מצלמת הענק של מצפה רובין יוצאת לדרך, ומטרתה: “לענות על שאלה אחת – מהו היקום?”

מצפה הכוכבים ורה רובין החל לפרסם את התגליות הראשונות שלו – סופרנובות, כוכבים משתנים ואסטרואידים – לקראת פתיחת Legacy Survey of Space and Time (LSST)  , סקר שמיים שיימשך עשר שנים וצפוי להציף את האסטרונומיה בכמויות נתונים חסרות תקדים

שקיעה, רגע לפני שטלסקופ ורה רובין מתחיל בפעילות הלילית. צילום יחצ, NSF
שקיעה, רגע לפני שטלסקופ ורה רובין מתחיל בפעילות הלילית. צילום יחצ, NSF

מצפה הכוכבים ורה סי. רובין (Vera C. Rubin Observatory) החל לפרסם את התגליות הראשונות שלו – סופרנובות, כוכבים משתנים ואסטרואידים – לקראת פתיחת Legacy Survey of Space and Time (LSST)  , סקר שמיים שיימשך עשר שנים וצפוי להציף את האסטרונומיה בכמויות נתונים חסרות תקדים. לפי ג’ושוע וסטון, דוקטורנט מבית הספר למתמטיקה ולפיזיקה באוניברסיטת קווינס בבלפסט, מדובר בכלי שמיועד להתמודד עם “כמה מהשאלות החשובות ביותר” על היקום – החל ממבנה החומר האפל, דרך היווצרות גלקסיות מוקדמות ועד זיהוי עצמים קטנים במערכת השמש.

ה”כוכבת” של המיזם היא המצלמה האופטית הגדולה בעולם, המחוברת לטלסקופ שקוטרו מעל שמונה מטרים בראש הר סרו פאצ’ון בצ’ילה. המצלמה עצמה שוקלת כמעט שלושה טון ונבנתה במשך כעשור. הרעיון פשוט אבל עוצמתי: לצלם שוב ושוב את השמיים בכל לילה, להשוות בין התמונות ולזהות כל שינוי – נקודת אור חדשה, הבהוב, תזוזה או היעלמות. כך אפשר לגלות אירועים קצרים (“טרנזיאנטים”) כמו סופרנובות, וגם לעקוב אחרי עצמים נעים כמו אסטרואידים ושביטים.

ממסלול אסטרואידים ועד כוכב הלכת התשיעי

אחד היעדים של רובין הוא הרחבת המיפוי של אוכלוסיות קטנות במערכת השמש. הגדלת מספר האסטרואידים המוכרים בחגורה שבין מאדים לצדק תסייע להבין טוב יותר כיצד נבנתה המערכת שלנו. במרחקים גדולים עוד יותר, חגורת קויפר – אזור עשיר בעצמים קפואים מעבר לנפטון – צפויה להפוך למעבדה טבעית לשחזור שלביה המוקדמים של מערכת השמש.

במאמרו מציין וסטון כי סטיות במסלולים של עצמים בחגורת קויפר הוצעו בעבר כרמז לקיומו של כוכב לכת תשיעי היפותטי – ורובין עשוי לספק נתונים שיחזקו או יחלישו את ההשערה הזו.

הסופרנובות שיוצרות את היסודות של החיים

מעבר למערכת השמש, הסקר אמור לתעד במספרים שלא נראו קודם התפרצויות סופרנובה –  סיומן הדרמטי של שמשות מסוימות. אירועים אלה אינם רק “זיקוקים קוסמיים”: הם יוצרים יסודות כימיים חיוניים (כמו חמצן וברזל) ומפזרים אותם במרחב, כך שהם יכולים להשתלב בדורות הבאים של כוכבים וכוכבי לכת.

חלק מן הסופרנובות משמשות גם כ”נרות תקניים” למדידת מרחקים קוסמיים, ולכן ריבוי תצפיות מדויקות יכול לעזור לחקור גלקסיות רחוקות מאוד ואף להבין טוב יותר כיצד היקום התפתח מראשיתו.

ומה לגבי החומר האפל?

וסטון מזכיר שהיקום אחרי המפץ הגדול נתפס ככמעט אחיד, ולכן השאלה המרכזית היא כיצד נוצרו גלקסיות ומבני־על. ההסבר המוביל נשען על חומר אפל – שאיננו רואים ישירות אך משפיע כבידתית – ויוצר “גושים” שאליהם נאספים גז ואבק עד להיווצרות גלקסיות. מיפוי עמוק ודינמי של השמיים לאורך שנים עשוי לספק קצה־חוט לגבי טבעו של החומר האפל והאופן שבו הוא מעצב “קורים” קוסמיים בקנה מידה ענק.

וסטון מסכם את המטרה בניסוח שמדגיש את שאפתנות הפרויקט: “Legacy Survey of Space and Time seeks to answer one question – what is the universe?”. סקר LSST  מבקש לענות על שאלה אחת – מהו היקום? מבחינתו, היכולת להבין מאין באנו עשויה להוביל גם להבנה לאן היקום הולך – תמונה כוללת של האבולוציה הקוסמית “מהתחלה ועד הסוף”.

לצד המדע, הוא מצביע גם על ההשלכות המעשיות: עיבוד כמויות הנתונים האדירות יחייב פיתוח שיטות ניתוח מתקדמות, כולל למידת מכונה ובינה מלאכותית, שיכולות לחלחל לתחומים אזרחיים כמו רפואה, הנדסה ופיננסים – ובדרך גם להעמיק שיתופי פעולה בינלאומיים בין מדענים ומרכזי מחקר ברחבי העולם.

עוד בנושא באתר הידען:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.