סיקור מקיף

INSA (העמותה ללוויינות זעירה) השלימה את בנייתו של הננו-לוויין הישראלי הראשון

בימים אלה העמותה בודקת אופציות שיגור שונות, מתוך כוונה לשגר את הלוויין במחצית השנייה של 2011

הננו-לוויין הישראלי הראשון, Inklajn-1, בחדר ההרכבות
הננו-לוויין הישראלי הראשון, Inklajn-1, בחדר ההרכבות

העמותה הישראלית ללוויינות זעירה (Israel Nano Satellite Association) הודיעה בכנס החלל ע”ש אילן רמון על השלמת בנייתו של הננו-לוויין הישראלי הראשון, Inlkajn-1. בארבעת החודשים הקרובים ייכנס הלוויין לסדרת בדיקות הכוללות ניסויי הרעדה והלם, ניסויי ואקום ובדיקה פונקציונלית בתנאי חלל של כל תת-המערכות המשולבות בו.

בימים אלה העמותה בודקת אופציות שיגור שונות, מתוך כוונה לשגר את הלוויין במחצית השנייה של 2011.

הלוויין קרוי על שמו של חלוץ החלל הישראלי ד”ר מרסל קליין. הוא מתוכנן לנוע במסלול שמש (הליו–סינכרוני) בגובה של כ-650 ק”מ ולהקיף את כדור הארץ בכל 90 דקות. בניגוד ללוויינים אחרים, הוא לא מכיל מנועי ניווט, והשליטה על יציבתו תתבצע באמצעות שלושה מגנטו-טורקרים.

ללוויין Inlkajn-1 שתי משימות מרכזיות: משימת חלל ומשימת קרקע.

משימת החלל: Space Open Laboratory לניסויים טכנולוגיים:

• התמצאות פאסיבית בחלל:
הלוויין כולל 4 פאנלים סולאריים הפרושים בתצורת כוכב ובעלי זווית נטייה פנימית של °10. הזווית גורמת לכך שבכל רגע נתון קיימים הבדלים בצפיפות שטף הקרינה מהשמש על כל אחד מהפאנלים. מדידת הפרשים אלה תאפשר ללוויין לאתר תמיד את כיוון השמש, בלא צורך בציוד ייעודי יקר.

• בדיקת עמידות חומרים בתנאי חלל:
הלוויין יבצע ניסויי נדיפות של חומרים לתעשיית החלל שפותחו על-ידי ממ”ג. החומרים נצבעו על-גבי חלק מהתאים הסולאריים. קצב ועוצמת הנידוף שלהם ישפיעו על כמות האנרגיה הנקלטת בפאנלים הסולריים. למעשה, Inlkajn-1 הוא הלוויין הראשון שיפיק יותר אנרגיה מהשמש ככל ששהותו בחלל תתארך.

• בדיקת מצבר חללי חדש:
הלוויין יבדוק את תיפקודו ומאפייניו של מצבר חדש המבוסס על 4 סוללות ליתיום-יון מתוצרת חברת ABSL.

• בדיקת ציוד ניווט GPS:
הלוויין יבדוק את תיפקודו ועמידתו בתנאי חלל של מקלט GPS שפותח בארץ על-ידי חברת Rokar-BEA.

• בדיקת שעון אטומי:
הלוויין יבדוק את תיפקודו בתנאי חלל של שעון אטומי חדש אשר פותח על-ידי חברת Accubeat הישראלית, המתכננת להיכנס באמצעותו לשוק החלל העולמי.

• ניסוי בשיטות אפנון:
הלוויין יבדוק, בשיתוף פעולה עם אגוד חובבי הרדיו בישראל, את היתרונות והחסרונות של שיטות האפנון הדיגיטלי FSK ו-BPSK למערכות טלמטריה בחלל.

כ-70% מהתקלות ברכיבי חלל הם ברכיבים שגודלם קטן מ-10 ס”מ. Inlkajn-1 מעניק פלטפורמה זמינה וזולה לבדיקת רכיבי חלל וקבלת אישורי Space Prove.

משימת הקרקע היא חינוכית: INSA מפעילה מספר פרוייקטים חינוכיים.

• העמותה סייעה בהקמת מעבדת החלל במרכז למדעים הרצליה. הסיוע כולל הרצאות לתלמידים, ליווי תלמידים וסיוע מקצועי בהקמת התשתית.

• תחנת קליטת לווייינים תחנת ניהול ובקרת הלוויין Inlkajn-1, הוקמה במרכז למדעים הרצליה ותתופעל על-ידי תלמידי המרכז.

• עמותת INSA סייעה בהקמת חדר נקי להרכבת פיקו לווייינים וציוד טכנולוגי ייחודי, ובליווי פרוייקט Israel Student Pico Satellite, Duchifat-1.

• לפני כשנה זכו תלמידי המרכז בפרס שגרירות גרמניה במסגרת תחרות מדענים צעירים בישראל. הפרס ניתן על פרוייקט בדיקת ואיפיון האנטנות של הלוויין Inlkajn-1.

• מגמת החלל במרכז למדעים מקיפה כיום כ-300 תלמידים. מתוכם, 40 תלמידים משתתפים בפרוייקטי חלל הקשורים ל- Inlkajn-1ומקבלים עבורם ציון בגרות בהיקף 5 יחידות בנושא הנדסת טכנולוגיה.

• בחודש פברואר ייפתחו שני קורסים ארציים ש-INSA מעבירה לתלמידי חטיבות ביניים ובתי ספר תיכוניים בהיקף של 48 שעות בנושאי הנדסת חלל ולוויינים.

• בימים אלה נערכים מגעים בין INSA לבין מחלקת החינוך בעיר מודיעין, אשר ביקשה מהעמותה סיוע בהקמת תחום לימודי חלל בעיר.

מאפיינים טכניים עיקריים של Inlkajn-1:

• פלטפורמת 3U של Cubesat.
• מימדים: 10x10x32 ס”מ.
• משקל: 3.5 ק”ג, כולל מטעדי הניסוי במשקל כולל של 1.5 ק”ג.
• 4 מערכות חישה ובקרה מרכזיות: מגנטומטר תלת-צירי, ג’ירוסקופ תלת-צירי, תאים סולאריים לאיתור שמש, 3 מגנטו-טורקרים לשליטה בזווית הנטייה ביחס לשדה המגנטי של כדור הארץ.
• 2 מחשבי מערכת: מחשב מבוסס MSP430 16 סיביות של TI, ומחשב מבוסס LEON3 32 סיביות של חברתAeroflex Gaisler .
• Corner Reflector עבור איתור מיקום בטכניקת SLR (Satellite Laser Ranging).
• מערך תקשורת המבוסס על מקמ”ש חובבי רדיו סטנדרטי מתוצרת Alinco שהוסב למשימת חלל ועל מקמ”ש מתוצרת ISIS.
• משיב (Transponder) לאספקת שירותי תקשורת לחובברי רדיו מסביב לעולם ואות משואה שייקלט בכל העולם ויישלח לתחנת הבקרה באמצעות האינטרנט.
• התקשורת, הטלמטריה והפיקוד יתבצעו בתדרי חובבי רדיו בתחום ה-VHF (downlink) וה-UHF (uplink), בשיטות האפנון הדיגיטלי AFSK (Audio Frequency-Shift Keying) ו-BPSK (Binary Phase-Shift Keying).

הננו-לוויין הישראלי הראשון, Inklajn-1, בחדר ההרכבות
תכנון תלת-מימדי של הננו-לוויין הישראלי הראשון, Inklajn-1

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.