתקרב באופן מסוכן למדי לאטמוספירה של שבתאי, ותנסה לדגום באופן ישיר את הרכבה, באמצעות ספקטרומטר המסה שלה. גם בצלילה האחרונה שלה אל תוך שבתאי, החוקרים מקווים שהמכשיר ימשיך לעבוד ולדגום את המולקולות באטמוספירה של כוכב הלכת.

הצלילה הבאה של קאסיני ברווח הצר תיערך ב-2 במאי.

להודעה של נאס”א

למידע מפורט על הצלילות העתידיות של החללית