אסטרופיסיקה

סצנה קוסמית עם DNA, כוכבים, ממיסים ומעגלי אטומים בזרימה אוראלית.

אסטרונומים חשפו זה עתה את הדלק הסודי שמאחורי כוכבי ענק

הדמיית אמן של CAPERS-LRD-z9, הבית של החור השחור המאומת הכי מוקדם. סבורים שהחור השחור העל-מסיבי במרכזה מוקף בענן גז עבה, שנותן לגלקסיה צבע אדום ייחודי. קרדיט: Erik Zumalt, The University of Texas at Austin

הטלסקופ ווב מגלה את החור השחור הכי עתיק – שובר את שיאי היקום

אסטרונומים איתרו באמצעות טלסקופ החלל ג'יימס ווב את החור השחור העל־מסיבי המאומת הקדום ביותר, שנמצא בגלקסיה נדירה מסוג "נקודה אדומה קטנה" ונוצר כ־500 מיליון שנה בלבד אחרי המפץ הגדול
כוכב לכת בגודל שבתאי שמקיף ננס אדום זעיר כותב מחדש את מה שהמדענים חשבו לאפשרי במערכות פלנטריות. קרדיט: אבי בליזובסקי, באמצעות DALEE

הכוכב הקטן שמארח כוכב לכת ענק ומותח את חוקי האסטרונומיה

אסטרונומים גילו את TOI-6894b – כוכב לכת בגודל שבתאי המקיף ננס אדום זעיר, תגלית שמערערת את המודלים המקובלים של היווצרות מערכות פלנטריות
לאחר הפיצוץ הגדול, נותר ענן בין-כוכבי של גז ואבק המורכב מהיסודות סיליקון (אפור), גופרית (צהוב) וארגון (סגול)

כוכב הענק נתפס במערומיו וחשף מקור להיווצרות סיליקון וגופרית

צוות מדענים בינלאומי, בהובלת אוניברסיטת נורת'ווסטרן ומכון ויצמן למדע, זיהה סופרנובה מסוג חדש המספקת הצצה נדירה למעמקי כוכבים וחושפת אתרי ייצור של יסודות כימיים כבדים
הגלקסיה הספירלית NGC 2835 שופעת ערפיליות ורודות בתמונה חדשה של האבל, החושפת את מחזור החיים של כוכבים בפירוט מדהים. קרדיט: ESA/Hubble & NASA, R. Chandar, J. Lee and the PHANGS-HST team

ערפיליות ורודות מהממות זוהרות בגלקסיה ספירלית במרחק של 35 מיליון שנות אור

שילוב נתוני אלפא-H בתמונת השבוע של טלסקופ החלל האבל חושף , שרידי סופרנובות וערפיליות פלנטריות לאורך הזרועות; במסגרת פרויקט PHANGS-HST נסרקו 19 גלקסיות סמוכות לקטלוג מעל 50,000 ערפיליות ולהבנת מחזור
תמונה של עקומות סטוקס וחור שחור. קרדיט: KyotoU / Taiga Miyachi

מדענים מגלים סימפוניה ספירלית חבויה בתנודות של חורים שחורים

ניתוח מדויק חושף דפוסי תדירויות מורכבים ואופנים כמו-נורמליים שנעלמו מהעין — ומציע דרך חדשה לשפר את פירוש “קולות ההדהוד” של חורים שחורים ודיוק מדידות גלי כבידה
איור אמן של כוכב לכת בעל תקופה על-קצרה (USP) המקיף את כוכב האם שלו. כוכב לכת חדש שנמצא מסתכן בכך שייקרע לחלקים בידי כוכב האם — או שיישאב אליו וייהרס. קרדיט: NASA, ESA, ו-A. Schaller (עבור STScI)

כוכב לכת בגודל כדור הארץ דוהר אל עבר ההרס העצמי שלו

כוכב לכת בעל תקופת הקפה על-קצרה (USP) נמצא בסחרור אל עבר חורבנו בתוך כ־31 מיליון שנים. החום הקיצוני והצפיפות הגבוהה שלו מרמזים על עבר אלים
מדענים חוקרים ננו חללית מונעת בלייזר שתוכל להגיע לחור שחור תוך עשרות שנים. קרדיט: אתר הידען באמצעות DALEE

גשושית בגודל מהדק עשויה לחקור את אופק האירועים של חור שחור

תוכנית מחקר מציעה לשגר ננו־חללית עם מפרש אור, מונעת בקרן לייזר עד לכשליש ממהירות האור, כדי להגיע בתוך עשרות שנים לחור שחור קרוב ולבחון את תורת היחסות בתנאים קיצוניים—אם יימצא
התמונה המורכבת הזאת מראה חלק של התווך הבין-כוכבי שבו המדענים חיפשו גופרית באמצעות צילום רנטגן של קריזם. מערכת הרנטגן הבינרית GX 340+0 היא הנקודה הכחולה במרכז. התמונה כוללת תערובת של צילומים באמצעות רנטגן (מוצגים בכחול כהה), א"א ואור. קרדיט: DSS/DECaPS/eRosita/NASA’s Goddard Space Flight Center

לוויין הרנטגן קריזם חושף את הגופרית החסרה בשביל החלב

תצפיות ברזולוציה גבוהה על איזורי יצירת כוכבים חשפו גופרית גם כגז וגם כמוצק בתווך הבין־כוכבי — מרמזות על הרכב האבק ומסלולי הכימיה בגלקסיה
מערכת השמש החיצונית טובלת בקרינה קוסמית. המחשה: depositphotos.com

קרינה קוסמית עשויה להזין חיים נסתרים במאדים ומעבר לו

במחקר מוצעת הגדרה חדשה: "אזור החיים הרדיוליטי" – בניגוד ל"אזור החיים" הקלאסי (האזור סביב כוכב שמאפשר קיום מים נוזליים על פני השטח), אזור החיים הרדיוליטי מתמקד במקומות שבהם קיימים מים
הזוהר העמום של כוכבים בודדים המתמשך בין שתי גלקסיות בהירות מעיד שהגלקסיות נמצאות במיזוג פעיל — ובו־זמנית גם צבירי הגלקסיות שסביבן מתמזגים. התמונה הורכבה מסך־הכול מ־28 שעות תצפית באמצעות מצלמת האנרגיה האפלה (DECam) ברזולוציה 570 מגה־פיקסל, שיוצרה עבור מחלקת האנרגיה של ארה״ב, ומורכבת על טלסקופ ויקטור מ. בלנקו בקוטר 4 מ׳ של הקרן הלאומית למדע של ארה״ב (NSF) במצפה הבין־אמריקאי סרו טולולו. קרדיט: CTIO/NOIRLab/NSF/AURA

גשר רפאים של כוכבים גנובים חושף “משיכת חבל” גלקטית

גשר אור תוך־צבירי באורך כ־מיליון שנות אור בצביר Abell 3667 מספק הוכחה אופטית ראשונה למיזוג אגרסיבי בין שתי הגלקסיות הבהירות בצביר — ומרמז על מיזוג שני צבירים קדום
התרשמות אמן של המערכת קפלר-725. כוכב הלכת מימין למטה הוא סופר כדור הארץ שהתגלה לאחרונה באזור הישיב. קרדיט: Shenghong Gu

האם נמצא "כדור הארץ 2.0"? תגלית חדשה חושפת סופר-כדור ארץ באיזור החיים סביב כוכב דמוי שמש

מדענים מסין השתמשו בשיטה חדשנית - מעקב אחר השפעת כבידת כוכב הלכת לא על השמש אלא על כוכב לכת אחר במערכת כדי לזהות כוכב לכת שעשוי להכיל תנאים לקיום חיים.
הכוכב הנלווה (בכחול) של ביטלג'וז (בכתום) התגלה באמצעות המכשיר אלופקה שבמצפה ג'מיני צפון. התגלית עונה על שאלה בת אלפי שנים מדוע הבהירות של ביטלג'וז משתנה במחזוריות של כשש שנים. קרדיט: International Gemini Observatory/NOIRLab/NSF/AURA עיבוד תמונה: M. Zamani (NSF NOIRLab)

אחרי עשורים של חיפושים: התגלה הכוכב הנלווה החמקמק של ביטלג'וז

באמצעות טלסקופ ג'מיני בהוואי הצליחו אסטרונומים לאתר כוכב צעיר המקיף את ביטלג'וז, בתוך האטמוספרה שלו – תגלית שמסבירה את תנודות הבהירות של על-הענק האדום
התרשמות האמן הזאת מראה זוג בינרי של כוכבים ענקיים. קרדיט: NOIRLab/NSF/AURA/J. da Silva (Spaceengine)/M. Zamani

זה לא אמור להתקיים: אסטרונומים גילו כוכב לכת שמקיף "בכיוון ההפוך"

אסטרונומים אימתו את קיומו של כוכב לכת נדיר שמסתובב בכיוון ההפוך במערכת כוכבים בינרית צמודה
שני חורים שחורים עצומים התנגשו בחלל העמוק, ויצרו מפלצת סופית שמנוגדת לתאוריות הנוכחיות. לדברי מדענים, זה המיזוג הכי מסיבי ושמסתובב הכי מהר שהתגלה אי פעם.

LIGO גילה גלי כבידה ממיזוג קיצוני של חורים שחורים * מושך את גבולות תורת היחסות של איינשטיין

התנגשות בין שני חורים שחורים עצומים יוצרת גוף שמסתובב במהירות מסחררת ומנוגדת למודלים סטנדרטיים – ייתכן שנוצר ממיזוגים קודמים
שידור אותות רדיו לעבר החלל. המחשה: depositphotos.com

כדור הארץ משדר את מיקומו לחייזרים – שלא בכוונה

מחקר חדש מגלה שמערכות מכ"ם אזרחיות וצבאיות פולטות אותות רדיו חזקים מספיק כדי להתגלות ממרחק של מאות שנות אור – ועשויות לחשוף את קיומנו לציביליזציות תבוניות
זוג חורים שחורים במערבולת קוסמית לקראת התנגשות. המחשה: depositphotos.com

האם אנו קוראים את היקום לא נכון? שיטה חדשה תוכל לחשוף סודות של חורים שחורים מתנגשים

מדענים פיתחו שיטה מהפכנית לניתוח אותות של גלי כבידה, המאפשרת תיאום מדויק יותר בין תצפיות לבין מודלים תאורטיים – ומקרבת אותנו להבנת תכונותיהם של חורים שחורים.
בועות מעל ומתחת לגלגסיית שביל החלב. איור: טלסקופ פרמי באתר נאס"א

עננים קרים “בלתי אפשריים” בתוך בועות פרמי הנמצאות מעל ומתחת לשביל החלב

גילוי עננים צפופים של מימן ניטרלי במרכז המבנים העצומים מאתגר את ההשערה על גיל ויציבות בועות פרמי
כוכב ששרד מעבר לליד חור שחור. שכתוב פרשנות על הבזקי אור מגלקסיות

לראשונה תועד כוכב ששרד מפגש הרסני עם חור שחור

מחקר חדש מציע כי פליטות האור המהבהבות ממרכזי גלקסיות אינן נובעות תמיד מחורים שחורים טורפים כוכבים – אלא לעיתים משינויים דיסקיים פנימיים.
תנודות אקוסטיות של באריונים (BAOs) – ה"צליל של המפץ הגדול" – תומכות ברעיון של ריק מקומי. קרדיט: גבריאלה סקרה, מכון פרימטר

השערה חדשה: יתכן שכדור הארץ נמצא בתוך בועה קוסמית ענקית שמעוותת את היקום

על פי השערה חדשה של אסטרונומים, ייתכן שכדור הארץ — וכל גלקסיית שביל החלב — שוכנים בתוך אזור חלול ענק ודל-חומר בקוטר של כמיליארד שנות אור. אזור זה יוצר אשליה
הדמיית אמן של גלקסיית שביל החלב. קרדיט: NASA/JPL-Caltech

שביל החלב עשוי להיות מוקף במאה גלקסיות נסתרות שלא נצפו עד כה

חוקרים מאוניברסיטת דרהאם חזו בעזרת סימולציות מתקדמות כי קיימות עשרות גלקסיות קלושות המקיפות את שביל החלב – וטלסקופים חדשים עשויים לאתר אותן בקרוב
התרשמות אמן של אבק וגרגרים זעירים בדיסקה פרוטופלנטרית סביב כוכב צעיר. קרדיט: NASA/JPL-Caltech

מערכת שמש נולדת: התגלו חלוקי אבן יוצרי כוכבי לכת סביב שני כוכבים צעירים

לראשונה התגלו דיסקות פרוטופלנטריות עשירות בחלוקי אבן בגודל סנטימטרים סביב שני כוכבים במרחק של כ־450 שנות אור, מה שמאפשר הצצה ייחודית לשלבים הראשונים בהיווצרות מערכות שמש.
אחת מתמונות הניסיון המוקדמות שצילם SPHEREx באפריל 2025. היא מראה מקטע של השמיים באורך גל, או צבע, אחד של א"א, שלא נראה לעין האדם אבל מיוצג כאן בצבע נראה. אורך הגל המסוים הזה (3.29 מיקרונים) מגלה ענן של אבק העשוי ממולקולה הדומה לפיח או עשן. קרדיט: NASA/JPL-Caltech

SPHEREx של נאס"א ממפה את הנקום באינפרה אדום ב-102 צבעים

הטלסקופ SPHEREx, ששוגר ב־2025, סורק את כל השמיים בפירוט חסר תקדים, מאתר מים ותרכובות אורגניות, ובוחן את רגעי הבריאה – וכל המידע נגיש חינם לחוקרים ולציבור
גביש פלואוריט המכיל אטומים של החומר הרדיואקטיבי תוריום-229, ששימש למדידה מדויקת של ספקטרום הבליעה של גרעיני האטומים במכון PTB בבראונשווייג, גרמניה. בעבר, נדרשו החוקרים ללכוד בכל ניסוי כמה גרעיני אטומים ולנסות עליהם תדירות קרינה אחת וכך ארך דיוק המדידות זמן רב. במדידה של מכון PTB השתמשו בגביש שבו מוטמעים בערך קוודריליון (אלף טריליון) אטומים וכך ניתן לבצע בדיקות רבות בו-זמנית באמצעות קרני לייזר מדויקות. קרדיט: PTB

הצד האפל של הזמן: שעון גרעיני עשוי לחשוף את החומר האפל

שעון גרעיני הוא ההבטחה הגדולה הבאה בתחום המדידה. מדעני מכון ויצמן למדע ניסחו שיטה המאפשרת לרתום את הטכנולוגיה של מחר לחיפוש אחר חומר אפל כבר כיום
המחשה כיצד עשוי להיראות ננס אפל. קרדיט: Sissa Medialab

ננסים אפלים מסתתרים במרכז הגלקסיה – רמז לטבעו של החומר האפל

חוקרים מבריטניה והוואי מציעים לראשונה את קיומם של עצמים תת-כוכביים המופעלים בידי חומר אפל, שעשויים לשפוך אור על אחד המסתורין הגדולים בקוסמולוגיה המודרנית
איזור יצירת כוכבים. המחשה: depositphotos.com

חוקרי פלזמה חשפו מנגנון חדש להיווצרות כוכבי לכת

רעידות בלתי סימטריות בדיסקות פלזמה עשויות להסביר כיצד מתהווים כוכבי לכת סביב כוכבים ושחוריים על־מסיביים
גז אמוניה נופל לתוך דיסקת ספיחה ומזין את HW2 שבקפאוס A. קרדיט: NSF/AUI/NSF NRAO/B. Saxton

אסטרונומים תיעדו "סעודה קוסמית": כוכב מסיבי זולל גז במהירות שיא

תצפיות חדשות באמצעות מערך הרדיו VLA חושפות כיצד פרוטו-כוכב בשם HW2 בקפאוס A סופח גז אמוניה מדיסקה מסתובבת בקצב נדיר – ומעניקות הצצה נדירה לתהליך היווצרותם של כוכבים מסיביים
פיצוץ כפול: לראשונה נצפתו שאריות של כוכב שהתפוצץ פעמיים. איור: ESO

פיצוץ כפול: לראשונה נצפו שאריות של כוכב שהתפוצץ פעמיים

צילום חדש של טלסקופ VLT חושף את העדות החזותית הראשונה למנגנון פיצוץ נדיר מסוג סופרנובה מסוג Ia – שהתפרצה פעמיים
אסטרונומים השתמשו בטלסקופ החלל ג'יימס ווב כדי לזהות כוכב לכת בעל מסה דומה לשבתאי סביב הכוכב הצעיר TWA 7. בתמונה זו, המשלבת נתונים מהטלסקופ הקרקעי VLT וממכשיר MIRI של ווב, אור הכוכב הוסר. מיקום הכוכב מסומן בעיגול עם כוכבית במרכז. האזור הכחול מציין את הדיסקה סביב הכוכב (נתוני SPHERE), והכתום – נתוני MIRI. הכתם הכתום הבוהק מימין למעלה הוא TWA 7 b. הכתם הכתום השמאלי הרחוק הוא כוכב רקע לא קשור. קרדיט: NASA, ESA, CSA, Anne-Marie Lagrange (CNRS, UGA), Mahdi Zamani (ESA/Webb)

טלסקופ ווב לוכד לראשונה ישירות כוכב לכת שמעצב טבעות קוסמיות סביב כוכב צעיר

כוכב הלכת TWA 7 b, בעל מסה דומה לשבתאי, נמצא בדיוק היכן שחזו מודלים תיאורטיים • אם יאושר, מדובר בכוכב הלכת הקל ביותר שנצפה אי פעם ישירות
תמונת סטילס מההדמיה הנומרית בערך 1.3 שניות אחרי המיזוג בין כוכבי הנייטרונים. המִתְארים בכחול וירוק מראים את הצפיפות של החומר סביב מרכז שארית החור השחור. הקווים בסגול מראים את קווי השדה המגנטי והחיצים מציגים את הזרימה החוצה במגנטוספרה (סילון). קרדיט: K. Hayashi / Max Planck Institute for Gravitational Physics (Albert Einstein Institute)

התנגשות קוסמית מזורזת – מחשב על לוכד את לידתו של חור שחור בשנייה וחצי

חוקרים השתמשו במחשב העל פוגקו כדי לדמות את מיזוגם של כוכבי נייטרונים – מהסחרור ועד היווצרות חור שחור ופרץ קרני גמא – ולפענח כיצד נוצרים יסודות כבדים כמו זהב
באמצעות LISA, ESA מתכננת לתפוס גלי כבידה מהחלל, באמצעות משולש של חלליות שמיליוני קילומטרים מפרידים ביניהן – ולפענח סודות קוסמיים שמעולם לא ראינו. קרדיט: ESA

סוכנות החלל האירופית בונה אנטנה גדולה בחלל כדי להאזין לגלי כבידה מהיקום האפל

LISA היא משימה גדולה לגילוי אדוות חמקמקות במרחב זמן. מנקודת התצפית שלה בחלל, LISA תלכוד גלי כבידה בתדירויות נמוכות יותר ממה שאפשר בכדור הארץ, ותגלה אירועים בקנה מידה שונה -
התמונה המרוכבת החדשה הזאת שנוצרה באמצעות קרינת רנטגן מטלסקופ החלל צ'נדרה (כחול וסגול), נתוני רדיו מהרדיו טלסקופ MeerKAT (כתום וצהוב) ותמונה אופטית מ-PanSTARRS (אדום, ירוק וכחול) מראה את PLCK G287.0+32.9. קרדיט: רנטגן: NASA/CXC/CfA/K. Rajpurohit et al.; אופטי: PanSTARRS; רדיו: SARAO/MeerKAT; עיבוד תמונה: NASA/CXC/SAO/N. Wolk

סערה בלתי נראית מאירה צביר גלקסיות באמצעות פליטת גלי רדיו שוברת שיאים

אסטרונומים נתקלו בענן הכי גדול אי פעם של חלקיקים אנרגטיים מסביב לצביר גלקסיות, שכותב מחדש את מה שחשבנו שידענו על איך חלקיקים נשארים טעונים
שביל החלב מרחפת בשמיים הבהירים מעל המצפה הבין-אמריקני סרו טולולו בצ'ילה. קרדיט: Nicole Firestone/Rutgers University

בייבי בום קוסמי: אסטרונומים תפסו גלקסיות ניצתות בפעם הראשונה

מדענים חשפו גלקסיות עתיקות ברגעי פרץ יצירת הכוכבים הראשון שלהן – תגלית המספקת הצצה נדירה לפרק המוקדם ביותר בתולדות גלקסיות כמו שביל החלב
העתיד האפשרי שלנו: שלושה תרחישים למפגש עתידי בין גלקסיות שביל החלב ואנדרומדה: למעלה משמאל: שתי הגלקסיות חולפות זו על פני זו במרחק של מיליון שנות אור. למעלה מימין: כשהמרחק ביניהן מצטמצם ל-500 אלף שנות אור, החיכוך שמפעילה החומר האפל גורם להן להתקרב למפגש קרוב. למטה: מרחק של 100 אלף שנות אור מוביל להתנגשות. (באדיבות: NASA / ESA)

ייתכן שגלקסיית אנדרומדה לא תתנגש בשביל החלב – בניגוד למה שחשבנו

מחקר חדש המבוסס על נתוני החללית Gaia מעלה אפשרות: ההתנגשות הגלקטית הצפויה עשויה לא להתרחש כלל, או לפחות להידחות משמעותית.
התמונה הזאת של IC 758 שצילם האבל מראה גלקסיה שְלֵווה – אבל מתחת למראה הרגוע שלה נמצאים השרידים של SN 1999bg, מותו הנפיץ של כוכב מסיבי. קרדיט: ESA/Hubble & NASA, C. Kilpatrick

גלקסיה שקטה, סוד נפיץ: הפתעת הסופרנובה של הספירלית השְלֵווה

גלקסיה שְלֵווה למראה מסתירה את התוצאות הדרמטיות של מותו האלים של כוכב מסיבי.
גלקסיית סליל NGC 7469 בפיסקס, ליבה בהירה, זרועות כוכבים צבעוניות, יצירת כוכבים.

הגלקסיה הזאת גונבת את ההצגה – אבל הטוויסט האמיתי נמצא בסמוך

טלסקופ החלל האבל חשף את היופי של NGC 3507 בקבוצת אריה – אך היא רק חצי מהסיפור. שותפתה NGC 3501 מוסתרת מחוץ לפריים, ושיתוף הפעולה בין השתיים מדגים את עוצמת
איור אומנותי של רשת נוירונים המחברת בין התצפיות (משמאל) למודלים (מימין). קרדיט: EHT Collaboration / Janssen et al.

בינה מלאכותית ומיחשוב מבוזר עתיר תפוקה חושפים את סודות החור השחור של שביל החלב

שילוב של רשת נוירונים בייסיאנית עם מיליוני סימולציות ממוחשבות איפשר לקבוע כי החור השחור במרכז הגלקסיה מסתובב כמעט במהירות המרבית – בזכות תשתית חישוב שפותחה על ידי פרופ' מירון ליבני
גלקסיה מוקפת חומר אפל. המחשה: depositphotos.com

האם טעינו לגבי החומר האפל? גלקסיות ננסיות מציעות רמזים מפתיעים

מחקר חדש חושף דפוס התקבצות חריג בגלקסיות ננסיות דלילות – ועשוי להצביע על כך שחומר אפל פועל אחרת ממה שחשבנו, אולי אפילו מתקשר עם עצמו
הדמיה אמנותית זו מראה כיצד עשויים להיראות כוכב הלכת הרחוק K2-18b, הכוכב המאכסן שלו וכוכב לכת נוסף במערכת זו. ניתוח חדש של אוניברסיטת שיקגו הטיל ספק בממצא קודם שהגיע למסקנה כי הנתונים הראו ראיות לחיים על כוכב הלכת. קרדיט: סוכנות החלל האירופית/טלסקופ החלל האבל, M. Kornmesser

האם אלו חיים חייזריים – או סתם אתאן? מדענים מעריכים מחדש גילוי של טלסקופ 'ווב'

סימנים אפשריים לחיים על כוכב מרוחק? לא כל כך מהר. מחקר חדש מראה שהאות עשוי להיות מולקולות רגילות, ולא ביולוגיה חייזרית.
ASKAP J1832 שייך לקבוצה נדירה של עצמים בחלל הפועמים בגלי רדיו כל כמה עשרות דקות, אך מה שמייחד אותו הוא הפליטה שלו גם בקרני רנטגן, כפי שזוהה על ידי מצפה הרנטגן החזק של נאס"א, צ'נדרה. זהו המקרה הראשון שבו אותות רנטגן נצפו מעצם מסוג זה, המכונה "תופעות רדיו ארוכות תקופה". Credit: X-ray: NASA/CXC/ICRAR, Curtin Univ./Z. Wang et al.; Infrared: NASA/JPL/CalTech/IPAC; Radio: SARAO/MeerKAT; Image processing: NASA/CXC/SAO/N. Wolk

תעלומה חדשה בשמי הגלקסיה: כוכב שפולט גלי רדיו וקרני רנטגן בקצב איטי במיוחד

כוכב המכונה ASKAP J1832, פועם הן בגלי רדיו והן בקרני רנטגן כל 44 דקות – תדירות איטית בהרבה מכל פולסר שנרשם אי פעם. תופעה זו, שטרם נראתה כמותה, רומזת על
הדמיית אמן של צביר הגלקסיות קנטאורי. הצבע הכחלחל מציין את זרימת הגז החם. הלבן מציין גלקסיות, והאדום-חוּם מציין גז קר יותר. קרדיט: JAXA

צבירי גלקסיות נשארים רותחים: XRISM חשפה מדוע הם אינם מתקררים

זרמי גז לוהטים בליבת צביר קנטאורי מסבירים כיצד טורבולנציה שומרת על הטמפרטורות הגבוהות למרות פליטת קרני רנטגן
איור אומנותי של החור השחור PDS 456. הרוחות המהירות מצוירות בלבן. Credit: JAXA

גילויים חדשים על פליטת רוחות עזות מחורים שחורים

חוקרים מהפקולטה לפיזיקה בטכניון ומאוניברסיטת טוקיו מציגים גילויים חדשים על פליטת רוחות במהירות של 20-30% ממהירות האור מחורים שחורים
השילוב של מודלים תאורטיים ונתונים אמפיריים יוצר נקודת מבט חדשה להבנת האינטראקציות המורכבות בין כוכבים צעירים וסביבתם. קרדיט:  Paolo Padoan, Liubin Pan, Veli-Matti Pelkonen, Troels Haugbølle and Ake Nordlund

כוכבים צעירים ניזונים מכאוס כדי לבנות כוכבי לכת

מחקר חדש מגלה שכוכבים בראשית דרכם אינם פועלים בבידוד – אלא סופחים חומר מסביבתם הכאוטית בעזרת מנגנון ספיחה קוסמי, מה שמשפיע ישירות על היווצרות כוכבי לכת.

קוד היקום – האם הטבע בוחר תמיד במסלול הקצר ביותר? מאמר והזמנה להרצאה

האם הטבע בוחר תמיד במסלול הקצר ביותר? מהפילוסופיה של אריסטו, דרך תגליותיהם של הרון, פרמה וניוטון, ועד לפרשנות המהפכנית של ריצ'רד פיינמן במכניקת הקוונטים, מסתבר שהטבע פועל לפי עיקרון פשוט
אוקלידס הוא טלסקופ חלל אירופי ששוגר ב-2023 כדי למפות את הגאומטריה של היקום ולחקור את טיבם המסתורי של החומר האפל והאנרגיה האפלה על ידי צילום תמונות ברזולוציה גבוהה של מיליארדי גלקסיות. קרדיט: ESA

ייתכן שהיקום אינו אחיד – אוקלידס יתחקה אחר הטיות כיווניות

מדענים משתמשים בעיוותים קוסמיים באור כדי לבדוק רעיון נועז: ייתכן שהעולם לא סימטרי כפי שסבורים מזמן. אם אוקלידס יאתר את הדפוסים מהסוג הנכון, הוא יוכל לגלות כיוון או הטיה נסתרים
בהדמיה אמנותית זו נראה כיצד המגנטאר יורה החוצה חומר מקרום הכוכב. קווי השדה המגנטי העזים (בגוון ירוק) משפיעים על זרימת החלקיקים החשמליים. קרדיט: NASA/JPL-Caltech

כשכוכב נייטרונים מתפוצץ נוצר זהב בקנה מידה עצום

התלקחות עוצמתית של מגנטאר גילתה מקור בלתי צפוי לזהב ופלטינה ומציעה פתרון לתעלומה בת 20 שנים
ענן מולקולרי. איור: אוניברסיטת ראטג'רס

ענן מולקולרי עצום ובלתי נראה התגלה בקרבת מערכת השמש

גילוי ענן “אאוס” בפליטת קרינה על-סגולה רחוקה חושף מבנה חמקמק בחלל הבין-כוכבי