מפגש היסטורי

לפעמים קל לשכוח שחלק מהדברים שאנחנו יודעים היום התגלו רק לאחרונה. לפני מאה שנה לא ידענו על קיומן של גלקסיות אחרות ובקושי הכרנו את מערכת השמש. רשמים לקראת המעבר של ניו הוריזונס (Newp-Horizons) ליד פלוטו וכארון מחר

החללית ניו הוריזונס על רקע כוכב הלכת פלוטו. איור: נאס"א
החללית ניו הוריזונס על רקע כוכב הלכת פלוטו. איור: נאס"א
כוכבים במסילותם - מדריך לתצפיות בשמים צילום: יואב לנדסמן
כוכבים במסילותם – מדריך לתצפיות בשמים צילום: יואב לנדסמן

לפעמים קל לשכוח שחלק מהדברים שאנחנו יודעים היום התגלו רק לאחרונה.
למשל לפני 100 שנה עוד לא השתמשו במושג "גלקסיה" מכיוון שעוד לא היו אמצעי תצפית ומדידה טובים מספיק כדי לזהות שיש "שבילי חלב" נוספים, ותהליך ההיתוך הגרעיני שמפעיל את השמש מוכר לנו רק מסוף שנות ה- 30 במאה הקודמת.
אבל בשביל להבין את מערכת השמש היה צריך להמתין לתחילתו של עידן החלל.
כך למדנו שלכדור הארץ יש מעטפת בלתי נראית של חלקיקים טעונים שכלואים בשדה המגנטי שלו. למדנו איך נראה הצד הרחוק של הירח. גילינו שכוכב חמה אינו 'נעול' כשצד אחד שלו פונה בקביעות לשמש, וגילינו שגם לצדק יש מערכת טבעות משלו.

אתמול מצאתי בבית הוריי את החוברת "כוכבים במסילותם" מאת נתן אריה (הוצאת החברה להגנת הטבע בשיתוף האגודה הישראלית לאסטרונומיה, תשל"ח, הוצאה ששית תשמ"ב). חוברת זו הכירה לילד שהייתי בתחילת שנות ה- 80 את עולם האסטרונומיה לראשונה.

במיוחד זכרתי את טבלת כוכבי הלכת, כפי שמופיעה להלן.

 נתוני כוכבי הלכת מתוך החוברת "כוכבים במסילותם". צילום: יואב לנדסמן
נתוני כוכבי הלכת מתוך החוברת "כוכבים במסילותם". צילום: יואב לנדסמן

למרות המהדורה הששית (1982), המידע עדיין מעודכן לשנת ההוצאה המקורית (1978), כשחלליות וויאג'ר רק יצאו לדרכן לכוכבי הלכת החיצוניים.

הפרט הבולט במיוחד הוא שכמות הירחים שהתגלו מאז הוא עצום; 67 לצדק, 62 לשבתאי (עם עוד המון ירחונים זעירים), 27 לאורנוס, 14 לנפטון ו- 5 לפלוטו.
הפרט הבולט השני הוא סימני השאלה בעמודה של פלוטו. למעשה חוסר הידיעה של המסה, הצפיפות וכוח המשיכה נובעת מכך שטרם התגלה הירח הגדול של פלוטו, כארון. הוא התגלה באותה השנה בה יצאה החוברת לראשונה, אבל פרט לכך רוב השאלות לגבי פלוטו נותרו ללא מענה.

מנקודת מבטי, לגדול בתקופה שבה מדי כמה חודשים או שנים פורסמו תגליות חדשות של ירחים או ממצאים אחרים מפני השטח של כוכבי לכת, היה מרגש ומלהיב מאד. היום המצב עוד יותר מעניין לחובבי אסטרונומיה. ראשית, יש יותר משימות חלל, והן מודרניות ומשוכללות לאין שיעור. שנית, האינטרנט מאפשר למידע להגיע אלינו תוך זמן קצר מאד מהרגע שבו הוא נקלט על ידי אנטנות הענק של רשת החלל העמוק. לפעמים תוך דקות בלבד.

מחר (14/7/2015) תחלוף לראשונה חללית סמוך לפלוטו, שהיום מוגדר ככוכב לכת ננסי. כדי לקבל תשובות לחלק מהשאלות נשלחה החללית ניו-הורייזנס (אופקים חדשים), החללית המהירה ביותר אי פעם, למסע של קרוב ל- 10 שנים במהלכו צלחה כמעט 6 מיליארד קילומטרים, ושבשיאו תחלוף במרחק זעום של כ- 13,000 קילומטרים מפני השטח של פלוטו.

המון מידע חדש מתקבל בזכות חללית אחת. צילומים אפשר לצלם ממסלול סביב כדור הארץ, אבל הם לעולם לא ישתוו לאלו שמצולמים מטווח קרוב. מלבד הירח, שקרוב אלינו מאד, לא ניתן לזהות מאפיינים גיאולוגיים של עצמים אחרים. מאפיינים אלו הם המפתח להבנת התהליכים שיצרו את מערכת השמש ושהביאו אותה לצורתה הנוכחית. תהליכים אלו עדיין מניעים שינויים בסביבה שלנו, בכדור הארץ. וכדאי לנו מאד להבין אותם היטב אם ברצוננו להשאר בסביבה בעתיד.

תמונות מעובדות של פלוטו מטלסקופ החלל האבל (2010)
תמונות מעובדות של פלוטו מטלסקופ החלל האבל (2010)
תמונה צבעונית של פלוטו ממצלמות החללית ניו הוריזונס, 6/7/15. בתמונה רואים את הנקודות הכהות המסתוריות. צילום: נאס"א
http://www.nasa.gov/feature/goddard/astronomers-predict-fireworks-from-rare-stellתמונה צבעונית של פלוטו ממצלמות החללית ניו הוריזונס, 6/7/15 – ממרחק 8 מיליון קילומטרים. בתמונה רואים את הנקודות הכהות המסתוריות. צילום: נאס"אar-encounter-in-2018

פרט לצילומים, רק חללית שחולפת בקירבת מקום יכולה למדוד שדות מגנטיים, קרינה, חלקיקים, אבק ועוד.

תשובות לשאלות ישנות ופתיחת שאלות חדשות

חלליות עמוסות מכשור מדעי מספקות את סקרנותנו ומאפשרות לענות על שאלות רבות, אבל עם זאת הן חושפות מידע רב נוסף שגורם לנו לשאול שאלות חדשות. בעוד כמה ימים נקבל המון מידע חדש, שיעצים את הידע הקיים מצד אחד, ויהיה בסיס לשאלות שכרגע אנחנו אפילו עוד לא יודעים לשאול. זוהי התקדמות מדעית שמתרחשת מול עיננו.

הערה לסיום שאני מקווה שלא תנמיך את הציפיות יתר על המידה: לוקח ממש הרבה זמן להעביר נתונים מהחללית המרוחקת חזרה לכדור הארץ. אל תצפו שכל המידע המעניין יגיע ביום המעבר. פרטים מסויימים יגיעו לפני, פרטים נוספים כמה ימים אחרי, והמידע האיכותי ביותר יגיע בהמשך השנה והשנה הבאה.
זה יקח זמן, אבל אם חיכינו עד עכשיו, אז לא יהיה נורא להמתין עוד קצת. זה עולם חדש, וכמו כל עולם חדש שפגשנו לראשונה מקרוב, גם כאן תהיינה הפתעות לרוב.

לפוסט בבלוג של יואב לנדסמן "מסה קריטית"

עוד בנושא באתר הידען: 

 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

8 תגובות

  1. יש בידי סדרה שנקראת "הטכנאי הצעיר" שזה משנות החמישים, וזה פחות ממאה שנה. אפילו גלקסית אנדרומדה שנראית בעין בלתי מזויינת, עוד נקראת שם "ערפילית" (נבולה בלעז)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן