אסטרופיזיקה

החור השחור במרכז שביל החלב אינו קורע כל דבר לגזרים

החור השחור במרכז שביל החלב אינו קורע כל דבר לגזרים

מרכז שביל החלב נחשב לסביבה קיצונית שבה כוחות הגאות של החור השחור העל־מסיבי עלולים למתוח ולפרק גופים סמוכים. מעקב אחר G2, D9, X3 ו־X7 מצביע על מציאות מורכבת יותר: הגופים
ממד חמישי נסתר עשוי ליצור תהודה טבעית של חומר אפל

ממד חמישי נסתר עשוי ליצור תהודה טבעית של חומר אפל

מודל תאורטי חדש מציע כי הגאומטריה של ממד נוסף וקומפקטי קובעת באופן טבעי את היחס בין מסותיהם של חלקיק חומר אפל ופוטון אפל. התהודה המתקבלת עשויה להסביר כיצד החומר האפל
האבק עשוי להסגיר חורים שחורים על־מסיביים שנבעטו ממרכזי גלקסיות

כוכב לכת שלישי התגלה סביב בטא פיקטוריס לאחר שהסתתר יותר מעשור בארכיון

Beta Pictoris d עמום פי 100 מכוכב הלכת הראשון שצולם במערכת ונמנה עם כוכבי הלכת בעלי המסה הנמוכה ביותר שצולמו מן הקרקע. לאחר זיהויו ב־VLT גילו האסטרונומים כי הוא הופיע
האבק עשוי להסגיר חורים שחורים על־מסיביים שנבעטו ממרכזי גלקסיות

האבק עשוי להסגיר חורים שחורים על־מסיביים שנבעטו ממרכזי גלקסיות

ניתוח של כ־100 אלף קוואזרים מצא קשר סטטיסטי בין היסט המהירות של הגז הקרוב לחור השחור לבין כמות האבק המסתירה אותו. החוקרים מציעים כי התבנית עשויה לשמש לאיתור חורים שחורים
המחשה כללית של כוכב הנקרע בכוחות הגאות של חור שחור. חלק מן החומר יוצר דיסקת ספיחה לוהטת, שממנה נפלטת רוח מהירה. החוקרים מעריכים שמנגנון דומה, בתוך מערכת זוגית, עשוי להסביר את האירוע AT2024wpp. איור: NASA’s Goddard Space Flight Center/CI Lab.

חור שחור כנראה קרע כוכב מסיבי ויצר הבזק קוסמי חסר תקדים

האירוע AT2024wpp, המכונה „וויפט”, הגיע לבהירות של מאות מיליארדי שמשות והתפתח במהירות חריגה. החוקרים מעריכים שחור שחור במערכת זוגית קרע את הכוכב הנלווה, יצר דיסקת ספיחה לוהטת והזניק רוח במהירות
רמז קוסמולוגי: ייתכן שחומר אפל ונייטרינו מקיימים אינטראקציה

רמז קוסמולוגי: ייתכן שחומר אפל ונייטרינו מקיימים אינטראקציה

שילוב תצפיות בקרינת הרקע הקוסמית ובאפקט העידוש הכבידתי החלש מצא העדפה של כמעט שלוש סטיות תקן למודל שבו מועבר תנע בין חומר אפל לנייטרינו. האינטראקציה עשויה להסביר מדוע החומר ביקום
המחשה של הפעפוע האמביפולרי בליבה הקדם־כוכבית L1544. הקווים הכחולים מייצגים את השדה המגנטי; הנקודות האדומות הן יונים והירוקות הן מולקולות ניטרליות. בחלק הפנימי של הליבה המולקולות הניטרליות מתנתקות חלקית מן השדה ונופלות אל המרכז במהירות גבוהה יותר מן היונים. איור: Yurika Nakamura and Doris Arzoumanian, Kyushu University.

נמדדה ה״החלקה״ הקוסמית שמאפשרת לכוכב להתחיל להיוולד

שדות מגנטיים עשויים לעכב את קריסתם של ענני גז ואבק ולהשהות את לידתם של כוכבים. באמצעות טלסקופ הרדיו IRAM בקוטר 30 מטר מדדו חוקרים הבדל של כ־50 מטר בשנייה בין
הדמיית כוכב הלכת GJ 436 b והשדה המגנטי המקשר בינו לבין הכוכב המארח

הראיות החזקות ביותר עד כה לשדה מגנטי בכוכב לכת מחוץ למערכת השמש

ניתוח של כ־18 שנות תצפיות גילה שינויים מחזוריים בפעילות הכוכב GJ 436, המופיעים בזמנים הקשורים למסלולו של כוכב הלכת GJ 436 b ולמחזור המגנטי של הכוכב. החוקרים מפרשים זאת כאינטראקציה
מפת קרינת הגמא העודפת במרכז שביל החלב על גבי תמונה אופטית של הגלקסיה

האם הזוהר המסתורי במרכז שביל החלב נובע בכל זאת מחומר אפל?

חוקרים השתמשו ביותר ממיליון הדמיות כדי לנתח את המיקום ואת האנרגיה של פוטוני קרינת הגמא ממרכז שביל החלב. הממצאים אינם מוכיחים שחומר אפל אחראי לקרינה, אך מחלישים טיעון מרכזי שלפיו
הדמיית קוואזר המופעל באמצעות חומר הנופל אל חור שחור על־מסיבי

טלסקופ החלל אוקלידס גילה את הקוואזרים הקדומים ביותר שנצפו עד כה

טלסקופ החלל אוקלידס סייע לגלות 31 קוואזרים מן היקום הקדום, 14 מהם בהסחה לאדום של 7 ומעלה. שני הרחוקים ביותר נצפו כפי שהיו כ־670 מיליון שנה לאחר המפץ הגדול, ושוב
אותות רדיו מסתוריים חוזרים מהחלל – ומערכת כוכבים אחת עשויה להסביר את מקורם

אותות רדיו מסתוריים חוזרים מהחלל – ומערכת כוכבים אחת עשויה להסביר את מקורם

אסטרונומים זיהו את ASKAP J1745 כמערכת בינארית שבה ננס לבן סופח חומר מכוכב נלווה. פרצי הרדיו וקרני הרנטגן שהיא מפיקה בכל הקפה עשויים לסייע בפתרון תעלומת חולפי הרדיו ארוכי־המחזור.
תחנת מחקר עתידית על הירח

הצעה: לבדוק דגימות ממאדים במתקן הסגר על הירח לפני הבאתן לכדור הארץ

שני חוקרים מציעים להקים על הירח מעבדה רובוטית ומבודדת לבדיקת דגימות ממאדים ומעולמות אחרים. לדבריהם, הירח יוכל לשמש שכבת הגנה נוספת מפני זיהום ביולוגי אפשרי, אך מדובר בשלב זה בהצעת
שתי גלקסיות מתנגשות במערכת Arp-Madore 2026-424 ויוצרות מראה המזכיר פנים.

פנים בחלל: האבל תיעד התנגשות חזיתית נדירה בין שתי גלקסיות

שתי הליבות הבהירות נראות כעיניים, וטבעת של כוכבים צעירים יוצרת מעין פנים. מאחורי האשליה המצמררת מסתתר מפגש אלים בין שתי גלקסיות דומות בגודלן, במרחק של כ־704 מיליון שנות אור מכדור
Fig00

גלקסיית "מפציצת הצללים" עשויה להסביר חלק ממקורם של הנייטרינו הקוסמיים

אירוע נייטרינו עתיר אנרגיה הוביל אסטרונומים אל גלקסיה רחוקה ועתירת אבק. תצפיות ALMA ועידוש כבידתי חשפו ליבה קומפקטית שבה מתרחשת יצירת כוכבים עזה, העשויה להפוך את הגלקסיה למאיץ חלקיקים טבעי.
פסיפס רחב ומפורט של מיליוני כוכבים באזור המרכזי הצפוף של שביל החלב

טלסקופ החלל אוקלידס מיפה 60 מיליון כוכבים בלב הצפוף של שביל החלב

פסיפס שצילם טלסקופ החלל האירופי במשך כ־26 שעות הוא התמונה הגדולה והמפורטת ביותר באור נראה של מרכז הגלקסיה. התצלום לא נועד לגלות מיד כוכבי לכת חדשים, אלא לספק נקודת ייחוס
ב-17.8.2017 בגלקסיית העדשה NGC 4993, אפשר היה לצפות בהתנגשות הראשונה בין שני כוכבי נייטרינו על ידי מדידת גלי כבידה. ההתלקחות הכוכבית הקשורה, קילונובה, נראית בבירור בתצפיות של טלסקופ החלל האבל, שצפה בה דועכת בהדרגה במשך שישה ימים (התמונות בריבועים). קרדיט: A.J. Levan (U. Warwick), N.R. Tanvir (U. Leicester), and A. Fruchter and O. Fox (STScI)

בינה מלאכותית מסייעת לפענח כיצד נוצרים היסודות הכבדים ביקום

המודל RHINE משתמש ברשת עצבית כדי לחשב במהירות את האנרגיה המשתחררת בתהליך ה־r. החוקרים מקווים שהשיטה תשפר הדמיות של מיזוגי כוכבי נייטרונים ואת פירוש האור הנפלט מקילונובות.
הנובה החוזרת T Coronae Borealis עשויה להתפרץ ולהפוך לכוכב הנראה בעין. צמד הכוכבים חווה התפרצות אחת לשמונים שנה. כיצד מתרחשת ההתפרצות ואיך לצפות בה מישראל. קרדיט: נאס"א

האם "כוכב חדש" יופיע השבוע בשמי הלילה? התחזית לנובה של T Coronae Borealis

הנובה החוזרת T Coronae Borealis עשויה להתפרץ ולהפוך לכוכב הנראה בעין. מדוע הוזכר 25 ביוני, כיצד מתרחשת ההתפרצות ואיך לצפות בה מישראל.
הדמיית אמן של GJ 504b, המכונה “כוכב הלכת הוורוד”, במסלול סביב הכוכב שלו. תצפיות של טלסקופ החלל ג’יימס וב מצביעות על ענני מלח באטמוספרה של העצם הקר. קרדיט: NASA’s Goddard Space Flight Center

טלסקופ ג’יימס וב גילה ענני מלח באטמוספרה של “כוכב הלכת הוורוד”

טלסקופ החלל ג’יימס וב הצליח להפיק לראשונה ספקטרום מפורט של GJ 504b, עצם קר ועמום המכונה “כוכב הלכת הוורוד”. החוקרים זיהו מגוון מולקולות ומצאו כי רק ענני מלח מסבירים את
הדמיה של מיני־יקום מתפשט בתוך כוכב קורס היוצר גרוואסטאר

מודל תאורטי: יקום זעיר עשוי להיווצר בתוך כוכב קורס

פיזיקאים פיתחו פתרון דינמי למשוואות איינשטיין שבו אזור מתפשט נוצר בתוך כוכב קורס ועוצר את הקריסה. התוצאה היא גרוואסטאר – חלופה תאורטית לחור שחור שאין בה סינגולריות או אופק אירועים
תרשים של יקום מתכווץ העובר קפיצה קוסמית ומותיר אחריו חורים שחורים שרידיים

חורים שחורים מלפני המפץ הגדול? מודל קוסמולוגי מציע “מאובנים” מיקום קדום

מחקר תאורטי מציע כי היקום עבר שלב של התכווצות לפני שהחל להתפשט. חורים שחורים וגלי כבידה ששרדו את המעבר עשויים להסביר חלק מן החומר האפל ואת הופעתם המוקדמת של חורים
השוואה בין הדמיית יקום במודל ΛCDM לבין הדמיה הכוללת נייטרינו מסיביים וכבידה מתוקנת.

בינה מלאכותית למדה את חוקי היקום – ואז התקשתה לזהות פיזיקה חדשה

חוקרים אימנו רשת עצבית תחילה על המודל הקוסמולוגי המקובל ורק לאחר מכן על מודלים הכוללים נייטרינו מסיביים, כבידה מתוקנת ואי־גאוסיאניות קדומה. השיטה חסכה הדמיות יקרות, אך במקרים מסוימים גרמה ל"העברה
אומואמואה, העצם הבין־כוכבי הראשון שהתגלה במערכת השמש, עורר עניין מחודש בשאלה כיצד ניתן להבחין בין עצמים טבעיים לבין חתימות טכנולוגיות אפשריות. המחקר החדש מדגיש כי רוב מערכת השמש עדיין לא נסרקה ברזולוציה מספקת כדי לשלול בוודאות עצמים מלאכותיים קטנים. קרדיט : NASA, ESA, and J. Olmsted and F. Summers / STScI.

האם חלליות חוצניות מסתתרות במערכת השמש? מחקר חדש טוען: כמעט שלא חיפשנו

מחקר חדש אינו טוען שנמצאו חלליות חוצניות, אלא מדגיש בעיה אחרת: רוב מערכת השמש עדיין לא נסרקה ברזולוציה מספקת כדי לשלול עצמים מלאכותיים קטנים או שרידים טכנולוגיים.
גלי כבידה. אילוסטרציה: depositphotos.com

מה באמת מודדים גלאי גלי כבידה כשהיקום כולו משתנה?

חוקרים פיתחו מסגרת חישובית שמחברת בין תאוריית היחסות הקוסמולוגית לבין מה שגלאי אמיתי מודד בפועל. השיטה עשויה לסייע בחיפוש אחר גלי כבידה היוליים ואותות חלשים מן היקום המוקדם
הדמיית אמן של שביל החלב הצעיר כשהוא מתנגש בגלקסיה אחרת לפני כ־10 מיליארד שנה. קרדיט: וסילי בלוקורוב, על בסיס תמונה מאת חואן קרלוס מוניוס/ESO, ברישיון CC BY-NC-SA.

שביל החלב נבנתה מחדש בהתנגשות קדומה וכבר נכנסת לריקוד גלקטי חדש עם הענן המגלני הגדול

נתוני גאיה חשפו כי גלקסיה ננסית שהתמזגה עם שביל החלב לפני כ־8–11 מיליארד שנה שינתה את מבנהו והותירה כוכבים “מהגרים” בהילה. כיום ענן מגלן הגדול כבר מושך את הגלקסיה שלנו
תמונת טלסקופ החלל האבל של הסופרנובה 1994D ‏(SN1994D) בגלקסיה NGC 4526. הסופרנובה SN 1994D היא הנקודה הבהירה משמאל למטה. קרדיט: NASA/ESA.

היקום עדיין מאיץ: מחקר חדש דוחה טענה שההתפשטות הקוסמית החלה להאט

צוות בין־לאומי, הכולל את חתני פרס נובל אדם ריס ובריאן שמידט, מצא כי טענה שלפיה האנרגיה האפלה נחלשת נשענה על הערכת גיל שגויה של סופרנובות ועל השמטת תיקון מקובל במסת
חיפוש אחר תבונה חוץ ארצית באמצעות טלסקופי רדיו. אילוסטרציה: depositphotos.com

מה יקרה אם יתגלה אות מתבונה חוצנית? למדענים יש עכשיו כללים מעודכנים

האקדמיה הבין־לאומית לאסטרונאוטיקה עדכנה את פרוטוקולי SETI: אימות מדעי לפני הכרזה, פרסום שקוף של נתונים, שמירה על החוקרים — ואיסור על תשובה לאות בלי התייעצות בין־לאומית
אירופה, ירח קפוא של צדק שבאוקיינוס התת-קרקעי שלו עשויים להתגלות חיים חייזריים. תצלום: NASA/JPL-Caltech/SETI Institute

“טביעת אצבע” חדשה לחיפוש חיים מחוץ לכדור הארץ

במקום לחפש מולקולה אחת שתעיד על חיים, המחקר החדש בוחן את הסידור הסטטיסטי של אוספי מולקולות. השיטה נוסתה על דגימות מכדור הארץ, מאובנים ודגימות מאסטרואידים, ועשויה לשמש בעתיד משימות למאדים
הדמיית מחשב של גז הזורם סביב מערכת בינארית של פרוטו־כוכבים, עם זרימות גז בצבעים שונים ושדה מגנטי המסייע לסילוק תנע זוויתי

שדות מגנטיים עשויים להסביר כיצד נוצרות מערכות כוכבים בינאריות

הדמיות שבוצעו במחשבי על מראות כי שדות מגנטיים יכולים לגרוע תנע זוויתי מגז המקיף זוגות של פרוטו־כוכבים, לקרב אותם זה לזה ולאפשר היווצרות של מערכת בינארית יציבה. מנגנון דומה עשוי
הדמיית אמן של כוכב הלכת החוץ־שמשי K2-18b, עולם גדול מכדור הארץ המקיף ננס אדום ונחקר בחיפוש אחר סימנים אפשריים לחיים או חתימות טכנולוגיות.

K2-18b נסרק בחיפוש אחר אותות חוצניים – אך לא נמצאה חתימה טכנולוגית

חוקרי SETI השתמשו במערך VLA ובטלסקופ MeerKAT כדי לחפש אותות רדיו צרים מכוכב הלכת החוץ־שמשי המסקרן. אף אות לא שרד את מסנני הרעש, אך השיטה תשמש חיפושים עתידיים
נוגה באור על־סגול בצבעים מדומים, עם מבנים מורכבים בעננים המקיפים את כוכב הלכת

ייתכן שחומר מהארץ הגיע לענני נוגה – אבל זו עדיין אינה הוכחה לחיים

מודל חדש מציע כי פגיעות אסטרואידים בכדור הארץ יכלו לשלוח חומר ביולוגי לענני נוגה. זו אינה הוכחה לחיים, אבל היא משנה את הדרך שבה חושבים על מעבר חומר ביולוגי בין
כדור דייסון הוא מגה-מבנה היפותטי שנבנה על ידי תרבות מתקדמת כדי ללכוד כמויות אנרגיה עצומות שפולט כוכב. אילוסטרציה: depositphotos.com

האם ה"כוכבים" הכי קרים בגלקסיה הם מגה-מבנים של חייזרים?

אסטרונומים מציעים דרך חדשה לזהות מגה־מבנים של חייזרים: לחפש "כוכבים" קרים במיוחד שפולטים בעיקר תת־אדום ונראים נקיים מאבק.
רשת מרחב-זמן. אילוסטרציה: depositphotos.com

חורים שחורים זעירים עשויים להיווצר מ״גבישים״ של מרחב־זמן

חוקרים הציגו נוסחה מתמטית לתהליך תיאורטי שבו מרחב־זמן מתארגן בתבנית מחזורית. תוספת קטנה של אנרגיה עשויה להפוך את המצב הלא יציב הזה לחור שחור זעיר.
עננים עשויים מינרלים מתעבים ומתאדים בכוכב הלכת WASP-94A b

לכוכב הלכת החוץ-שמשי הזה יש עננים סלעיים שמתאדים לפני השקיעה

טלסקופ החלל ג’יימס ווב חשף בכוכב הלכת החוץ־שמשי WASP-94A b מחזור מזג אוויר קיצוני: עננים עשויים מינרלים יוצרי סלעים מתעבים בבוקר, אך מתאדים או שוקעים כשהאטמוספרה נעה לצד החם של
הדמיית אמן של חור שחור על־מסיבי מסתובב במרכז גרעין גלקטי פעיל. מחקר חדש מציע כי רוחות וקרינה מסביבתו עלולות לפגוע באטמוספרות של כוכבי לכת גם ממרחקים גדולים. קרדיט: NASA/JPL-Caltech.

חורים שחורים על־מסיביים עלולים לפגוע בסיכוי לחיים גם במרחקים גדולים

מחקר חדש בוחן כיצד חורים שחורים על־מסיביים פעילים משפיעים על כוכבי לכת. לפי המודלים, הרוחות שהם יוצרים עלולות לחמם אטמוספרות, לשחוק אותן ולפגוע בשכבת האוזון. לכן גם כוכב לכת באזור
ערפילית כדור הבדולח, NGC 1514, כפי שצולמה בטלסקופ Gemini North שבהוואי. במרכז הערפילית נמצאת מערכת בינארית של שני כוכבים, המעצבת את מעטפת הגז שנפלטה מאחד מהם בשלבי חייו האחרונים. קרדיט: International Gemini Observatory/NOIRLab/NSF/AURA.

טלסקופ ג'מיני חשף את ערפילית כדור הבדולח: אור מכוכב גוסס שהחל את דרכו אלינו לפני כ־1,500 שנה

תמונה חדשה של NGC 1514 מטלסקופ Gemini North בהוואי חושפת מעטפת גז לא סימטרית סביב מערכת של שני כוכבים, ומציגה שלב מאוחר בחייו של כוכב דמוי שמש
המסלול של מערכת השמש דרך הענן הבין־כוכבי המקומי. פרופיל הענן נשמר כטביעת אצבע בין־כוכבית בקרח האנטארקטי. קרדיט: B. Schröder/HZDR/NASA/Goddard/Adler/U.Chicago/Wesleyan

עדויות מהקרח באנטארקטיקה: כדור הארץ עובר דרך שאריות של סופרנובה קדומה

חוקרים מצאו בקרח האנטארקטי עקבות ברזל־60, איזוטופ שמקורו בסופרנובה, ומראים שמערכת השמש נעה בתוך ענן בין־כוכבי קדום.
המחשה של החור השחור העל־מסיבי קשת A* במרכז שביל החלב. מחקר חדש מציע כי מערכת כוכבים כפולה סמוכה יוצרת גושי גז קטנים הנעים לעברו. קרדיט: NASA, ESA, CSA, Ralf Crawford (STScI)

כוכב כפול ליד החור השחור במרכז שביל החלב עשוי להזין אותו בענני גז קטנים

תצפיות וסימולציות בהובלת מכון מקס פלאנק מצביעות על כך שמערכת הכוכבים IRS 16SW יוצרת גושי גז קומפקטיים, הנעים לעבר סגיטריוס A* ותורמים להזנתו.
אסטרונומים גילו גלקסיה מסיבית מהיקום המוקדם שכנראה לא מסתובבת. (הדמיית אמן). אילוסטרציה: depositphotos.com

טלסקופ החלל ווב זיהה גלקסיה עתיקה וכמעט חסרת סיבוב

גלקסיה מסיבית שנוצרה פחות משני מיליארד שנים אחרי המפץ הגדול אינה מראה סיבוב מסודר, בניגוד לציפיות ממודלים של היווצרות גלקסיות. ייתכן שמיזוג קדום עם גלקסיה אחרת שיבש את תנועתה
פלח של מפת הרשת הקוסמית COSMOS-Web, המראה גלקסיות על פני קרוב ל-14 מיליארד שנות היסטוריה של היקום. הקודקוד משמאל מציין את הזמן הנוכחי; כשנעים החוצה, כל גלקסיה ממוקמת במרחק שלה בזמן הקוסמי, עד שמגיעים לתקופה שבה גיל היקום היה פחות ממיליארד שנים. אזורים צהובים בהירים מראים את הצבירים והנימות הצפופים של הרשת הקוסמית, ואזורים כהים מציינים את החללים הכמעט ריקים ביניהם. קרדיט: Hossein Hatamnia, UC Riverside

טלסקופ החלל ג'יימס ווב חשף את המפה החדה ביותר של הרשת הקוסמית

סקר COSMOS-Web, הסקר הגדול ביותר שבוצע עד כה בעזרת טלסקופ החלל ג'יימס ווב, מאפשר לאסטרונומים לעקוב אחר גלקסיות בתוך נימות, צבירים וחללים קוסמיים לאורך כמעט 13.7 מיליארד שנות היסטוריה של
קרינה קוסמית מורכבת בעיקר מפרוטונים, אבל גם מהליום, פחמן, חמצן וגרעיני ברזל. קרדיט: Chinese Academy of Science

אחרי מאה שנים, מדענים מגלים כלל נסתר שמושל בקרינה הקוסמית

תעלומה קוסמית רבת שנים מתחילה להניב רמזים חדשים כשחוקרים מגלים דפוס עקבי בולט בהתנהגות של חלקיקים עתירי אנרגיה שנעים ביקום
תמונה של נוגה שצולמה בידי החללית מרינר 10 של נאס"א, לצד איור של שלוש אטמוספרות אפשריות לכוכב הלכתGliese 12b . המחקר החדש בוחן כמה מים דרושים לכוכב לכת סלעי כדי לשמור על תנאים מתאימים לחיים. קרדיט: NASA/JPL-Caltech/R. Hurt (Caltech-IPAC)

מחקר: כוכבי לכת יבשים מדי עשויים להיות פחות מתאימים לחיים ממה שחשבו

חוקרים מאוניברסיטת וושינגטון מצאו כי כוכב לכת סלעי בגודל דומה לכדור הארץ צריך לפחות 20% עד 50% מכמות המים שבאוקיינוסים של כדור הארץ כדי לשמור לאורך זמן על מחזור פחמן
פרוסה דקה של המפה שנוצרה בחמש שנות הסקר של DESI מראה גלקסיות וקוואזרים מעל ומתחת למישור של שביל החלב. קרדיט: Claire Lamman/DESI collaboration

המפה התלת ממדית הגדולה ביותר של היקום הושלמה ותסייע לחקור את האנרגיה האפלה

מפה תלת מימדית שוברת שיאים של היקום הושלמה, ומאפשרת למדענים דרך חדשה לחקור את האנרגיה האפלה. הנתונים הרבים יוכלו לגלות שינויים מפתיעים באופן ההתפשטות של היקום
מחקר חדש מציע לזהות חיים חוצניים באמצעות דפוסים בין קבוצות של כוכבי לכת, ולא רק לפי גזים או חתימות ביולוגיות בכוכב לכת יחיד. איור: אבי בליזובסקי באמצעות DALEE

דרך חדשה לחפש חיים חוצניים: לא חתימה ביולוגית אחת, אלא דפוסים בין כוכבי לכת

מחקר חדש מציע לזהות חיים מחוץ לכדור הארץ באמצעות דמיון חריג בין קבוצות של כוכבי לכת סמוכים, במקום להסתמך רק על גזים באטמוספרה או על חתימות ביולוגיות מסורתיות
הדמיית אמן של בלאזר – ליבה פעילה של גלקסיה, המונעת על ידי חור שחור על־מסיבי ופולטת סילון פלזמה עוצמתי. קרדיט: M. Weiss/CfA

המקור של הנייטרינו הכי אנרגטי שהתגלה אי פעם עשוי להיות מפתיע

מחקר של שיתוף הפעולה KM3NeT מציע כי הנייטרינו הקיצוני שנקלט בים התיכון ב־2023 לא הגיע מאירוע יחיד, אלא משטף מפוזר של חלקיקים שנוצר באוכלוסייה של גרעיני גלקסיות פעילות המכונה בלזאר
רוח חזקה מכוכב על־ענק מסיטה את הסילונים הנפלטים מן החור השחור במערכתCygnus X-1 , וגורמת לשינוי בכיוונם במהלך ההקפה ההדדית. קרדיט: International Centre for Radio Astronomy Research (ICRAR)

סילוני חור שחור נמדדו בעוצמה השקולה ל־10,000 שמשות

תצפיות רדיו במערכת ברבור X-1 הראו כי סילוני החור השחור נעים בכמחצית ממהירות האור ונושאים כ־10% מן האנרגיה של החומר הנופל אליו
ענן מגלן הקטן (SMC) היא גלקסיה ננסית סמוכה ואחת מהשכנות הכי קרובות של שביל החלב. קרדיט: NASA, ESA, CXC, and the University of Potsdam, JPL-Caltech, and STScI

התנגשות בין ענני מגלן עשויה להסביר את התנועה החריגה של הגלקסיה הננסית

מחקר חדש מציע כי ענן מגלן הקטן עבר לפני כמה מאות מיליוני שנים דרך הדיסקה של ענן מגלן הגדול. ההתנגשות שיבשה את תנועת הכוכבים והגז, ועשויה לחייב בחינה מחודשת של
ציוד הניסוי שבנו והשתמשו בו הסטודנטים. קרדיט: Nabil Salama and Agit Akgümüs

סטודנטים בנו גלאי חומר אפל וקבעו גבולות ניסוי חדשים

ניסוי קומפקטי באוניברסיטת המבורג חיפש אקסיונים, אחד המועמדים המרכזיים לחומר אפל, והראה שגם מערכים קטנים יכולים לתרום לפיזיקה של חלקיקים
תנועת צבירי גלקסיות חושפת את עוצמת הכבידה בקנה מידה של מאות מיליוני שנות אור. קרדיט: Lucy Reading / Simons Foundation

חוק הכבידה של ניוטון עומד במבחן קוסמי חסר תקדים

אחרי עשור של מדידות מדויקות, תוצאה חדשה של קבוע הכבידה האוניברסלי לא תאמה למדידה קודמת — והעמיקה עוד יותר את אחת התעלומות הוותיקות בפיזיקה. המחשה: depositphotos.com

קבוע הכבידה שוב חומק: מדידה חדשה מעמיקה את התעלומה בפיזיקה

קבוע הכבידה, כבידה, פיזיקה, NIST, מטרולוגיה, סטפן שלמינגר, הנרי קוונדיש, כוחות יסוד