2015 בחלל חלק א': תגליות מדעיות, הישגים היסטוריים

שנת 2015 הייתה שנה פורייה בתחום החלל, עם כל כך הרבה ארועים, הצלחות, תגליות, וכן, גם כשלונות, עד שסיכום כולל יהיה ארוך למדי, ולכן אנסה לתמצת (אם כי לא בהצלחה יתרה) ולהתייחס רק לארועים החשובים של השנה הנוכחית, וגם קצת על מה שמצפה לנו בשנה הבאה

שנה של תגליות: ממישורי הקרח של פלוטו ועד דיונות החול של מאדים

הרים ומישורים על פלוטו כפי שצולמו כ-15 דקות לפני ההתקרבות הגדולה, בתוספת צילום צבע של אותו איזור ברזולוציה יותר נמוכה (בגלל המרחק ממנו צולמה) מאפשרים הצצה לנופים המרהיבים. צילום:NASA/JHUAPL/SwRI
הרים ומישורים על פלוטו כפי שצולמו כ-15 דקות לפני ההתקרבות הגדולה, בתוספת צילום צבע של אותו איזור ברזולוציה יותר נמוכה (בגלל המרחק ממנו צולמה) מאפשרים הצצה לנופים המרהיבים. צילום:NASA/JHUAPL/SwRI

אולי החשובה והמוכרת מבין התגליות המדעיות הרבות ב-2015 היא התצפית הראשונה שנעשתה אי פעם על פלוטו. הגשושית ניו הורייזונס של נאס"א, אחרי מסע שארך תשע שנים לעבר כוכב הלכת הננסי המרוחק, שידרה צילומים מרהיבים ומרתקים שהראו כי פלוטו מורכב הרבה יותר ממה שסברו עד כה, וכי גם גופים במרחק כה רב מהשמש נשארים פעילים מבחינה גאולוגית. בפני השטח של פלוטו התגלו אזורים שלמים ללא מכתשי פגיעה, דבר המעיד על כך שפעילות גאולוגית כלשהי מוחקת את המכתשים עם הזמן (כמו בכדור הארץ). תמונות התקריב ששידרה הגשושית מראים תוואי שטח מגוונים כגון מישור "ספוטניק פלאנום" שמורכב בעיקר מקרח חנקן, בו ניתן לראות "סדקים" ו"בורות" קטנים. התמונות מראות גם הרים צעירים מבחינה גאולוגית שחלק מהם עשויים להיות הרי געש קריו-וולקניים (פעילות געשית "קפואה" של קרח מים, או קרח אקזוטי – יחסית לכדור הארץ – של חנקן, אמוניה ומתאן). הגשושית תמשיך לשדר גם בשנה הבאה מידע ותמונות נוספות מפלוטו וירחיו, עקב קצב שידור מידע איטי מאד שנובע מהמרחק העצום של ניו הורייזונס מכדור הארץ (העומד כעת על יותר מ-5 מיליארד ק"מ). הגשושית ממשיכה כעת ליעד הבא שלה, גוף קטן בחגורת קוֹיפר בקוטר של כמה עשרות קילומטרים, אליו היא צפויה להגיע ב-1 בינואר 2019.

קרס – כוכב הלכת הננסי הקרוב ביותר לכדור הארץ

פני השטח של כוכב הלכת הננסי קרס כפי שצילמה החללית DAWN המקיפה אותו. החומר הלבן בתוך המכתש - סוג של מלח. צילום: NASA
פני השטח של כוכב הלכת הננסי קרס כפי שצילמה החללית DAWN המקיפה אותו. החומר הלבן בתוך המכתש – סוג של מלח. צילום: NASA

