חוקרים פיתחו שיטה חדשה למניעת נזקים לחקלאות באמצעות לוויינים

השיטה שפיתחו פרופ’ אורי דיין מהמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית וד”ר איתמר לנסקי מהמחלקה לגיאוגרפיה וסביבה באוניברסיטת בר-אילן, מתבססת על ניתוח מידע מלווין המאפשר לזהות בדיוק רב (1 קמ”ר) אזורים המועדים לתנאי מזג אוויר קיצוניים

חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת בר-אילן פיתחו שיטה חדשה לזהות ולמפות תופעות אקלימיות בעלות חשיבות גדולה לחקלאות באמצעות לוויינים. שיטה זו תסייע לתכנון וניהול של מערכות חקלאיות וכן להיערכות לתופעות אקלימיות קיצוניות, תכנון מדויק של זמני ההדברה, השתילה והקטיף של גידולים חקלאיים, וכתוצאה מכך תקטין את הנזקים הצפויים לחקלאות ואת הנזק הכלכלי לחקלאי.

התפתחות גידולים חקלאיים והתפשטות מזיקים לחקלאות תלויה בתנאי האקלים השוררים בשטח. השיטה שפיתחו פרופ’ אורי דיין מהמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית וד”ר איתמר לנסקי מהמחלקה לגיאוגרפיה וסביבה באוניברסיטת בר-אילן, מתבססת על ניתוח מידע שמתקבל מלווין של רשות החלל האמריקאית נאס”א ובאמצעותו ניתן לזהות בדיוק רב (1 קמ”ר) אזורים המועדים לתנאי מזג אוויר קיצוניים. הייחודיות בשיטה שפותחה היא שבניגוד לתחזית מזג אוויר רגילה המתייחסת לאזורים נרחבים, התחזית המתקבלת מהלוויינים נותנת מענה ברמה המקומית של חלקה בודדת.

על פי השיטה, שתיאורה פורסם באחרונה בכתב העת המוביל Bulletin of the American Meteorological Society, מודד הלוויין קרינה באורכי גל שונים אשר מומרת לטמפרטורה. החוקרים בדקו מה היו טמפרטורות הקרקע ביום ובלילה בשטחים מועדים לתנאי קיצון ב-10 השנים האחרונות ובנו מודל לתיאור התנהגות האקלים. המודל שבנו החוקרים חשף תופעות אקלימיות בשטחים המועדים שאינן ניתנות לזיהוי במערך המדידות הקיים.

“לזיהוי מקדים ומדויק של תופעות אקלימיות מקומיות חשיבות רבה לקביעת קצב הגידול של גידולי שדה והתפתחות מזיקים בשדה” אומר פרופ’ דיין. “הזיהוי המוקדם מאפשר תכנון וניהול יעיל של מערכות חקלאיות, של תזמון ההדברה ושל השתילה והקטיף לשנים הבאות”.

“מערכת המאפשרת תכנון מוקדם של הפעולות הנדרשות לחקלאות היא חיונית במיוחד על רקע משבר המזון העולמי ההולך ומחריף” אומר ד”ר לנסקי. כיום, למרות כל פעולות המניעה וההדברה, כ-40% מכלל התבואה העולמית נפסדת ע”י מחלות ומזיקים. כך למשל עיתוי ההדברה הוא קריטי למיגור עש הליותיס הפוגע במספר רב של גידולים חקלאיים חיוניים כגון עגבניות ותירס. באמצעות השיטה החדשה, תכנון ההדברה על פי התחזית האקלימית תוכל להיות מנוהלת ברמה אזורית שתשלוט במינון האופטימלי ותמנע פיתוח עמידות של מזיקים לחומרי ההדברה.