סיקור מקיף

מכ"מ רב-זרועי של התעשייה האווירית השתתף בניסויים המוצלחים שביצעה מערכת הבטחון בימים האחרונים במערכת "כיפת ברזל".

התעשייה האווירית זכתה בחוזים בהיקף 55 מיליון דולר לאספקת מערכות תקשורת מתקדמות עבור לקוחות זרים

מערכת כיפת ברזל. צילום: התעשייה האווירית
מערכת כיפת ברזל. צילום: התעשייה האווירית

מכ"מ רב-זרועי של התעשייה האווירית השתתף בניסויים המוצלחים שביצעה מערכת הבטחון בימים האחרונים במערכת "כיפת ברזל".
בניסויים השתתפו במקביל שתי מערכות מכ"מ מסוג MMR – Multi Mission Radar מתוצרת אלתא מערכות, חטיבה וחברה בת של התעשייה האווירית שמוקמו באזורים שונים. במתאר הניסוי נורו עשרות רקטות. ביצועי המכ"מים היו מצויינים ותרמו תרומה חשובה להצלחת הניסויים.

אלתא מערכות בע"מ, חטיבה וחברה בת של התעשייה האווירית (תע"א) זכתה בחוזים מלקוחות זרים בהיקף כולל של 55 מיליון דולר לאספקת מערכות תקשורת מתקדמות. אלתא מפתחת ומייצרת מגוון אפליקציות צבאיות בתחום מערכות תקשורת ביניהן תקשורת קו- ראייה (Line of Sight) (EL/K 1850), מערכות תקשורת לוויינית בתנועה (EL/K 1897/2), מערכת תקשורת רב ערוצית (ARC 840D), מערכות תקשורת למודיעין רישתי ועוד.

תרחיש שימוש במערכת תקשורת לוויינית מתוצרת אלתא
תרחיש שימוש במערכת תקשורת לוויינית מתוצרת אלתא

למערכות תקשורת אלו שימושים רבים בזירות השונות כגון: מערכות שליטה מרחוק, מערכות שליטה ובקרה ממוחשבות,מערכות תקשורת מעבר לאופק, לוחמה רישתית ועוד. מוצרי אלתא נבחרו הודות ליכולות הגבוהות ולגמישות המודולארית להתאימם לצרכי הלקוח, הניסיון הרב בתחום וגם הודות ליכולות האינטגרטיביות של התעשייה האווירית להטמיע מערכות תקשורת מתקדמות בפרויקטים רחבי היקף.

ניסים הדס, סמנכ"ל התע"א ומנכ"ל אלתא אמר:" לאלתא מסורת ארוכה ומוצלחת של פיתוח מערכות תקשורת לשימושים שונים. החוזים שהתקבלו משקפים את אמון הלקוחות באיכות ואמינות המערכות המתקדמות הללו".

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

5 תגובות

  1. אם כבוד מדינת ישראל הייתה משקיעה כראוי בנשק לייזר, דוגמת נאוטילוס, לא היינו צריכים להתפשר היום על "זקפת ברזל" וחבריה…

  2. מגיב מספר 2 : תראה המערכת אמורה לחשב את המיקום המשוער של נפילת הרקטה עוד בשלב המעוף אבל שאומרים "חישוב איזור נפילה" זה לא בדיוק של 2 מטר שמאלה או 4 ימינה ! זה פחות או יותר עד מאה מטר סטיה לפה או לשם שזה מספיק לדעת אם זה יפול על שכונה או בשדה שלידה,,, אז ככה שלאף אחד לא יהיה את המושג אם הטיל שיפול באיזור פתוח יפגע בכביש שעובר שם או יפול 30 מטר ממנו ולאור מחיר הטיל המיירט (70,000 $ליחידה) אז עדיף שיפגע בכביש ונתקן אותה ב-20,000 ש"ח ובכלל אתה אומר טיל שייפול באמצע הנגב ,,, מאיפה הוא ישוגר אם הוא יפול בנגב ? אל תשכח שכיפת ברזל אמורה להתמודד עם רקטות קצרות טווח ומרגמות שזה אומר מלבנון לכיוון של עד איזור חדרה ו/או עזה עד שדרות או באר שבע אז ככה שלנגב זה לא כל כך יגיע מעזה ואם כן יגיע לנגב טיל אז זה יהיה מכיוון סוריה/אירן/לבנון וזה יהיה טיל "כבד" שמול זה אמורה מערכת החץ להתמודד.

  3. ואוו
    זה מפוצץ רק את הטילים שנופלים בשטח בנוי,אבל אם זה נופל על כביש באמצע הנגב?
    גם את זה יפוצצו או שהמערכת של "כיפת ברזל" תתעלם מזה?
    ומה אם יפציצו את המערכת?
    יש ל"כיפת ברזל" גם מערכת שתגן עליה,או לא?
    הרי לא ישימו את המערכת בשטח בנוי!
    ואם מישהו יטייל לא בשטח בנוי ויפגע?
    גם את זה צריך לקחת בחשבון!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן