סיקור מקיף

אסטרופיסיקה

התמונה הזאת מאפשרת לנו לראות את האזורים המאובקים הצפופים של החלל שבהם מתרחשת היווצרות כוכבים. G. Li Causi, IAPS/INAF, Italy, CC BY

לרגל שיגור טלסקופ החלל ווב: חמש תמונות הטלסקופים הכי מלהיבות של היקום

לעיתים נדירות אסטרונומים משתמשים בטלסקופים שלהם רק לצלם תמונות. התמונות באסטרופיזיקה נוצרות בדרך כלל על ידי תהליך של מסקנות מדעיות ודמיון, שהביטוי החזותי שלו הוא לפעמים התרשמות אמן ממה שעולה מהנתונים אבל יש גם כמה פנינים שצולמו ישירות

גלי כבידה. המחשה: depositphotos.com

גילוי החומר האפל: רמז חדש מעננים מסתוריים סביב חורים שחורים מסתחררים

חלקיקי בוזון מאוד קלים הם סוג חדש של חלקיקים תת-אטומיים שהמדענים הציעו כאפשרות משכנעת לחומר אפל. אבל את החלקיקים המאוד קלים האלה, אם הם קיימים, קשה לגלות כי המסה שלהם מאוד קטנה ורק לעיתים נדירות הם יוצרים  אינטראקציות עם חומר אחר, זאת אחת מהתכונות החשובות שיש לחומר האפל

זה מראה מורכב של קרני רנטגן, גז מולקולרי וגז מיונן חם קרוב למרכז הגלקסיה. הצורות בצבע כתום הן גז מימן זוהר. אחת הצורות האלה, בקצה העליון של הסילון (ראו תמונה מבוארת בהמשך) מפורשת כענן מימן שפגע בו הסילון שנע החוצה. הסילון מפזר את הענן לקנוקנות שנעות לכיוון צפון. בהמשך למטה ליד החור השחור נמצאות תצפיות קרני רנטגן של גז מאוד מחומם בכחול וגז מולקולרי בירוק. הנתונים האלה הם עדות לכך שלחור השחור מתווספים מדי פעם כוכבים או ענני גז, והוא פולט חלק מהחומר המאוד חם לאורך ציר הסיבוב שלו. קרדיט: NASA, ESA, and Gerald Cecil (UNC-Chapel Hill); Image Processing: Joseph DePasquale (STScI)

החור השחור העל-מסיבי של שביל החלב עדיין רוחש הרבה אחרי התפרצות של "קרני מוות" חזקות

טלסקופ החלל האבל צילם קשר בהיר של גז שפגע בו סילון בלתי נראה מהחור השחור, המרוחק רק 15 שנות אור ממנו. החור השחור בוודאי נראה מזהיר לפני מיליארדי שנים כקוואזר (גוף מעין כוכבי), כשהגלקסיה הצעירה שלנו ניזונה מהרבה גז נופל. אבל אחרי כל הזמן הזה החור השחור פועל באופן ספורדי, ולא מוכן לנמנם

V ייצוג של התפתחות היקום במשך 13.77 מיליארד שנים. הקצה השמאלי מציג את הרגע הכי מוקדם שאנו יכולים לחקור כיום, כאשר תקופה של "אינפלציה" יצרה פרץ של גידול מעריכי ביקום. (הגודל מוצג על ידי השיעור האנכי של הרשת בציור הזה). במיליארדי השנים הבאות התפשטות היקום האטה בהדרגה כשהחומר ביקום נמשך לעצמו על ידי כבידה. לאחרונה ההתפשטות החלה להאיץ שוב כאשר השפעות הדחייה של האנרגיה האפלה נעשו דומיננטיות בהתפשטות היקום. קרדיט: NASA’s Goddard Space Flight Center

היקום הלא אחיד: התפשטות היקום ותורת היחסות הכללית של איינשטיין

כמעט תמיד מניחים בחישובים קוסמולוגיים שיש פיזור אחיד של חומר ביקום. זאת משום שהחישובים יהיו יותר מדי מסובכים אם יכללו את המקום של כל כוכב וכוכב. במציאות היקום לא אחיד: יש מקומות עם כוכבים ופלנטות, ובמקומות אחרים יש רק חלל ריק.

