הזוכים בהאקטון שקיימה קרן רמון בתחום הלוויינות: קבוצה שפיתחה מערכת למקסום הצבת מערכות אנרגיה סולארית

זה אחד הפרויקטים האחרונים שאישרה רונה רמון ז"ל, כלת פרס ישראל. "ישראל אלופת מדעי הנתונים וגם בעלת אקו-סיסטם של 360 מעלות בתחום החלל, כדור הארץ מצולם מהחלל בפרטי פרטים, אך אין מספיק סטארט-אפים שמקשרים בין שני הדברים, ולכן החלטנו להקים את קהילת החדשנות בחלל ולקיים את ההאקתון AI from space", כך הסביר רן לבנה, מנכ"ל קרן רמון

רן לבנה, אבי בלסברגר, אסף סובול ואיתי פישביין. בהאקטון AI from space צילום: שניר קציר
רן לבנה, אבי בלסברגר, אסף סובול ואיתי פישביין בהאקטון AI from space צילום: שניר קציר
חבר השופטים בהאקטון AI from space צילום: שניר קציר
חבר השופטים בהאקטון AI from space צילום: שניר קציר
הקבוצה הזוכה בהאקטון AI from space צילום: שניר קציר
הקבוצה הזוכה בהאקטון AI from space צילום: שניר קציר

פרויקט חדש של קרן רמון יעודד הקמת סטארטאפים חדשים בתחום בינה מלאכותית מהחלל, במטרה לגבש "קהילת חדשנות בחלל".

שיאו של הפרויקט הוא האקתון חלל AI from Space שהתקיים בשבוע שעבר סביב שלושה אתגרים מבוססי דאטה מהחלל בתחומים: בטחוני, ימי ועסקי. מדובר באחד הפרויקטים האחרונים שאישרה רונה רמון ז"ל לפני מותה. ההאקתון בשיתוף עם סוכנות החלל הישראלית, תע"א, חברות Airbus, ISI, BE All, קרנות הון סיכון, סוכנויות חלל מהעולם, ועוד.

חברת Oracle ישראל, המשתתפת בפרויקט, תספק את תשתית הענן ואת כוח המחשוב הנדרשים לעיבוד מהיר של התצלומים, בהיקף של עשרות טרא-בייטים.

במקום הראשון זכתה קבוצת Space club שפיתחה אלגוריתמים שעושים אינטגרציה בין תמונות לוויין לבין אינדקסים של תחזית מזג האוויר והיטלי שמש, כדי להבין איזה אזורים אטרקטיביים יותר לחברות שמתקינות פאנלים סולאריים. רמת הדיוק עשויה להגיע עד רמת הבניין. בחבר השופטים ישבו נציגי קרנות הון סיכון שמשקיעים בחברות בתחום האנרגיה הסולרית, שהעידו כי הפיתוח עשוי להיות "גיים צ'יינג'ר" בתחום.

במקום השני, קבוצת פוסידון (Poseidon), זיהוי פנים, לאוניות: הקבוצה הציגה טכנולוגיה ייחודית שמאפשרת לזהות ספינות ספציפיות מהחלל באמצעות שילוב של טכנולוגיות לזיהוי פנים ותמונות לווין. הפיתוח מאפשר להתחקות אחר ההיסטוריה של כל כלי שייט באשר הוא ברמה האינדיבידואלית, דבר שלא קיים היום.

במקום השלישי, קבוצת SAT Images 3D שהצליחה לייצר מודלים תלת-ממדיים של מבנים באמצעות תמונות לוויין בלבד. המודל ייחודי כי הוא מאפשר לזהות שינויים בגובה של מבנים לאורך זמן, פיתוח שמקל מאוד על מעקב להתחקות אחרי עבירות בנייה, עד רמת המטר או בנייה חריגה בשטחים נרחבים.

ובמקום הרביעי, קבוצה שפיתחה רשת נוירונים שביצעה בהצלחה תיוג אוטומטי של עצמים מהחלל על בסיס תמונות ממאגרים מהחלל. למשל זיהוי אצטדיונים ברחבי העולם.

הזוכים הוכרזו מבין 17 צוותים ע"י אבי בלסברגר, מנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע.

"ישראל אלופת מדעי הנתונים וגם בעלת אקו-סיסטם של 360 מעלות בתחום החלל, כדור הארץ מצולם מהחלל בפרטי פרטים, אך אין מספיק סטארט-אפים שמקשרים בין שני הדברים, ולכן החלטנו להקים את קהילת החדשנות בחלל ולקיים את ההאקתון AI from space", כך הסביר רן לבנה, מנכ"ל קרן רמון בראיון עם כותב שורות אלה.

הראיון נערך בעקבות האקתון שמקיימת העמותה ביחד עם סוכנות החלל הישראלית, אורקל, התעשייה האווירית, Be All, איירבוס וחברת תצלומי הלוויין ISI.

"לעשות את מה שאילן רמון היה עושה אילו היה חוזר מהחלל"
"קרן רמון קמה ב-2010 על ידי רונה רמון כדי לעשות את מה שאילן רמון היה עושה אילו היה חוזר מהחלל. לא הכרתי את אילן אבל כל החברים שלו בוועד המנהל של הקרן אמרו שאם היה חוזר, היה עוסק בחינוך ומסייע ליזמים בהטמעת חדשנות ולא רץ לפוליטיקה. לפני שנה ביוני הייתה ישיבה של הועד המנהל שבה עשינו סקירה של תעשיית החלל המתחדשת, תעשייה שהייתה שווה לפני שנתיים 250 מילארד דולר והיום 350 מיליארד והיא בדרך לטריליון", אמר לבנה.

