סיקור מקיף

תמונות של פלוטו וכארון שצילמה ניו הוריזונס בצבעים מלאכותיים מדגישות את המגוון העצום של תוואי שטח בשני עולמות אלה

התמונות צולמו באמצעות שלושה מסנני צבע על גבי מכשיר "ראלף", אחד משבעת המכשירים המדעיים שעל סיפונה של ניו הוריזונס, ב-13 ביולי (יום לפני המעבר)

כוכב הלכת הננסי פלוטו (משמאל) וירחו כארון בצבעים מלאכותיים המדגישים את ההבדלים בתוואי השטח ובהרכב החומרים על פניהם. צילום בשלושה מסנני צבע על ידי מכשיר ראלף שעל סיפון החללית ניו הוריזונס, 13 ביולי 2015.
כוכב הלכת הננסי פלוטו (משמאל) וירחו כארון בצבעים מלאכותיים המדגישים את ההבדלים בתוואי השטח ובהרכב החומרים על פניהם. צילום בשלושה מסנני צבע על ידי מכשיר ראלף שעל סיפון החללית ניו הוריזונס, 13 ביולי 2015.

החלללית ניו הוריזונס (New Horizons) של נאס"א שחלפה היום על פני כוכב הלכת הננסי פלוטו, שידרה תמונה מרשימה של פלוטו וירחו הגדול כארון, הממחישה את המגוון והמורכבות שלהם. זו אינה תמונה בצבעים אמיתיים. פלוטו וכארון נראים כאן בצבעים מוגזמים המקלים על ההבחנה בהבדל בין חומרים ותוואים שונים על פני השטח של כל אחד מעצמים פלנטריים אלו.

התמונות צולמו באמצעות שלושה מסנני צבע על גבי מכשיר "ראלף" ב-13 ביולי (יום לפני המעבר). ניו הוריזונס נושאת שבעה מכשירים מדעיים, לרבות ראלף ואליס הקרויים על שמם של גיבורי סדרת הטלויזיה משנות החמישים Honeymooners.

"תמונות אלה מראות את פלוטו וכארון כעולמות מורכבים שהמון דברים מתרחשים בהם"ף אומר ויל גרנדי ממצפה לוול באריזונה וחבר הוות המדעי של ניו הוריזונס. "צוות הרכב פני הקרקע עובד מהר ככל שהוא יכול כדי לזהות את ההרכבים של כל הזורים הנפרדים על פלוטו ולחשוף את התהליכים שגרמו להם להיראות כך".
נתוני הצבע מסייעים למדענים להבין את ההרכב המולקולרי של הקרח על פני השטח של פלוטו וכארון, כמו גם את גילם של תוואים גיאולוגיים כגון מכתשים. הם גם יכולים לספר לנו אודות השינויים שנגרמו בשל 'מזג האוויר החללי', כדוגמת קרינה.

הלב של פלוטו

התמונות הצבעוניות חושפות כי ה"לב" שעל פלוטו מורכב למעשה משני איזורים הנבדלים בצבעיהם. בתמונה זו בצבעים מלאכותיים, הלב מכיל אונה מערבית שצורתה כגביע גלידה, המופיע בתמונה זו בצבע אפרסק. האיזור המנומר מימין (מזרח) נראה כחול יותר. רצועה בקווי הרוחב הבינוניים הנראית בצבעים המשתרעים מכחלחל ועד לאדום. גם בתוך כיפת הקרח הצפונית, בחלק העליון של התמונה ניתן לראות גוונים שונים של צהוב-כתום המעידים על הבדלים מעודנים בהרכב הכימי.

פחמימנים על כארון

גם כארון לא פחות יפה. פני השטח של כארון צולמו באותה שיטה ונראים כאן בצבעים מוגזמים. הצבע האדום בכיפת הקרח הצפונית הכהה מיוחס לפחמימנים ומולוקולות אחרות, סוג של הרכבים כימיים המכונים טולינים (tholins). הצבעים המנומרים בקווי הרוחב הנמוכים מעידים עלגיוון של תוואי שטח על כארון. גם התמונה הזו צולמה תוך שימוש בשלושה מסנני צבע במכשיר ראלף.

"הכנו את התמונות הללו בצבעים מלאכותיים כדי להדגיש את המגוון של הסביבות על פני השטח במערכת פלוטו" אומר דניס רויטר, שותף למחקר וחבר בצוות הרכב הקרקע של ניו הוריזונס. "התמנוות מספקות לנו דרך אינטואיטיבית להבין שיש עדיין הרבה מה ללמוד מהנתונים שצפויים להגיע."

בשל המרחק העצום – 5 מיליארד קילומטרים, נדרשים לאותות ארבעה וחצי שעות להגיע לכדור הארץ אפילו שהם נעים במהירות האור. יידרשו 16 חודשים כדי להוריד את הנתונים המדעיים שנאספים ברגעים אלה על ידי החללית והאוצר שייאסף במשימה זו ייחקר עוד עשורים רבים.

לידיעה באתר נאס"א

עוד בנושא באתר הידען"

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

10 תגובות

  1. זה נכון שלא קונים מצלמה כזו בסופר, אבל בהחלט גם לא משדרגים אותה שבועיים לפני השיגור רק כי מתחשק. רשימת המכשירים נסגרת שנים ארוכות לפני השיגור, המכשירים מתוכננים באופן מיוחד לתנאים ולמפרט שנדרשים מהם והטכנולוגיות שבהן משתמשים הן טכנולוגיות מוכרות ומוכחות במועד התכנון. לכך יש להוסיף את זמן הבנייה, זמן התכנות של המחשב, זמן האינטגרציה של כל המערכות בחללית והבדיקות המחמירות – ועוד עודף קטן כדי שהכל יהיה מוכן למועד השיגור.

    אם ניקח לדוגמא את המעבד המרכזי של מחשב החללית (ויש שם שתי יחידות של שני מחשבים), הרי שהוא מדגם Mongoose-V, גרסה מוקשחת של המעבד MIPS R-3000, מעבד 32 סיביות במהירות 12MHz שהוצג ב- 1988. כנראה שמחשב ה-486 שהיה לי לפני 23 שנה היה מהיר יותר.

  2. גם לפני 20 שנה היו מצלמות באיכות גבוהה ולא מכניסים לחללית כזו מצלמה שקונים בסופר. מה גם שמצלמה
    קל לשדרג אז היא כנראה בת 12 ולא יותר. אם מוכנים לקבל את זמן השידור הארוך אז אפשר לקבל
    תמונות גם באיכות גבוהה.

  3. ראשית, החללית נמצאת בדרך כבר 10 שנים. שנית, כשבחנו ובחרו את הציוד שיהיה עליה זה היה מספר שנים מוקדם יותר, ב-2001. אבל גם ב-2001 לא היו יכולים לבחור ציוד חדיש מהמדף , אלא כזה שעבר בדיקות מחמירות מהיה עמיד לקרינה ולתנאים השוררים בחלל. לכן המצלמה שעל החללית והמחשב הם משהו שמבחינה טכנולוגית היום הוא בן כ-25 שנה. ם מוסיפים לזה את רוחב הפס של הנתונים אי אפשר לצפות מציוד כזה שיספק איכות מהסוג שרואים על מסך HD.

  4. צבעים מלאכותיים זה נחמד, אבל קודם כל הייתי רוצה לראות את כוכבי הלכת האלו בצבעיהם האמיתיים, כפי שאסטרונאוט היה רואה אותם לו היה מסתכל דרך חלון החללית.

  5. איכות של מצלמת ווב זה רק מה שניתן היה לשלוח, אל תשכח שיש קצב העברה של 2 קילוביט לשניה, ושבזמן המעבר החללית לא יכלה אפילו לשלוח גם את זה כדי לא לבזבז משאבים מיותרים על השידור (מאוד רחוק, מאוד יקר). עכשיו לאט לאט יתחילו לזרום תמונות באיכות גבוהה ונתונםי מדעיים רבים.

  6. עכשיו כבר אין תירוץ – משימה של מיליארדים (700 מיליון עלות חללית + עלויות היקפיות > 1 מיליארד…) ואיכות צילום של מצלמת ווב?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן