טלסקופ החלל האבל חושף את הגלקסיה הספירלית NGC 4535, "הגלקסיה האבודה", כגלקסיה מלאת חיים עם כוכבים שנוצרו זה עתה ועננים זוהרים של גז מימן מיונן.
התמונה הזאת של טלסקופ החלל האבל מדגישה את הגלקסיה הספירלית NGC 4535, מערכת עצומה של כוכבים שנמצאת כ-50 מיליון שנות אור מכדור הארץ, בכיוון קבוצת הכוכבים בתולה (Virgo). המרחק הזה הוא הרבה מעבר לכל דבר בגלקסיה שלנו, אבל מבחינת האסטרונומים NGC 4535 נמצאת ביקום הקרוב. NGC 4535 זכתה לכינוי "הגלקסיה האבודה" כי היא נראית מאוד חלשה כשמסתכלים עליה בטלסקופ ביתי קטן, ולכן קשה לחקור אותה מהקרקע.
טלסקופ החלל האבל מתאים במיוחד לצפייה בגלקסיות כאלה. קוטר המראה הראשית שלו, 2.40 מטרים, מאפשר לו לאסוף הרבה יותר אור בהשוואה למכשירים קטנים יותר. היכולת הזאת מאפשרת לו לאתר גופים עמומים ולגלות פרטים עדינים, כולל הזרועות הספירליות של הגלקסיה והמוט המרכזי (bar), אזור מוארך וצפוף מלא בכוכבים שעוזר לעצב את מבנה הגלקסיה.
צבירי כוכבים צעירים וענני גז זוהרים
אחד הדברים הכי מרשימים בתמונה הזאת הוא השפע של צבירי כוכבים צעירים לאורך הזרועות הספירליות של NGC 4535. צבירי כוכבים הם קבוצות של כוכבים שנוצרו ביחד מאותו ענן של גז ואבק. רבים מהצבירים האלה זוהרים בצבע תכלת, שמצביע על כך שהכוכבים שלהם מאוד חמים וצעירים יחסית.
סביב רבים מכוכבי התכלת האלה זוהרים עננים ורודים שנקראים אזורי H II ("H-2" – מימן מיונן). עננים אלה מורכבים מגז מימן שקיבל אנרגיה מקרינה עזה של כוכבים מסיביים סמוכים. כאשר הקרינה הזאת מחממת את הגז, היא גורמת לעננים לזהור, וכך ניתן לראות אותם למרחקים עצומים. נוכחותם של אזורי H II מעידה על היווצרות כוכבים פעילה, כלומר כוכבים חדשים עדיין נוצרים בתוך הגלקסיה.
כוכבים מסיביים ממלאים תפקיד דרמטי בעיצוב סביבתם. הם מציפים את החלל הסמוך בקרינה עתירת אנרגיה, יוצרים רוחות כוכביות (stellar winds) שדוחפות חומר סמוך החוצה, ובסופו של דבר מסיימים את חייהם בהתפוצצות סופרנובה. כל אחד מהתהליכים האלה מניע ומעצב מחדש את הגז סביבם, ומשפיע על הזמן והמקום שבהם ייווצר הדור הבא של כוכבים.
מיפוי יצירת כוכבים בגלקסיות סמוכות
התמונה מתבססת גם על נתונים מתוכנית תצפיות גדולה שמטרתה לקטלג בערך 50,000 אזורי H II בגלקסיות סמוכות שבהן יש יצירת כוכבים פעילה. חקירת מספר כה גדול של אזורים בגלקסיות שונות תאפשר לאסטרונומים להשוות איך יצירת כוכבים מתרחשת במגוון רחב של סביבות.
התמונה הזאת כוללת תצפיות מתוכנית PHANGS (Physics at High Angular resolution in Nearby GalaxieS), פרויקט מחקר גדול שמתמקד בהבנת הקשר בין כוכבים צעירים לגז קר, שהוא חומר הגלם ליצירת כוכבים עתידיים. התמונה מוסיפה מידע חדש וחשוב, כי היא לוכדת את הזוהר האדום העז של ערפיליות המקיפות כוכבים מסיביים במיליוני השנים הראשונות לחייהם. הפירוט הנוסף הזה מאפשר למדענים ליצור תמונה ברורה יותר של האופן שבו גלקסיות כמו NGC 4535 מתפתחות עם הזמן.
שאלות ותשובות
למה הגלקסיה NGC 4535 מכונה "הגלקסיה האבודה"?
הגלקסיה נראית חלשה מאוד כשמסתכלים עליה בטלסקופ ביתי קטן, ולכן קשה לחקור אותה מהקרקע. בגלל זה היא קיבלה את הכינוי "הגלקסיה האבודה".
כמה רחוקה הגלקסיה NGC 4535 מכדור הארץ?
הגלקסיה נמצאת במרחק של כ-50 מיליון שנות אור מכדור הארץ, בכיוון קבוצת הכוכבים בתולה. מבחינת האסטרונומים זהו מרחק קטן יחסית, ולכן היא נחשבת חלק מהיקום הקרוב.
מה הם אזורי H II שנראים בתמונה?
אזורי H II הם עננים של גז מימן מיונן, שזוהרים בוורוד כי קרינה עזה של כוכבים מסיביים סמוכים מעניקה להם אנרגיה. נוכחותם מעידה שבגלקסיה עדיין נוצרים כוכבים חדשים.
מה מעיד הצבע התכלת של צבירי הכוכבים?
הצבע התכלת מצביע על כך שהכוכבים בצבירים האלה חמים מאוד וצעירים יחסית.
מה המטרה של תוכנית התצפיות PHANGS?
התוכנית מבקשת להבין את הקשר בין כוכבים צעירים לגז קר, שהוא חומר הגלם ליצירת כוכבים. התמונה מתבססת גם על נתונים מתוכנית שמטרתה לקטלג כ-50,000 אזורי H II בגלקסיות סמוכות.
למקור: "Finding star clusters in the Lost Galaxy", אתר ESA/Hubble
עוד בנושא באתר הידען
- ערפיליות ורודות מהממות זוהרות בגלקסיה ספירלית במרחק של 35 מיליון שנות אור
- כמה זמן יכול כוכב לחיות? מכמה מיליוני שנים ועד טריליונים
- ווב מציג מבנים מדהימים ב-19 גלקסיות ספירליות קרובות
- תמונה מדהימה של האבל מגלה היווצרות כוכבים חדשה בגלקסיית הפנטום
- גלקסיית הרקדנית הספרדייה מסתחררת לשדה הראייה
2 תגובות
מאמר זה תומך בתיאוריה העצברית הטוענת שחומר הכוכבים נוצר מצירוף כמויות של זמו פסיבי ואנרגיה.
היסוד זהב, נוצר מצירוף כמויות מסוים של זמן פסיבי ואנרגיה, והיסוד פחמן נוצר מצירוף כמויות אחר של חומר ואנרגיה. המרחב האינסופי מלא בזמן פסיבי נפרד, ובאנרגיה נפרדת, והוא המקום בו הם נוצרים. הוא גם המקום המקום בו הם מתפוצצים ונעלמים, ואז הם מוסרים למרחב האינסופי הזמן הפסיבי שלהם, ואת האנרגיה שלהם. זהו תהליך נצחי, על פי התיאוריה העצברית.
מדען היקום אבינועם עצבה.
אם הגלקסיה במרחק 50 מיליון שנות אור לא יכול להיות שהכוכבים "זה עתה נוצרו".
הם בני לפחות 50 מיליון שנה…