לדבריו, "יש בארץ בין 40 ל-45 חברות בתחום החלל, כולל חברות גדולות כמו התעשייה האווירית ורפאל, וסטארט-אפים, אך רובן חברות דו שימושיות. למשל, סטמראד בונה חליפות חלל המגינות מפני קרינה עבור נאס"א, אבל גם חליפות לעובדים בכורים גרעיניים. לאחר מחקר שערכנו ופגישות שקיימנו התברר שבוגרי יחידות הלוויינים בצבא לא פותחים סטארט-אפים בתחום תמונות הלוויין, כי תמונות אלה מאוד יקרות, וזה חזר על עצמו. הישראלים אלופי מדעי הדטה, לימוד מכונה, למידה עמוקה וביג דטה. אך רק מעט סטארט-אפים עוסקים בתחום החלל".

הוא הוסיף כי "חברנו לשותפים: Be All – רשת מתחמי עבודה, שסיפקה לנו משרדים עם קוביות ותשתית. אורקל סיפקו לנו שירותי ענן – דבר מאוד יקר ומאוד כבד. מדובר בתמונות של ג'יגות וצריך מכונות רציניות כדי לפתח את האלגוריתמים המנתחים אותן. לצד שני הגופים שנותנים את התשתית, חברנו לשלוש חברות חלל מאוד רציניות – התעשייה האווירית סייעה לנו רבות באפיון ובהגדרות של ההאקתון ושלחה מנטורים, ISI (מפעילי לווייני התצלום האזרחיים ארוס) עזרה לנו באותם נושאים ואיירבוס סיפקה עבורנו תמונות לוויין יוצאות דופן. איירבוס אפשרה לנו גישה לתמונות שצולמו מלוויינים מסוגים שונים".

"סוכנות החלל הישראלית פתחה לראשונה את מאגר התצלומים של הלוויין ונוס, הסוקר את כדור הארץ במגוון אורכי גל. זו הפעם הראשונה שהתמונות של ונוס נפתחות ליזמים כדי לסייע בפיתוח. אורקל ישראל, המשתתפת בפרויקט, תספק את תשתית הענן ואת כוח המחשוב הנדרשים לעיבוד מהיר של התצלומים, בהיקף של עשרות טרה-בייטים", ציין לבנה.

ענבל קרייס, סמנכ"לית מפעל חלל בתעשייה האווירית, אמרה כי "התעשייה האווירית שמחה לקחת חלק ביוזמה ברוכה זו. מדהים לראות איך כל האקוסיסטם של חברות החלל הבולטות בישראל מתגייס כדי לעבוד יחד ולסייע ליזמים".

עוזי סורקיס, מנכ"ל Be All, ציין כי "שיתוף הפעולה ארוך הטווח עם קרן רמון נועד לשפר ולייעל את יכולותיה של ישראל בתחום החלל. לכן, אנחנו מקימים יחד חממה לסטארט-אפים וחברות בתחום החלל, שכוללת מעבדות, משרדים ואירועים מקצועיים המותאמים לעוסקים בתחום. אנו רואים בהאקתון יוזמה מבורכת, וקרש קפיצה לתחום החלל בכלל וליזמים בתחום בפרט".

"כדי להצליח כיזם בתחום החלל צריך קודם כל רעיון טוב שיש לו צורך אמיתי בקרב לקוחות פוטנציאליים וטכנולוגיה מתקדמת וחדשנית", אמר אבי בלסברגר, מנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע.

"צורך בתשתית ענן וכוח מחשוב ועיבוד חזקים במיוחד"
אסף סובול, מנהל פיתוח עסקי באורקל ישראל, אמר כי "כדי לעבוד בזמן קצר עם כמויות מידע עצומות המתקבלות מלוויינים יש צורך בתשתית ענן וכוח מחשוב ועיבוד חזקים במיוחד. תשתית הענן של אורקל מספקת למפתחים גישה לסביבת ענן חסרת תקדים בכוח המחשוב שלה וביכולת העיבוד המהיר, בין היתר GPU, וזאת על מנת להסיר חסמים טכניים ולאפשר לצוותים להמריא אל מעבר לענן, אל החלל".

לדבריו, "אורקל ישראל העלתה ל- OCI עשרות טרה-בייטים של תמונות לווין וכן מספר Open Source מובילים, בנוסף Oracle תנגיש למשתתפים את פלטפורמות ניתוח הנתונים וכלי האנליטיקה שלה בענן, זאת כדי לאפשר לצוותים יכולות עיבוד חזקות ומגוונות".

דניאל אסייג מאיירבוס ישראל אמר כי "איירבוס העולמית מעורבת בשורה של מיזמים בתחום הגיאו-אינפורמציה באמצעות הלוויינים שברשותנו, המידע והמערכות שלנו. אנחנו תומכים בכל העולם בפיתוח אפליקציות חדשות מבוססות מידע מלווינים. אנו מאמינים שהיזמים הישראלים יוכלו לפתח קונספטים ואפליקציות חדשות מהמידע שאנחנו מעניקים".

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן