אסטרופיסיקה

הימים הראשונים של מערכת השמש. איור: Credit: Gabriel Pérez Díaz, SMM (IAC

מדענים שיחזרו את ההסטוריה של שביל החלב

מחקר שהובל על ידי חוקרים מהמכון לאסטרופיזיקה של האיים הקנריים בספרד, מציג רצף לאירועים שהולידו את הגלקסיה שלנו. היא נוצרה מהתנגשות של שתי גלקסיות שבאחת

הגלקסיה NGC 3417 (משמאל).והדמיה של הדיסקה המקיפה את החור השחור הענק שבמרכזה. צילום: Hubble image: NASA, ESA

חור שחור עם דיסקה שלא היתה צריכה להיות סביבו

צוות מחקר בין-לאומי, שבו שותף פרופ' ארי לאור מהפקולטה לפיזיקה בטכניון, הופתע לגלות בגלקסיה NGC 3417 דיסקת גז שקיומה מנוגד לניבויים האסטרופיזיקליים המקובלים. הגילוי מבוסס

פוטנציאל טוב לקיום חיים. הננס האדום טיגרדן ושני כוכבי הלכת, לצד מערכת השמש שלנו | איור: אוניברסיטת גטינגן

מדענים גילו ראיות להימצאות שני כוכבי לכת דמויי ארץ סביב שמש קטנה המרוחקת רק 12.5 שנות אור מאיתנו

שניהם קרובים מאוד לכוכב שלהם: אחד משלים הקפה סביבו ב-4.9 ימים בלבד, והאחר ב-11.4 ימי ארץ. ואולם, מכיוון שמדובר בכוכב שעוצמת הקרינה שלו היא פחות

הדמייה של חור שחור. שזירה קוונטית וחורים שחורים, שתי תופעות בלתי קשורות לכאורה, עשויות להוליך את הפיזיקאים לאיחוד שזמן כה רב מצפים לו: איחוד תורת היחסות הכללית ומכניקת הקוונטים. הדמייה: Ute Kraus / Wikimedia.

קיצור תולדות החורים השחורים

בסוף 2018, הודיעו חוקרים במצפה הכבידה LIGO, כי זיהו את המקור הרחוק והמסיבי ביותר של אדוות של מרחב-זמן שנצפה אי פעם: גלים שנוצרו על-ידי זוגות

איור אמן של כוכב הלכת HAT-P-11b המוקף באטמוספירת הליום שמגיעה מהשמש שלו – ננס כתום – קטן יותר אך פעיל יותר מהשמש. איור: © Denis Bajram

כוכב לכת מנופח כמו בלון

הליום הוא היסוד השני הנפוץ ביותר ביקום. מאז שנת 2000 חזו מדענים שניתן יהיה לגלות כוכבי לכת המקיפים שמשות אחרות, שהאטמוספירה שלהם מכילה הליום. נדרשו

הדמיית סילון גז מחומר הנזרק לתוך החור השחור שמרכז הגלקסיה 3C273 - שהיא קוואזר פעיל. איור: באדיבות פרופ' חגי נצר

כמה שוקל חור שחור על-מסיבי?

צוות בינלאומי של אסטרונומים, הכולל חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, פיתח שיטה ייחודית למיפוי ענני גז ליד חור שחור ענק * מדידת תנועת החומר סביב הקוואזר

דילוג לתוכן