לווינים

הלוויין "דרור 1". איור: התעשיה האווירית לישראל (IAI)

לוויין התקשורת הישראלי דרור 1 שוגר בידי ספייס אקס מכף קנוורל בהצלחה

הלוויין דרור 1 פותח בידי התעשייה האווירית לישראל, נמצא בבעלות מלאה של הממשלה, ותוכנןלהבטיח תקשורת אזרחית וביטחונית בשנים הבאות מבלי להיות תלויים בחברות מסחריות כגון חלל תקשורת
לוגו IRIS². קרדיט: סוכנות החלל האירופית

אירופה תשגר מערכת לווייני תקשורת מאובטחת – IRIS²

קונסטלציית IRIS² – ראשי תיבות של Infrastructure for Resilience, Interconnectivity and Security by Satellite – תכלול מאות לוויינים במסלול נמוך סביב כדור הארץ (LEO) ועוד לוויינים במסלול בינוני סביב כדור
הלוויין GRATTIS מקיף את כדור הארץ עם שני מכשירי מדידת כבידה. (credit Simon Barke/UF)

לוויין ידגים ניסוי של טכנולוגיות ייחוס כבידתי שייתן תמונה טובה יותר של תנועות הלוחות

GRATTIS תדגים את הביצועים של חיישנים מתקדמים המודדים שינויים כבידתיים בסדר גודל של ננומטרים מהחלל כדי לעקוב אחר תנועות על-פני השטח ובפנים כדור הארץ
סרן דניס קרוחמלוב-וקסלר ז”ל. מהארכיון הפרטי

סטודנטים בטכניון יתכננו את הלוויין NOVA-SAT לזכרו של סרן דניס קרוחמלוב-וקסלר ז"ל בשיתוף התע"א

קרוחמלוב-וקסלר ז"ל, היה אמור להתחיל השנה את לימודיו בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל ואשר נפל בקרב ברצועת עזה
צוות SpaceIL . צילום: שלומי אמסאלם, לע״מ (1)

עמותת SpaceIL זכתה במכרז לניהול קהילת HORIZON, קהילת המחנכים של סוכנות החלל הישראלית

כך הוכרז השבוע , 31.1.24, בכנס חינוך לחלל ע"ש רונה רמון המתקיים במסגרת שבוע החלל הישראלי
תדלוק בחלל. אינפוגרפיקה באדיבות חברת אסטרוסקייל

אסטרוסקייל חתמה על הסכם בהיקף 25.5 מיליון דולר עם חיל החלל האמריקני לתכנון ואספקת לוויין לתדלוק חלליות צבאיות

הפתרון של אסטרוסקייל יסייע להתגבר על המגבלות שנובעות מכך שלוויינים משוגרים כיום לחלל עם אספקה מוגבלת של דלק. ״לוויין ה- APS-R שלנו פותח את הדלת לחשיבה מחדש על האופן שבו
שיגור לווין אופק 13. אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

שוגר לוויין התצפית הצבאי אופק 13

השיגור היה הלילה מבסיס חיל האוויר פלמחים. 'אופק 13' הוא לוויין תצפית מבוסס מכ"מ והוא יוכל לספק תצלומים בכל מזג אוויר ביום ובלילה * על-פי תכנית השיגור המקורית, נכנס הלוויין
נובו אוקדה, מנכ"ל אסטרוסקייל העולמית .צילום: אסטרוסקייל

אסטרוסקייל גייסה 76 מיליון דולר לחיזוק מעמדה בשוק הצומח של שירות ללוויינים בחלל

הסכום הכולל שגייסה החברה עד היום עומד על כ-376 מיליון דולר. בין המשקיעים: Mitsubishi Electric והבנק לפיתוח יפן. מנכ״ל אסטרוסקייל ישראל: הכלכלה העולמית תלויה יותר בנתונים מלוויינים מאשר בכל עת
צוות שיגור הלווין (נגד כיוון השעון): פרופ' מאיר אריאל, פרופ' עפר עמרני, אורלי בלומברג, עידן פינקלשטיין וד"ר דולב בשי. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

לקראת תקשורת קוונטית: הלוויין הזעיר של אוניברסיטת תל אביב בחלל יתקשר עם תחנת הקרקע האופטית

לפני מספר ימים שוגר הלוויין TAU-SAT3 על גבי משגר פאלקון 9 של ספייס אקס, שנועד להדגים תקשורת אופטית וקוונטית מהחלל באמצעות לוויינים זעירים
תעשיית החלל הישראלית. איור: depositphotos.com

סוכנות החלל הישראלית תקים מרכז ראשון מסוגו בישראל לתשתיות מחקר ופיתוח לוויינים קטנים

המרכז יעמיד לרשות יזמים, חברות וחוקרים את התשתית לפיתוח לוויינים קטנים ורכיביהם, ויאפשר הרחבת האקוסיסטם בתחום
תקשורת לוויינים. איור: depositphotos.com

יו”ר Satixfy: ”שוק להקי הלוויינים צומח במהירות. היכולת שלנו לספק כל פתרון היא יחודית”

יו"ר החברה יואב ליבוביץ' שוחח עם אתר הידען לרגל תחילת המסחר במניה בבורסת ניו יורק. סטיקספיי החלה להסחר בשבוע שעבר לאחר מיזוג עם ספאק
צלחות לוויין של סטארלינק. איור: depositphotos.com

האם אילון מאסק יושיע את איראן?

אחרי שסייע לאוקראינה בתקשורת מוצפנת במהלך המלחמה יוכל אילון מאסק לסייע גם לעם האירני, הפעם לא כנגד אוייב מבחוץ אלא כנגד הממשל מבית שסוגר את האינטרנט כדי לדכא הפגנות
תמונה זו צולמה על ידי לוויין Planet Labs ב-10 באוגוסט 2022, ומראה נזק למטוסים כתוצאה מתקיפה אוקראינית שהתרחשה רק יום אחד לפני כן, ב-9 באוגוסט 2022. התמונות באדיבות פלאנט לאבס PBC

המלחמה באוקראינה מדגישה את החשיבות האסטרטגית של חברות לוויינים פרטיות בעתות סכסוך

זמן קצר לאחר פרוץ המלחמה ביקשה אוקראינה במימון הממשל האמריקני, נתונים מחברות לוויין פרטיות ברחבי העולם. עד סוף אפריל, אוקראינה קיבלה תמונות מחברות אמריקאיות דקות ספורות לאחר איסוף הנתונים. לאחרונה
שתי מפות של ניו יורק מראות כיצד הצמחייה מתאימה לאזורים קרירים יותר לפי טמפרטורה. השוואת מפות של הצמחייה והטמפרטורה של ניו יורק מראה את ההשפעה המקררת של פארקים ושכונות עם יותר עצים. NASA/USGS Landsat

Landsat בן 50: כיצד לוויינים חוללו מהפכה באופן שבו אנו רואים – ומגינים – על עולם הטבע

ב-23 ביולי 1972 שוגר הלוויין לנדסאט ששינה את ההתייחסות שלנו לסביבה. מאז משתכללים הלוויינים וכעת מפתחים בנאס"א את הלוויין לאנדסאט 10, שיוכל לחשוף פרטים רבים יותר על הרס כדור הארץ
לוויין. איור: depositphotos.com

טכנולוגיית הקישוריות הלווינית של סטיקספיי הודגמה לראשונה עם סוכנויות החלל האירופית והבריטית וחברת ONEWEB

הפרויקט, המשלב לוויני מסלול נמוך של OneWeb, צפוי להאיץ קישוריות מתקדמת במטוסים וביישומים ממונעים ביבשה ובים
מערכת איחסון בחלל של רמון ספייס. איור: עופר שפיר

רמון ספייס מכריזה על מערכת איחסון עמידה לתנאי החלל – מכילה "מגן קרינה וירטואלי"

בראיון לאתר הידען מסביר מנכ"ל החברה אבי שבתאי כי כמות הנתונים הנאספת על ידי לווינים עצומה וצריך איחסון חכם כדי לסנן את הנתונים שירדו לכדור הארץ ולשלוח רק את הנתונים
DONITZA PR תמונת המחשה של המפגש בחלל בין תחנת התדלוק (הקופסה המלבנית שלמעלה) עם לוויין הלקסי של אסטרוסקייל (קוביית הזהב עם הכנפיים). ״אסטרוסקייל/אוביטפאב״.

׳תחנות דלק במסלול' יתדלקו בחלל את לווייני השירות ללויינים במסלול של אסטרוסקייל

LEXI הוא הלוויין הראשון בעולם שתוכנן מראש עם יכולות לתדלוק בחלל. על פי ההסכם הראשוני בין אסטרוסקייל לבין OrbitFab, תחנת התדלוק החללית תספק לצי הלוויינים המתוכנן של אסטרוסקייל כ- 1000
משימת JPSS. איור: נאס"א

נאס"א תשגר ב-2022 ארבע משימות חלל חדשות לחקר כדור הארץ

המשימות הן TROPICS, EMIT, JPSS ו-SWOT. כל אחת מהן מציעה משהו ייחודי ומוסיפה דרך חדשה להבין את ביתנו ולהגן עליו
מפרשית השמש קוסמוס 1. איור: באדיבות המפתחים

לוויין קטן עם מפרש סולארי יוכל להשיג את העצם הבין כוכבי הבא שיעבור

מאוחר מדי לגבי אומואמואה, אבל נוכל להיות מוכנים לקראת המבקר הבין כוכבי המוזר הבא אם נרצה. אפשר לתכנן ולבנות חללית שתפגוש עצם כזה בהתראה קצרה
בניית הלוויין TAUSAT-1. צילום יחצ אוניברסיטת תל אביב

לוויין אוני ת"א פרס לראשונה בהסטורית החלל של ישראל חומר חכם

אוניברסיטת תל אביב שיגרה לחלל "חומר חכם" – פולימר מקופל שנפרס לצורתו המקורית בחימום
תמונה המבוססת על עיבוד נתוני מכ"מ של לווייני קופרניקוס סנטינל (2021), מעובדים על ידי ESA, CC BY-SA 3.0 IGO

סוכנות החלל האירופית צילמה את פקק התנועה במפרץ סואץ בגלל הספינה התקועה

ספינת המכולות הענקית התקועה בתעלת סואץ במצרים, נראית בתמונות חדשות שצולמו על ידי על ידי משימת קופרניקוס סנטינל -1 של סוכנות החלל האירופית ביחד עם פקק התנועה הימי שגרמה.
שיגור משגר סויוז ב-22/3/21 ובו בין היתר שלושת לווייני אדליס-סמסון של הטכניון. צילום: GK LOUNCH SERVICES

להק לוויני הטכניון אדליס-סמסון שוגר הבוקר לחלל

בדיקות אחרונות בחדר הנקי. הננו לוויין TAU SAT1. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

הננו לווין TAU-SAT1 שוחרר מתחנת החלל הבינ"ל למסלולו בהצלחה

הלוויין נקלט חזק וברור ב-4 תחנות קרקע בישראל המחוברות ברשת ביניהן: באוניברסיטת ת"א, במרכז המדעים בהרצליה, בשער הנגב ובירוחם. בימים הקרובים הוא ינותב למסלולו הקבוע
לוויינים במסלול נמוך. איור: depositphotos.com

חברת תקשורת הלווינים סטיקספיי תונפק בבורסה בת"א

סטיקספיי אותה ייסד מנכ"ל גילת לשעבר יואל גת, פיתחה שבבים ומוצרים בתחום תקשורת הלוויינים המתבססים על לווינים נמוכי מסלול בניגוד ללוייני תקשורת במסלול גיאוסטציונרי * קיבלה תמיכה בפיתוח מוצריה מסוכנות
בדיקות אחרונות בחדר הנקי. הננו לוויין TAU SAT1. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

הננו לוויין המדעי הראשון שתוכנן ונבנה באוניברסיטת תל אביב ישוגר מחר מוצ"ש לחלל

הלוויין ישוגר ארוז בתוך חללית אספקה מדגם סיגנוס של חברת נורתרופ' גרומן. סיגנוס של חברת נורתרופ גרומן תשוגר בשבת, 19:36 שעון ישראל מכן השיגור במרכז החלל האזורי של האוקיינוס ​​האטלנטי
הוביק אגלריאן, מהנדס האלקטרוניקה הראשי של מכון אשר לחקר החלל, עם המקלט החדש. צילום: שרון צור, דוברות הטכניון

הטכניון והתע"א פיתחו טכנולוגית לוויינים למשימות חילוץ, הצלה ואיתור אותות

במסגרת שיתוף הפעולה פותחו מקלט משימה ומחשב לוויני עבור פרויקט אדליס-סמסון בפרויקט זה ישוגרו שלושה ננו-לוויינים שינועו בחלל בטיסת מבנה אוטונומית
שני ננו לוויינים מבוססי קיובסאט משוגרים מתחנת החלל הבינלאומית. 2016. צילום: נאס"א

האקרים יכולים להשבית לוויינים – או להפוך אותם לכלי נשק

הננו-לוויין NANOVA. צילום: אלביט מערכות

אלביט מערכות שיגרה ננו לוויין ליישומי תקשורת מסחרית

פליטת הלוויין דוכיפת 3 מהמשגר ההודי, 11/12/2019. צילום מסך.

לוויין התלמידים "דוכיפת 3" שוגר בהצלחה לחלל

עטיפת הספר לוויינים והחלל החדש, הוצאת אפי מלצר, באדיבות פרופ' חיים אשד

מהפכת החלל החדש – מתוך הספר "לוויינים והחלל החדש"

צילום של אזור ירושלים שביצע הלוויין ונוס. בתמונה ניתן לראות את ירושלים וסביבותיה באיכות חסרת תקדים, תוך הבחנה בפרטי קרקע שונים. ונוס מכיל מצלמה ברזולוציה של 5 מטרים המצלמת ב-12 שכבות מידע ומכסה כ-740 קמ"ר ב-110 מקומות ברחבי העולם. כיום אין בחלל לוויין המכיל שילוב של איכויות מסוג זה. מקור: באדיבות משרד המדע.

חוקרים פיתחו מערכת דימות בעלת רזולוציה גבוהה לצילום מהחלל

תמונת יח"צ.

סטארט-אפ ישראלי מפתח ננו-לווייני תקשורת