אחרי שסייע לאוקראינה בתקשורת מוצפנת במהלך המלחמה יוכל אילון מאסק לסייע גם לעם האירני, הפעם לא כנגד אוייב מבחוץ אלא כנגד הממשל מבית שסוגר את האינטרנט כדי לדכא הפגנות
כל חטאה של מאשה אמיני בת ה- 22 היה שיצאה לרחוב ללא כיסוי ראש. באיראן, זה מספיק כדי להרוג אותך. היא נעצרה עם חברותיה ונלקחה לתחנת המשטרה בניידת. בזמן הקצר שלקחה הנסיעה, הספיקו השוטרים להתעלל באלימות באשה הצעירה ולגרום לנזק בלתי-הפיך למוחה. היא איבדה הכרה ונפטרה שלושה ימים לאחר מכן בבית-החולים.
וההיסטוריה חזרה על עצמה: הרחוב האיראני התפוצץ, עם הפגנות שגלשו לאלימות, והשלטונות כיבו את האינטרנט.
יש סיבה טובה לכך שכל שלטון טוטליטרי החרד-לקיומו, מזדרז לכבות את האינטרנט תחת איום מבפנים. אנו למדים מההיסטוריה שממשלים נופלים רק כש- “כולם יודעים שכולם יודעים שכולם יודעים”.
נסביר לרגע מה משמעות הביטוי.
בכל מדינה עם בעיות קיומיות – כלכלה כושלת, אזרחים המרגישים מאוימים וצרות דומות – רבים מהאזרחים יודעים היטב שמצבם גרוע. הם זועמים ומדוכאים, אבל הם לא יעזו לפצות פה בפני-עצמם. אחרי הכל, אזרח אחד שמפגין אינו יכול לשנות את העולם. המשטרה תעצור אותו מיד במקרה הטוב, או תעלים אותו במקרה הרע. וכך, “כולם יודעים” שרע, אבל הם לא יודעים האם גם האזרחים האחרים יודעים זאת, ולכן איש אינו מעז לנקוט בפעולה עצמאית.
השלב הבא הוא זה בו אזרחים נפגשים ביחד, מחליפים דעות, מדברים ומבינים שכולם יודעים שרע. עכשיו אתם “יודעים שכולם יודעים”, ועדיין לא בטוחים האם לצאת לפעולה, מכיוון שאתם לא משוכנעים שכל היתר “יודעים שכולם יודעים”, ויצטרפו אליכם בעצמם.
השלב השלישי והקריטי הוא כאשר מתחילות כבר הפגנות המוניות. בשלב זה, הציבור כולו נחשף בטלוויזיה וברשת להפגנות, ומבין שכל שאר האזרחים ממורמרים ומוכנים לפעולה – ומכיוון שכולם צופים ברשת באותו הזמן ונחשפים לאותו תוכן, אפשר להיות בטוח ש- “כולם יודעים שכולם יודעים שכולם יודעים”. מנקודה זו ואילך ההפגנות עלולות להתחזק ולצאת מכדי שליטה – עד כדי הפיכה שלטונית, כפי שאירע במצרים באביב הערבי ובמזרח-גרמניה לפני שלושים שנים.
שימו לב לתנאי שציינתי: הציבור צריך לדעת שההפגנות מתרחשות. הוא צריך לדעת שהן גדולות מספיק כדי לשקף את דעת הקהל במדינה. לשם כך הוא צריך לקבל סיקור של ההפגנות. השלטון אולי שולט בשידורי הטלוויזיה והרדיו הרשמיים, אבל הציבור אמור לקבל את המידע מרשת האינטרנט: מהרשתות החברתיות.
וכך, השלטונות באיראן בחרו לכבות את הרשת.
בשבועיים האחרונים סובלים אזרחי איראן מרשת שפועלת ומושבתת לסירוגין. פייסבוק ויוטיוב אינן פועלות מלכתחילה, אך עכשיו גם ווטסאפ ואינסטגרם הפסיקו לעבוד. הקיטועים ניכרים במיוחד במהלך היום, בשעות בהן מתחוללות ההפגנות הקיצוניות ביותר. עשרות אזרחים – לפחות שבעים, לפי ההערכות – נקטלו כבר במהלך ההפגנות, אך קשה למצוא סיקורים של המתרחש ברחוב האיראני. המידע פשוט אינו מצליח לעלות לרשת האינטרנט, אלא טיפין-טיפין. ככה לא מנהלים מהפכה.
אבל אולי אילון מאסק יצליח להציל את המצב.
אילון מאסק הקים בשנים האחרונות מערך המונה אלפי לוויינים החגים מסביב לכדור-הארץ. ביחד, הם מספקים אינטרנט באיכות טובה לאזורים נבחרים מכוכב-הלכת. אחד מאותם אזורים היה, בתקופה האחרונה במיוחד, אוקראינה. גם כאשר צבא רוסיה כבש חלקים נרחבים מהמדינה וערער את אמצעי התקשורת בה, הצליחה ממשלת אוקראינה להמשיך לנהל את המדינה בהצלחה. הממשלה המשיכה לתקשר עם הצבא ועם הכוחות הלוחמים, ניהלה את בתי-החולים והבנקים ואיפשרה לאזרחים לקבל שירותים מקוונים ממשרדי הממשלה.
אחת הסיבות להצלחה המרשימה הזו הייתה המכולה שהגיעה לאוקראינה במשלוח חירום כבר בתחילת המלחמה: מכולה שהכילה אלפי צלחות לוויין שמאפשרות לאוקראינים להתחבר לרשת האינטרנט ‘סטארלינק’ של מאסק. האוקראינים למעשה נטשו את כבלי העברת הנתונים שעל הקרקע – עליהם יכולים כוחות כובשים כמו הרוסים להשתלט בקלות – ועברו לאינטרנט המגיע מהחלל החיצון. כל שהם צריכים לשם כך, הוא צלחת לוויין שיכולה להיכנס במגש פיצה – והנה יש להם גישה לרשת האינטרנט הבינלאומית.
עכשיו רוצה מאסק לשחזר את אותו ההישג – באיראן.
“מפעיל את סטארלינק…” כתב ביום שישי האחרון, בתגובה להצהרתו של שר החוץ האמריקני לפיה תפעל המדינה כדי לספק לאזרחי איראן דרך להתמודד עם הצנזורה מצד המשטר[1].
עכשיו יש לאזרחי איראן רשות להתחבר לאינטרנט הבינלאומי. יש רק בעיה אחת: הם צריכים להשיג את צלחות הלוויין של סטארלינק לפני שיוכלו לעשות זאת. וכרגע, זה מכשול בלתי-פתיר.
פה, בעצם, קבור הכלב. השלטון האיראני יכול לעצור משלוחים גדולים לשטחו. כדי שהצלחות יגיעו לאזרחים בהצלחה, יהיה צורך להבריח אותן במיוחד מתחת לאפם של השלטונות. זו אינה משימה בלתי-אפשרית, אבל היא בוודאי תקשה על השגת המטרה הסופית של הבאת האינטרנט לכל אדם במדינה. גם אם יצליחו אומות העולם להבריח אלפי צלחות לוויין לאיראן, יוכלו השלטונות לפעול לאיסופן ולהחרמתן. ובכל מקרה, קשה להאמין שמספר גדול מספיק של צלחות יגיע בזמן – כלומר, בחודש הקרוב – לפני שהשלטונות יצליחו לדכא ביד קשה גם את ההפגנות הנוכחיות.
ועדיין, בטווח הארוך בהחלט ייתכן שמדובר במהפכה בשלבי-מימוש. לאחר שאזרחי איראן ידוכאו גם הפעם עד עפר, יהיו להם מספר שנים למצוא לעצמם צלחת לוויין מוברחת – אולי כזו שתשרת את כל הבניין בו יגורו. השלטונות יצליחו אמנם להתחקות אחר מיקומן של חלק מהצלחות, אך לא כולם. בהפגנה הבאה, לחלק גדול יותר מהאזרחים תהיה גישה לרשת האינטרנט. הם יוכלו לצלם את ההפגנות, את הפרות הסדר ואת האלימות בה נוקט השלטון כנגדם. הם יוכלו לשתף את כל אלו עם אחרים בתוך המדינה ומחוצה לה. הם ידאגו ש- “כולם ידעו שכולם יודעים שכולם יודעים”.
עשור מהיום, אילון מאסק עשוי להיזכר כאחד מהמושיעים הגדולים של איראן.