ניו הורייזונס לא הייתה הגשושית היחידה שסיפקה צילומים ראשונים של גוף כלשהו במערכת השמש השנה. משימת "שחר" (Dawn) של נאס"א החלה לחקור את השנה קרס, האסטרואיד הגדול ביותר בחגורת האסטרואידים שנמצאת בין צדק ומאדים, שהשתדרג ל"מעמד" של כוכב לכת ננסי בעקבות שינוי הגדרתי של האיגוד האסטרונומי הבינלאומי ב-2006, שבמקביל "הוריד" את פלוטו למעמד זה. בנוסף, באמצעות מנוע היונים המתקדם שלה, שחר הפכה לחללית הראשונה אי פעם שנכנסה למסלול סביב שני גופים שונים במערכת השמש: בשנת 2014 היא הקיפה וחקרה את האסטרואיד וֶסְטַה, והשנה עברה להקיף את קרס. בצילומי התקריב של קרס התגלו נקודות בהירות מסתוריות. אחת ההשערות שהועלו לטבעם היא שמדובר במשקעי מלחים שמקורם במים קפואים מתחת לפני השטח.

סרטון המבוסס על צילומי הגשושית "שחר", בו ניתן לראות את הכתמים הבהירים המסתוריים. הצבע עצמו מלאכותי ונועד להדגיש הבדלים בהרכב פני השטח.

מים על מאדים

ערוצים כהים וצרים אלה המכונים (SRL) recurring slope lineae נובעים מתוך קירות מכתש גארני על מאדים. הערוצים הכהים כאן מגיעים לאורך של מאות מטרים. ההשערה היא כי נוצרו בידי זרימת מים מליחים על מאדים, כפי שצולמו על ידי החללית MRO. Credits: NASA/JPL/University of Arizona
ערוצים כהים וצרים אלה המכונים (SRL) recurring slope lineae נובעים מתוך קירות מכתש גארני על מאדים. הערוצים הכהים כאן מגיעים לאורך של מאות מטרים. ההשערה היא כי נוצרו בידי זרימת מים מליחים על מאדים, כפי שצולמו על ידי החללית MRO. Credits: NASA/JPL/University of Arizona

תגלית חשובה ומרכזית נוספת היא זו שסיפקה הגשושית "מקפת לסקר מאדים" (MRO) שהוכיחה כי מתקיימים כיום על מאדים תופעות זמניות של מים נוזליים. אלו מתאפשרים בתקופות חמות וכאשר הם מכילים כמות מלחים גבוהה. תגלית נוספת שנאס"א סיפקה נוגעת לאופן שבו שוחקת "רוח השמש" את האטמוספירה של מאדים וגורמת להידלדלותה עם הזמן. זהו אחד הגורמים לאיבוד המים הנוזליים שהיו מצויים בשפע בעבר על פני מאדים, שכיום נראה כמו מדבר קר ויבש. עדויות למים נוזליים בעבר סיפקו בין היתר הרוברים השונים של נאס"א, ובכללן קיוריוסיטי ואופרטיוניטי שממשיכים גם כעת לנסוע ולחקור את פני כוכב הלכת. קיוריוסיטי החל השנה לחקור מקרוב, בפעם הראשונה בחקר החלל, דיונות חול על גבי מאדים.

רוזטה מקיפה את השביט בהתקרבו לשמש

לא רק נאס"א פעילה בחקר מערכת השמש – הגשושית רוזטה של סוכנות החלל האירופאית, שהגיעה לשביט "67P/צ'וריומוב-גרסימנקו" באוגוסט 2014, המשיכה לחקור אותו גם השנה. סוכנות החלל האירופאית פרסמה כבר שתי תגליות מעניינות מהמשימה – בשביט מתקיים "מחזור קרח", שהופך ישירות לגז (בתהליך המראה) כאשר השמש מאירה עליו, וחוזר לקפוא עם סיבובו העצמי של השביט כשהשמש לא מאירה עליו יותר. רוזטה גם זיהתה לראשונה גז חמצן O2 שמשתחרר מהשביט הקפוא עם התקרבותו לשמש, דבר נדיר במערכת השמש כיוון שמולקולות חמצן פעילות במיוחד וקשה למצוא אותן באופן חופשי. כעת סוכנות החלל האירופאית מתכננת את עתיד המשימה, שככל הנראה תסתיים מתישהו בשנה הבאה עם ניסיון נחיתה על השביט (שתביא למות הגשושית).

החלקים הבאים יתפרסמו בהמשך

סיכום שנת 2015 בחלל חלק ב': כשלונות והצלחות

חלק ג': תחזיות ל-2016

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן