חוקרים באוניברסיטת מדינת פנסילבניה פיתחו מודל שיאפשר לקבל אומדן לסיכוי לקיומם של כוכבי הלכת הדומים לכדור הארץ בגודלם ובמרחק מהכוכב המארח שלהם ומקיפים כוכבים הדומים
זו הפעם הראשונה שמתכות כבדות – יסודות כבדים יותר ממימן והליום בורחים מכוכב לכת מסוג "צדק חם" כוכב לכת גדול וגזי הקרוב מאוד לשמש שלו
הלוויין TESS של נאס"א, משימה שנועדה לסרוק את השמים בחיפוש אחר כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש, גילה את העולם הראשון שעשוי להתאים לחיים במערכת שמש
מחקר שהובל על ידי חוקרים מהמכון לאסטרופיזיקה של האיים הקנריים בספרד, מציג רצף לאירועים שהולידו את הגלקסיה שלנו. היא נוצרה מהתנגשות של שתי גלקסיות שבאחת
צוות מחקר בין-לאומי, שבו שותף פרופ' ארי לאור מהפקולטה לפיזיקה בטכניון, הופתע לגלות בגלקסיה NGC 3417 דיסקת גז שקיומה מנוגד לניבויים האסטרופיזיקליים המקובלים. הגילוי מבוסס
ב-20 בספטמבר 2019 מתוכנן מצעד המוני שאליו נרשמו למעלה מ-2 מיליון בני אדם, שמתכוונים לצור על איזור 51 כדי להכריח את הממשל האמריקני לחשוף את
בתמונה נראית הגלקסיה הלא סדורה IC 10. גלקסיה זו חברה בקבוצה המקומית – אוסף של למעלה מחמישים גלקסיות בסביבה הקוסמית שלנו הכוללת את שביל החלב
כך אומר בשיחה עם אתר הידען פרופ' עמרי ונדל, אסטרופיסיקאי ממכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית. פרופ' ונדל וד"ר לב טל-אור מאוניברסיטת תל אביב שהיה שותף
שניהם קרובים מאוד לכוכב שלהם: אחד משלים הקפה סביבו ב-4.9 ימים בלבד, והאחר ב-11.4 ימי ארץ. ואולם, מכיוון שמדובר בכוכב שעוצמת הקרינה שלו היא פחות
כשמונים אחוזים מהיסודות הכבדים ביקום נוצרו, ככל הנראה, כתוצאה מכוכבים קורסים, צורה נדירה אך עתירת יסודות של התפוצצות סופרנובה בעקבות קריסה כבידתית של כוכבים גדולים
צוות חוקרים מהפקולטה לפיזיקה בטכניון פיתח חור שחור מלאכותי בו הקול ממלא את תפקידו של האור. באמצעות פיתוח שיטה למדידת הספקטרום של קרינת הוקינג, הם
פיזיקאים העוסקים בתחום האטומי של היתוך גרעיני הצליחו להשיג את חישובי המחשוב המדויקים ביותר בעולם באשר לנתונים האטומיים של יוני ניאודימיום המשמשים באנליזה של האור
זוהי הפעם הראשונה שפיסיקאים הצליחו לצלם בעזרת טלסקופ כיצד נראה אופק האירועים של חור שחור ואת החומר שמסתובב סביבו ונופל לתוכו
מדעני טלסקופ "אופק האירועים" (EHT) – מערך של שמונה טלסקופי רדיו קרקעיים ששיתפו פעולה יחד לחקר חורים שחורים הצליחו לצלם תמונה ראשונה מסוגה של חור
תלת-מימן (Trihydrogen), או H3+, נחשבת על ידי מדענים רבים בתור הפרודה שיצרה את היקום שלנו. חוקרים השתמשו בלייזרים מהירים במיוחד על מנת לשפוך אור על
כך אומרים מנהלי הפרויקט לקראת פתיחתם המחודשת של שני המצפים המאפשרים ביחד גילוי של גלי כבידה. מצפה וירגו באיטליה יחזור אף הוא לפעול, גם הוא
מתקן התופעות החולפות צוויקי הנמצא במצפה פלומר משמש כמערכת התראה המודיעה בזמן אמת לחוקרים בתחומים הרלוונטיים על גילוי עצמים חדשים או שינויים בעצמים מוכרים בשמים
אסטרונומים גילו באמצעות טלסקופ החלל 'האבל' כי חלק מהכוכבים שהשתייכו לצביר הכדורי NGC 675 לא נמצאים בשביל החלב אלא מהווים גלקסיה ננסית חדשה הנמצאת במרחק
![מבנה החומר גליקולוניטריל והגרם השמימי בו הוא אותר [באדיבות: Víctor M. Rivilla & Ben Mills & Herschel-SPIRE 500 microns]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2019/01/PROTO-RNA-IN-SPACE-240x154.jpg)
מולקולה אורגנית שאותרה בחומר המהווה בסיס להיווצרות כוכבים תוכל לשפוך אור באשר למוצא החיים על פני כדור הארץ
החוקרים הסיקו מתצפיותיהם כי תהליך מסוג חדש גורם לכך שקצב גידולו של חור שחור מתגבר בתוך חודשים ספורים, וזיהו ביקום עוד שני אירועים דומים. המחקר
חוקרים פיתחו מודל חדש להבנת היקום שיכול לפתור את חידת האנרגיה האפלה. במאמר חדש מוצעת תפיסה חדשה למבנה היקום, הכוללת את האנרגיה האפלה, ליקום הנע
בסוף 2018, הודיעו חוקרים במצפה הכבידה LIGO, כי זיהו את המקור הרחוק והמסיבי ביותר של אדוות של מרחב-זמן שנצפה אי פעם: גלים שנוצרו על-ידי זוגות
מדענים מאוניברסיטת אוקספורד הציעו תאוריה חדשה שמסבירה את המקור לחומר האפל והאנרגיה האפלה. המאמר החדש שפורסם מאחד את שתי התופעות המסתוריות לתופעה אחת – חלקיקים
הליום הוא היסוד השני הנפוץ ביותר ביקום. מאז שנת 2000 חזו מדענים שניתן יהיה לגלות כוכבי לכת המקיפים שמשות אחרות, שהאטמוספירה שלהם מכילה הליום. נדרשו
צוות בינלאומי של אסטרונומים, הכולל חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, פיתח שיטה ייחודית למיפוי ענני גז ליד חור שחור ענק * מדידת תנועת החומר סביב הקוואזר
