מדענים מסטנפורד: גילוי מים זורמים על מאדים מגביר את הסיכויים לחיים על כוכב הלכת

נורמן סליפ, פרופסור לאווירונאוטיקה ואסטרונאוטיקה ונורמן סליפ, פרופסור לגיאופיזיקה ומדעים פלנטריים מעריכים כי המים הופכים מליחים רק כשהם באים במגע עם הקרקע ויש סיכוי סביר שמתחת לאדמה, הם מסוגלים לקיים חיים

הממצאים החדשים המעידים על זרימת מים נוזלים באורח עונתי על מאדים, קרוב לוודאי ממקור תת קרקעי, שם אולי המים המליחים הללו עשויים לקיים חיים
הפסים הדקים הכהים במורדות גבעות במאים כמו זו בקטע של מכתש הורוביץ יכולים היו להיווצר מזרימה עונתית של מים במאדים של ימינו. אורכם של הערוצים כמה מאות מטרים

ביום שני הכריזה נאס”א על כך שמדענים גילו מים זורמים על מאדים.

הממצאים הללו שהתגלו באמצעות החללית MRO מדגישים חתימה של מינרלים הידראטים הנעים במורד הזרם בקירות של קניון מסויים על כוכב הלכת. הרצועות הללו כהות יותר ולכן נראה שהם זורמים במורד הר תלול בעונות החמות ונעלמים בעונות הקרות יותר – כאשר הטמפרטורה מתחת למינוס 23 מעלות.
נוכחות המלחים, בפרט פרכלוראט בערוצים הללו מכונים ערוצים חוזרים עונתית, מורידה את טמפרטורת הקפאון של הנוזלים הללו. החוקרים מאמינים כי הערוצים נוצרו באמצעות זרימה רדודה של נוזלים תת קרקעיים מקרקע סמוכה.

סקוט הובארד, פרופסור לאווירונאוטיקה ואסטרונאוטיקה באוניברסיטת סטנפורד, עבד בנאס”א במשך 20 שנה, לרבות קדנציה בה ניהל את מרכז המחקר איימס במשך ארבע שנים. הובארד לא היה מעורב במחקר החדש אך הוא שיחק תפקיד מוביל בהתנעת התוכנית ארוכת הטווח של נאס”א לחקר מאדים. הובארד אומר כי הממצאים מגדילים את הסיכוי לגילוי חיים על מאדים. הוא גם הוסיף שהתגלית תשנה את הדינמיקה של משימות מאויישות עתידיות למאדים.

נורמן סליפ, פרופסור לגיאופיזיקה ומדעים פלנטריים שפרסם מאמרים אקדמיים רבים על היכולת של מאדים לקיים חיים ועל טקטוניקת הלוחות של כוכב הלכת האדום, אומר כי הכימיה של המים עשויה להיות יותר ידידותית לחיים תת קרקעיים מאשר הדבר נראה על הקרקע.,

מה הסבירות לכך שמים נוזלים נפוצים ברחבי מאדים? האם כוכב הלכת רטוב יותר מאשר האמינו עד כה?
הובארד: “אני סבור שהמים נפוצים כנראה יותר מאשר חשבנו עד כה. תפוצת קרח המים במאדים היא גלובלית, ותצורות אלה מפוזרות בכל מקום. התגלית התאפשרה בזכות גישה סיסטמטית לחקר מאדים ברזולוציה הולכת וגדלה, בפרט בעזרת MRO, דבר שאיפשר לנו לבחון שינויים על בסיס יומי ועונתי. ברגע שהם ידעו שצריך לחפש את הערוצים העונתיים הללו (RSL) הם מצאו עשרות. כעת יש לנו עדויות די חזקות למים זורמים על פני השטח של מאדים, וההשלכות עצומות.

כיצד התגלית משפיעה על הסיכויים לחיים בעבר או בהווה על מאדים?
הובארד: “יש המון נתונים המראים שמאדים היה בר חיים בעבר. נוכחות מים זורמים במאדים היום משמעותה שהוא יכול להיות בר חיים כיום, אך רק לחיים תת קרקעיים. יש אנרגיה, יש מים נוזלים והדבר האחרון שצריך להמתין לו והוא עשוי להגיע מרכב הקיוריוסיטי הם עדויות לקיומם של מולקולות אורגניות מורכבות. אלו הן טביעות האצבע של החיים, והיו הנושא למחקרים מזה עשורים. כמו כן, למשימות מאוישות עתידיות, העובדה שיש שם קרח שיכול להפוך למים משמעותו שניתן לחיות מהאדמה. לא צריך לקחת מראש כל כך הרבה מים, וגם זה שיקול חשוב.”

סליפ: “מי מלח בעומק עשוים להיות טובים לחיים מאשר התנאים היבשים השוררים על פני הקרקע. איננו יודעים כיצד תהליך זה מתחדש, אך אם ישנם מאגרים גדולים מתחת לאדמה, לא סביר שהם מלאים במינרלים פרכלורטיים. פרכלוראט לא קיים באופן טיפוסי באדמת מאדים משום שהוא מגיב עם הברזל שבסלעים ויוצר חלודה. אנו יודעים שפני השטח של מאדים מכוסים בפכלוראטים, כך שנראה לי שהנוזל שבתוך הקרקע הוא בעל מליחות בינונית או אף נמוכה – תנאים טובים לחיים, אך הם הופכים בלתי ניתנים לחיים כשהם יוצאים מהמעינות ומתרכבים עם הפרכלוראטים על הקרקע.”

כיצד יכולים ממצאים אלה להשפיע על המשימות הבאות – במסלול או על הקרקע?

הובארד: השאלה הראשונה שהייתי מבקש ממתכנני המשימות הוא להמשיך לקטלג את תפוצת מים הללו ולשלוח את הרכב קיוריוסיטי לערוץ הקרוב כדי לחקור את המים המליחים הללו. יהיה נפלא לקבל את האמת הבסיסית. אם הם ימצאו אחד מהפסים הללו במרחק נסיעה מקיוריוסיטי, אולי אפילו 10 ק”מ הייתי אומר – לכו על זה. בעיה אחת בכל אופן היא הדיווח על כך שהאקדמיה למדעים סיווגה את הערוצים הללו כאיזורים מיוחדים, וישנו ויכוח גדול באשר להגנה עליהם – האם אנו מסוגלים לחקור אותם מבלי לפגוע במה שעשוי להימצא שם.”
סליפ: “הממצאים הללו מהווים סיבה להתחשב באטמוספירה המאדימאית במהלך תהליך העיקור של החלליות הנשלחות לשם. ישנם מספר דרכים לעקר את החלליות כך שיצור מכדור הארץ לא יוכל לשרוד על מאדים וחשוב להימנע משימוש במנגנוני עיקור הנמצאים על מאדים. אנו מכירים כמה יצורים העמידים לפרכלוראטים על כדור הארץ, כך שעיקור החללית באמצעות חומר הלבנה (מבוסס כלור א.ב.) לא יצליח. מכיוון שהיצורים הללו מותאמים מראש לחיים בסביבת הפרכלוראטים במאדים. מאדים עדיין קר מאוד כך שעיקור באמצעות חימום יכול להוות חלופה טובה.”

עוד בנושא באתר הידען:

• יש להיזהר מזיהום מאדים בחיידקי ארצנים – מדענים מתחבטים בשאלה מה משמעות גילוי המים במאדים על החיים בו ועל האפשרות להנחית עליו בני אדם
• נאס”א מאשרת במסיבת עיתונאים: מים מליחים זורמים במאדים היום
• החללית MRO הוכיחה: מים זורמים במאדים היום
• חלוקי נחל עשויים להעיד על כך שמים זרמו במאדים בעבר
• מים ותרכובות גופרית וכלור התגלו במאדים

לידיעה באתר אוניברסיטת סטנפורד