מפרשית שמש שמיזם STARSHOR רוצה לשלוח בעזרתה חלליות זעירות לפרוקסימה קנטאורי. צילום פרויקט STARSHOT

אומואמואה: לא אומרים שהוא חוצני, אבל אומואמואה כנראה לא היה קרחון חנקן

פרופ' אבי לייב טען בעקבות גילוי העצם הראשון שהגיע בבירור מחוץ למערכת השמש כי מדובר בעצם מלאכותי; בתחילת 2021 הציעו מדענים אחרים את הטענה שמדובר בקרחון חנקן שהתנתק מכוכב לכת בהיווצרות במערכת שמש אחרת. לייב ושותפיו למחקר פרסמו מאמר תגובה שטוען שאין מספיק חנקן בגלקסיה כדי לתחזק עצמים כאלה. הויכוח נמשך.

חור שחור בולע את הכוכב המלווה שלו. איור: shutterstock

שני אירועי גלי כבידה בתוך 10 ימים: התגלו חורים שחורים שאוכלים כוכבי נייטרונים – "כמו פק-מן"

מצפה גלי הכבידה באמצעות אינטרפרומטר לייזר (LIGO) בארה"ב ומצפה גלי הכבידה וירגו באיטליה לכדו את גלי הכבידה מספירלת המוות והמיזוג של כוכב נייטרונים עם חור שחור, ולא פעם אחת אלא פעמיים. הממצאים התפרסמו לאחרונה בכתב העת The Astrophysical Journal Letters

מכניקת הקוונטים של חורים שחורים

חור שחור הוא גוף שמיימי מסתורי. תורת היחסות של איינשטיין לימדה אותנו המון על חורים שחורים, אך סימני שאלה רבים נותרו סביב מה שמתחולל בפנים. סביר להניח שהתמונה תתבהר ברגע שתתגלה תורה קוונטית לכבידה, אבל עד אז נסתפק בהתנגשות מכניקת הקוונטים ויחסות כללית סביב אופק האירועים. בפרק זה נדון על פרדוקס שצמח מהתנגשות זו, על שלל הפתרונות שפורסמו ועל ההתפתחויות המרתקות מהשנתיים האחרונות

כך עשוי להיראות כוכב הלכת TOI-421 b. TOI-421 b הוא כוכב לכת בגודל תת-נפטון המקיף כוכב דמוי שמש במרחק של כ-244 שנות אור מכדור הארץ במסלול דומה לזה שבו מקיף כוכב חמה את השמש. TOI-421 b נחשבת לאווירה צלולה ללא אובך ועננים. קרדיט: NASA, ESA, CSA ו-D. Player (STScI)

טלסקופ החלל ווב של נאס"א שישוגר בדצמבר מוכן לחשוף סודות של כוכבי הלכת הכי מסתוריים בגלקסיה

טלסקופ החלל ג'יימס ווב של נאס"א נועד להרים את האובך המקיף כוכבי לכת מסוג תת-נפטון חם – כוכבי לכת שגודלם נע בין זה של כדור הארץ לזה של נפטון, אך הם מקיפים את השמשות שלהן במרחק קרוב יותר ממסלול כוכב חמה

תמונה מורכבת שמראה כמה מהסוגים של דגימות דמויות מאובנים שנוצרו על ידי ריאקציות כימיות שאפשר למצוא במאדים. קרדיט: Sean McMahon, Julie Cosmidis and Joti Rouillard

חיים במאדים – או מאובנים מדומים?

ייתכן שחוקרי המאדים שמחפשים סימנים לחיים עתיקים הוטעו על ידי דגימות דמויות מאובנים שנוצרו על ידי תהליכים כימיים, טוענים חוקרים

חור שחור עם דיסקה מעוותת. קרדיט: John Paice

התגלה חור שחור מוזר עם עיוות עצום בדיסקת הספיחה שלו

צוות בינ"ל של אסטרופיזיקאים מדרום אפריקה, בריטניה, צרפת וארה"ב מצאו שונות רבה בבהירות של אור שנראה מסביב לאחד החורים השחורים הכי קרובים בגלקסיה שלנו, 9,600 שנות אור מכדור הארץ, והם מסיקים שהיא נגרמת מעיוות עצום בדיסקת הספיחה שלו

הדמיית אמן של פלנטת "צדק חם" במערכת שמש אחרת. קרדיט: NASA, ESA, and L. Hustak (STScI)

מדענים מדדו את האטמוספרה של כוכב לכת במערכת שמש המרוחקת 340 שנות אור

באמצעות הטלסקופ ג'מיני דרום, עם מכשיר בשם IGRINS, הצוות צפה בזוהר התרמי של כוכב הלכת בהקיפו את הכוכב המארח שלה. מהמכשיר הזה הם אספו מידע על הנוכחות והכמויות היחסיות של גזים שונים באטמוספרה שלה

פריצת דרך למודל חלופי לחומר האפל

חוקרים מפראג פרסמו בכתב העת היוקרתי Physical Review Letters מודל חלופי לחומר האפל המבוסס על MOND שמצליח לנבא את קיומה של קרינת הרקע הקוסמית. מדובר בהישג משמעותי שמודל MOND כשל עד כה בלהסביר, ועל כך ספג את עיקר הביקורת נגדו. המחיר? שני שדות חדשים בטבע. כותבי המאמר מקווים בעתיד להוכיח את קיומו בעזרת טביעות האצבע הייחודיות של המודל על גלי הכבידה.

התמונה השמאלית העליונה היא תמונת רדיו מ-1997. השמאלית התחתונה היא תמונה של אותו המקום מ-2017, שבה רואים בבירור את מקור הרדיו החדש. התמונה מימין היא תמונה באור נראה שצולמה על ידי טלסקופ החלל האבל, שבה רואים את הגלקסיה שבה אירעה הסופרנובה (צילום: מתוך המחקר). באדיבות האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב

קניבליזם קוסמי כפול – פיצוץ ענק בחלל שפך אור על תעלומה אסטרונומית

מחקר בינלאומי חדש בהשתתפות חוקרים מהאוניברסיטאות תל אביב והאוניברסיטה העברית אישש לראשונה את קיומה של תופעת ה"קניבליזם הקוסמי הכפול" – תופעה נדירה שבה כוכב בולע עצם דחוס כגון חור שחור או כוכב נויטרונים, והעצם בתורו "זולל" את ליבת הכוכב. סופו של התהליך ההרסני בפיצוץ אדיר שבמרכזו נשאר ככל הנראה חור שחור

הגלקסיה M87. איור אמן. shutterstock

מחקר חדש: מדוע בחלק מהגלקסיות נעדר החומר האפל – המרכיב העיקרי של החומר ביקום?

למרבה ההפתעה, התגלה לאחרונה שהחומר האפל נעדר מהאזורים הפנימיים של חלק מהגלקסיות, במיוחד אלה הגדולות מגלקסיית שביל החלב שלנו, ובעיקר ביקום המוקדם של לפני כעשרה

אסטרונומים גילו חור עצום בצורת כדור בגלקסיית שביל החלב, המיקום שלו מוצג מימין. מבט מקרוב של החור (משמאל) מראה את העננים המולקולריים פרסאוס (בכחול) וטאורוס (שור) (באדום). למרות שנראה שהם נמצאים בתוך החור ונוגעים, תמונות תלת מימדיות חדשות של העננים מראות שהם גובלים בחור ויש מרחק רב ביניהם. התמונה הזאת הופקה בדבק באמצעות WorldWide Telescope. קרדיט: Alyssa Goodman/Center for Astrophysics | Harvard & Smithsonian

אסטרונומים גילו חור עצום בצורת כדור בחלל

ה"חור" משתרע על פני כ-150 פארסקים — קרוב ל-500 שנות אור — ונמצא בשמיים בין קבוצות הכוכבים פרסאוס וטאורוס (שור). צוות המחקר, שפועל במרכז לאסטרופיזיקה | הארוורד והסמיתסוניאן, מאמין שהחור נוצר על ידי סופרנובות שהתפוצצו לפני כעשרה מיליון שנים

צבירי הגלקסיות MACS J1341. Credit: Lead Author: NASA, ESA, Katherine E. Whitaker (UMass), Image Processing: Joseph DePasquale (STScI)

לגלקסיות "מתות" נגמר הדלק ליצירת כוכבים באופן מסתורי ביקום המוקדם

כשהיקום היה בן שלושה מיליארד שנים בערך, רק 20% מגילו הנוכחי, הוא עבר את התקופה הכי שופעת של לידות כוכבים בתולדותיו. אבל כאשר האבל ו-ALMA הסתכלו על עצמים קוסמיים בתקופה הזאת, הם מצאו משהו מוזר: שש גלקסיות "מתות" מסיביות קדומות שנגמר להן גז המימן הקר שנחוץ כדי ליצור כוכבים

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן