חברת ExoTerra זכתה בחוזה של נאס"א לפיתוח מערכת הנעה חשמלית-סולארית ללוויינים זעירים ולהוכחת יכולת בטיסה לאסטרואיד קרוב ארץ
הלוויין הוא אחד מתוך 50 לוויינים מרחבי אירופה בפרויקט האירופי QB50 שנועד לשלוח 50 לוויינים שיבדקו את התרמוספירה – שכבה גבוהה הנמשכת גם מעל האטמוספירה.
BGUSAT ולוויין של חברת SpacePharma ישוגרו מהודו ביחד עם עוד מאה לוויינים זעירים. BGUSAT הוא הננו לוויין הראשון מסוגו המבוסס על מחשב חדש ויעודי ללווייני
ספייס אקס חזרה היום בהצלחה לפעילות, אחרי יותר מארבעה חודשים שבהם לא ביצעה אף שיגור, בעקבות פיצוץ משגר הפאלקון 9 של החברה והשמדת הלוויין עמוס 6 שעל
לפי התוכנית, תייצר OneWeb בשלב הראשון 720 לוווינים נמוכי מסלול, המספר הגדול ביותר בהסטוריה של הלוויינים, כדי לספק כיסוי אינטרנט במהירות גבוהה, עם שיהוי נמוך
אנשים הפכו תלויים יותר ויותר באיתור מדויק של מקומם לכל דבר – ממציאת ברים או בתי מרקחת, איתור תוואי הדרך הקצרים ביותר וכן איתור מכוניות חונות
כך אמר ד"ר קרסטן לינץ, קצין פיתוח עסקי בסאפ ● לדבריו, "השותפות בינינו לבין סוכנות החלל האירופית סוללת את הדרך לתחום חדש של יישומים עסקיים
בשבוע שעבר הושקה בטכניון במעמד ראש משלחת האיחוד האירופי בישראל, השגריר לארס פאבורג אנדרסן תחנת EGNOS – (Europeane Geostationary Navigation Overly Service) – תחנת
עד כה שמרה ישראל על שיא של 100% הצלחה – כל לוויין שהגיע לחלל פעל כשורה ואף מעבר לכך
הלוויינים יפותחו באוניברסיטאות המחקר וב- 70 בתי ספר בשלוש השנים הקרובות. * לדברי ד"ר מאיר אריאל, מנהל מרכז המדעים הרצליה ומהוגי התוכנית, "ישראל 70" מתבססת
כך אומר פרופ' חיים אשד, שעמד במשך שנים בראש תוכנית הלוויניים הצבאית, וכיום מקדם את תחום הלוויינות הזעירה
יזמי חלל והפיזיקאי סטיבן הוקינג חברו למיזם לפיתוח חללית שתיסע במהירות של 150 מיליון קילומטרים לשעה אל הכוכבים בתוך דור.
נאס"א הכריזה שתצרף 13 לויינים זעירים המכונים "קיובסאט" אל טיסת הניסוי הראשונה של המשגר הכבד SLS ב-2018, שנאס"א מתכוונת בעתיד לשגר באמצעותו אסטרונאוטים אל עבר
תשפר בכ-90% את רמת הדיוק של מערכות לניווט רכב ותסייע בחקר תנועת הקרקע באזורנו
המידע שמתקבל מלוויינים משמש למטרות רבות, מריגול ועד העברת שידורי טלוויזיה. חוקרים ישראלים פיתוח שיטה חדשנית שבה הם משתמשים בתצלומי לוויין כדי לדעת מה ההשפעות
בנוסף, ישראל תהיה אחת משלוש מדינות בהם יותקן שרת גישה שדרכו ייכנסו משתמשי העולם השלישי ל-60 שירותי אינטרנט בסיסיים, במסגרת קונסורציום internet.org
חיישן לווייני שיכול לראות בחשכה חושף מידע חדש למטאורולוגים, לכבאים, לצוותי חילוץ ולחוקרים ברחבי העולם כולו
רק לכ-40% מאוכלוסיית העולם יש כיום גישה לאינטרנט והצמיחה השנתית כבר הואטה מ-10.5% בשנת 2012 ל-8% בשנת 2013 ו- 7.9% בשנת 2014. כל צמיחה נוספת
רועי אורבך, אחד התלמידים המשתתף בפיתוח הלוויין דוכיפת 2 מספר את סיפורם של לווייני התלמידים הראשונים בישראל * דוכיפת 2 יהיה חלק מרשת של 50
המשתתפים בתחרות יתחרו על עיצוב, תכנון והדפסה בתלת מימד של גרסאות חדשות ל- CubeSat, לויין מחקר סטנדרטי שנבנה כיום במוסדות אקדמיה, סטארטאפים בתחומי החלל ומייקרים
ננו לוויינים רבים נבנים על ידי מוסדות חינוך ופועלים בחלל בקרבת כדור הארץ. מדוע לא לשלוח אותם גם לכוכבי לכת אחרים במערכת השמש, למשל לחקר
הקוטב הצפוני נודד לכיוון סיביר ומצביע דרומה
תוכנית ביידו (Beidou) שיגרה עד כה 20 לוויינים, והיא מתכוונת להגדיל את המספר ל-35 עד שנת 2020 כדי שתוכל לספק שירות מלא.
במכון לחקר החלל בטכניון התקיים סקר-תכן, שבו הוצגה ההתפתחות בפרויקט "סמסון"
שלושה בוגרים טריים של הפרויקט, העלו את תרומתה של ד"ר אנה הלר, שיזמה את בניית לוויין התלמידים
