זה אחד הפרויקטים האחרונים שאישרה רונה רמון ז"ל, כלת פרס ישראל. "ישראל אלופת מדעי הנתונים וגם בעלת אקו-סיסטם של 360 מעלות בתחום החלל, כדור הארץ מצולם מהחלל בפרטי פרטים, אך אין מספיק סטארט-אפים שמקשרים בין שני הדברים, ולכן החלטנו להקים את קהילת החדשנות בחלל ולקיים את ההאקתון AI from space",
עם צאתו לאור של הספר לוויינים והחלל החדש מאת חיים אשד ודורון שטרמן, אנו מביאים קטע ממנו העוסק בהגדרת החלל החדש. הספר יצא בהוצאת אפי מלצר – מחקר צבאי והוצאה לאור
כושר ההפרדה (רזולוציה) של פרטים בתמונה מצולמת הוא היתרון של המיפתח הסינתטי. בשל העובדה כי גודל הפרט הכי קטן שניתן להבחין בתמונה עומד ביחס הפוך לממדי מפתח המערכת המצלמת, ככל שגודל המיפתח הסינתטי יהיה גדול יותר, כך המערכת תוכל לדמות פרטים קטנים יותר חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, הדוקטורנטית אנגיקה בולבול
מערך הלוויינים יספק מידע על עננים ועל השפעתם על האקלים הפרויקט, זכה במענק של 14 מיליון יורו מטעם המועצה האירופית למחקר
סוכנות החלל האיטלקית (ASI) וסוכנות החלל הישראלית עורכות סדנה משותפת באיטליה לקידום תחום מזעור הלוויינים
Effective Space חתמה על הסכם עם ILS האמריקאית לשיגור לחלל של שני לווייני SPACE DRONE של החברה. המועד: 2020. הלוויינים יתמרנו לעבר לווייני תקשורת של הלקוח, שאזל להם הדלק בחלל, ייצמדו אליהם ויקבלו את השליטה על שמירת מיקומם ותנועתם במסלול. בכך יוארך משמעותית טווח חייהם ופעילותם הסדירה של לווייני התקשורת היקרים. החברה
טכנולוגיית הלוויינים של NSLComm תאפשר לטענת החברה גידול מסיבי בקצב העברת נתונים ביחס ללוויין בגדלים קטנים. האנטנות הנפרשות בננו-לוויינים מאפשרות תקשורת אולטרה מהירה בנפח הגדול פי 100 מלוויינים בגודל זהה
סוכנות החלל הישראלית הכריזה באחרונה על שיתוף פעולה חדש עם סוכנות החלל הצרפתית במסגרתו יפותחו, ייבנו וישוגרו לחלל שלושה לוויינים זעירים לחקר שינויי האקלים. מערך הלוויינים יחקור לראשונה את מהירות הגידול של העננים מהחלל, ויסייע לפתרון החידה של תפקיד העננים בשינויי אקלים ומכאן למציאת פתרונות לבעיות שנובעות מכך. בסיום הפיתוח והבנייה,
לאחר השיגור המוצלח הראשון של "אלקטרון", חברת רוקט לאב חשפה שהמשגר החדש שיגר לוויין דמוי כדור דיסקו בשם "כוכב האנושות", שאפשר יהיה לצפות בו בעין בלתי מזוינת מכל מקום בכדור הארץ. בעוד החברה טענה שהלוויין נועד לעודד אנשים לצפות בשמי הלילה, השיגור הרגיז אסטרונומים רבים, החוששים מעידוד תופעת זיהום האור
ראיון עם אריה הלזבנד, מייסד ומנכ"ל חברת ההזנק הישראלית-בריטית Effective Space, שמפתחת טכנולוגיה חדשנית שלא נוסתה עד כה בחלל – שירות לוויינים במסלול, במטרה להאריך את חייהם. החברה הכריזה לאחרונה על חוזה בשווי 100 מיליון דולר, במסגרתו תייצר ותשגר שני לוויינים קטנים מסוג Space Dron, שיעגנו לאחר שיגורם עם שני לווייני תקשורת ויאפשרו להאריך
על פי ההסכם עם מפעילת לוויינים בינלאומית, בהיקף של מעל 100 מיליון דולר, שני לווייני SPACE DRONE™ קטנים שמפתחת חברת Effective Space הישראלית ישוגרו לחלל, יקבלו את השליטה על שמירת מיקומם ותנועתם של שני לווייני תקשורת במסלול ויאריכו את טווח חייהם במספר שנים. שירות מסוג זה בחלל, לא סופק עד היום
בשיגור הראשון של השנה, משגר פאלקון 9 של SpaceX נשא לחלל את הלוויין הסודי "זומה" של ממשלת ארה"ב. השלב הראשון של המשגר ביצע, כרגיל, נחיתה מוצלחת לאחר השיגור.
שר המדע אקוניס: "הוכחה לעוצמותיה של ישראל". הפרויקט פותח בתמיכת קרן אדליס וסוכנות החלל הישראלית במשרד המדע
מטרת התוכנית המכונה פניקס היא לפתח ולהדגים טכנולוגיות לשלוף ולהשתמש מחדש במרכיבים בעלי ערך מלוויינים שסיימו את חייהם במסלול גיאו-סינכרוני ולהפגין את היכולת ליצור חלל חדש מערכות בעלות פחותה בהרבה
חברת תקשורת הלוויינים הישראלית חלל תקשורת הודיעה אתמול כי שני הלוויינים העתידיים שלה, עמוס 17 ו-8, ישוגרו על ידי משגרי פאלקון 9 של ספייס אקס, שפיצוץ שלו בשנה שעברה הביא להשמדת הלוויין עמוס 6. שיגור עמוס 17 יתבצע ב-2019 ללא תשלום, ייתכן שבאמצעות משגר פאלקון 9 משומש.
לוקהיד מרטין הכריזה על קו לוויינים חדש, בגדלים הנעים מננו-לוויינים ועד חלליות גדולות, שפותחו לאורך מספר שנים בהשקעה של כ-300 מיליון דולר ויתאימו למגוון משימות בחלל. הלוויינים החדשים מכילים טכנולוגיות חדשות וחולקים מספר רב של חלקים דומים וזהים, מה שמסייע להאיץ את קצב הייצור ולחסוך בעלויות התפעוליות לאורך שנים, כך מסרה
ונוס, לוויין המחקר של סוכנות החלל הישראלית, שידר תמונות ראשונות מהחלל, בהן תמונה ראשונה של איזור ירושלים. התמונה שצולמה באמצעות המצלמה המשוכללת של הלוויין, מאפשרת לראות את ירושלים וסביבותיה באיכות חסרת תקדים, תוך הבחנה בפרטי קרקע שונים.
לידת לוויין ונוס: אחרי עשרים שנות "הריון" – ראיון מיוחד עם פרופ' ארנון קרניאלי מאוני' ב"ג, המדען הראשי של הפרויקט
התמונה הראשונה של ונוס תהיה מישראל * שר המדע אקוניס: אירוע לאומי חשוב *יוסי וייס, מנכ"ל התעשייה האווירית: "לצד העשייה המשמעותית בתחום לווינות התצפית, אנו מתקרבים אל נקודת האל-חזור באובדן יכולותיה של ישראל בתחום לווינות התקשורת. אני קורא לממשלת ישראל לקבל החלטה מיידית בנושא"
במהלך הטקס מסר ראש CNES גם כי חתם על הסכמים עם מנכ"ל סוכנות החלל הישראלית אבי בלסברגר לפיתוח משימות מהירות וזולות לחקר האקלים
"פרויקט ונוס הוא פרויקט חשוב לסביבה ולאנושות. בפברואר שוגרו שני לוויינים, ולאחרונה שוגר מתוך תחנת החלל הלוויין דוכיפת 2."
דוכיפת 2, לוויין התלמידים הישראלי שוגר היום מתחנת החלל הבין-לאומית אל מסלולו בחלל. הלוויין, מיזם של סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע ועיריית הרצליה, שוגר לפני חודש לחלל כחלק מלהק של לוויינים זעירים שמטרתם למפות את השכבה החיצונית באטמוספירה (תרמוספירה), מיפוי שיסייע בין השאר בשיפור של העברת שידורי GPS.
מנועים חשמליים פותחים אופקים חדשים ללוויינים ולחלליות
המשגר שהוחלף, הזביל שלא הגיע, על כל אלה התגברו התלמידים מהמרכז למדעים בהרצליה, בתי ספר מאופקים, ירוחם, הפזורה הבדואית ועופרה, בשלוש השנים האחרונות עד לשיגור המוצלח של דוכיפת 2
כך אומרת בראיון לאתר הידען עלמה פרידן, תלמידת כיתה י"א החברה בצוות הפיתוח של דוכיפת 2 ששוגר היום לחלל * לדבריה, התלמידים עובדים כבר על פיתוח דוכיפת 3 שישוגר במסגרת פרויקט ישראל 70
אתר המדע הגדול בישראל
© כל הזכויות שמורות לאתר הידען ובעליו