אירופה-ירח של צדק: סיכום ממצאים

הירח השני מבין ירחי גליליאי, אם צופים מצדק והלאה הוא אירופה. קוטרו 3138 ק"מ ובגודלו הוא קטן במקצת מירח כדור הארץ. מרחקו מצדק 670,900 ק"מ, צפיפותו 3.01 גרם/סמ"ק ומקיף את צדק פעם ב-3.5 ימים. התצלומים הראשונים שהגיעו מחלליות הוויג'ר אישרו תצפיות טלסקופיות שחלקים נרחבים מפניו מכוסים בקרח מים, מה שהעלה מחשבות רבות לגבי המצאות חיים על הירח.

הירח אירופה בצבעים טבעיים
הירח אירופה בצבעים טבעיים

אטמוספירה

לאירופה אטמוספירה דקה למאוד. הלחץ האטמוספרי הוא 10-12 בר והיא מכילה חמצן(1). למרות דקותה יש בה גם יונוספירה. מקורה בקרינה האולטרה סגולה של השמש או בחלקיקים אנרגטיים מהמגנטוספירה של צדק. סביר ביותר שחלקיקים טעונים מהמגנטוספירה של צדק פוגעים בקרקע הירח בעוצמה רבה ומפרקים מולקולות מים. צפיפותה המקסימלית של היונוספירה היא 10,000 אלקטרונים לסמ"ק בהשוואה ל-20,000-250,000 לסמ"ק ביונוספירה של צדק(2).

פני השטח

אירופה הוא בעל פני השטח החלקים ביותר במערכת השמש ובין מחזירי האור החזקים ביותר. התבליט שלו הוא נמוך מאוד. שום חלק מתוואי השטח שלו לא עובר את הגובה של 1 ק"מ. הדבר הבולט ביותר הם קווים כהים החוצים אותו מכל ולכל כיוון. במובן זה הוא מזכיר את הסידוק של הקרח באוקיינוס הארקטי של כדור הארץ וכפי שנראה בהמשך פני הקרח שלו הם אכן קרח סדוק(3). פני השטח מתחלקים לשניים. חלק אחד מישורי קרח בעלי אלבדו גבוה וחלק אחר שבו מתלולים רבים ולו אלבדו נמוך(4). בחצי הכדור הצפוני רואים כתמים אדמוניים ובורות כל אחד מהם אורכן 10 ק"מ שקיבלו את השם lanticulae (מילה בלטינית שפירושה נמשים)(5). מקורם בקרח אדמומי העולה אל פני השטח. גודלן הזהה של תצורות אלה והמרווחים שביניהן גם כן בעלי אורך שוווה, מעלים את האפשרות שקליפת הקרח של אירופה מתכווצת במקביל לעליית קרח המים, המצוי מתחת לקליפת הקרח אל פני השטח, שעה שקרח קר יותר שוקע כלפי מעלה(5). הצבעים באזורים השונים הם שילוב של קרח הבא מתחת לקרח מופשר למחצה העולה כלפי מעלה, הממלא סדקים והחודר לקרקע המכסה את פני השטח. מקור נוסף הוא יונים של גופרית, תוצר לפעילות הגעשית של יו המוסעים על ידי המגנטוספירה של צדק(3).

מכתשים

אחד הדברים הבולטים על אירופה בהשוואה לכוכבי לכת ולירחים אחרים הוא מיעוטם של מכתשים. סך הכל נספרו על פניו 28 מכתשים שהגדול ביניהם הוא Pwyll שקוטרו 24 ק"מ. גובה דפנותיו 500 מטר ובמרכזו בליטה בקוטר 5 ק"מ. מאחר שבליטות במרכז מכתשים הן חומר שמועלה ממעמקים, סביר להניח שהמטאוריט שיצר מכתש זה לא יכל לחדור דרך קליפת הקרח עד לשכבת המים הנמצאת מלמטה. בהסתמך על מודל שנבנה ההערכה היא שעומק הקרום במקום זה היא לפחות 3-4 ק"מ(6). המספר קטן של מכתשים, על פי הגישה המקובלת, מעיד על כך שאירופה עדיין פעיל מבחינה גיאולוגית וכי פני הקרקע כל הזמן משתנים. הקרקע כפי שהיא נראית בתצלומים גילה הוא מספר קטן של מיליוני שנים ( 7). לצד אלה ישנם מקומות בהם נמצאו מכתשים שקוטרם מאות מטרים ופחות(8). ישנן גם תצורות הנראות כמו שרידים של מכתשים כמו תצורת Tyre Macula שקוטרה 40 ק"מ ומסביבה לפחות 5-7 טבעות קונצנטריות(9). ישנה גם עדות למכתש בקוטר 80 ק"מ(10).

סדקים(או תעלות)

תופעה בולטת על אירופה ואשר מייחדת אותו משאר גליליי היא מערכת הסדקים הענפה המכסה חלקים נרחבים מפניו(אנצלדוס ירחו של שבתאי מזכיר תוואים אלה, הגם שמדובר בגוף קטן מאוד,קוטרו 500 ק"מ). מדובר בסדקים בקרום הירח ורוחבם יכול להגיע עד ל-30 ק"מ. הגדולים שבהם אורכם אלפי קילומטרים. הם יכולים להיות ישרים ומתעקלים ובמקומות רבים חוצים זה את זה. סך הכול הם מכסים 5%-15% מפני השטח של הירח. לרובם מבנה רצועתי פשוט ועומקם אינו גדול מ-100 מטר. אין מהם שום החזר משמעותי ולכן אין הם קרח נקי. סביר להניח שמה כן נמצא בהם הוא קרח מופשר למחצה שהועלה מלמטה אל פני השטח(3).

את רצועות הסדקים אפשר לחלק למספר סוגים:

רצועות כהות דמויות יתד(dark wedge – shaped bands)- הם מחוספסים וכהים. מצויים באזור קו המשווה וכיוונם הוא דרום מזרח. הם בין הרחבים מכלל רצועות הסדקים של הירח. רוחבם אינו קטן בהדרגתיות ככל שנעים לאורכם, אלא נקטעים בצורה חדה. השוליים שלהם חדים והחומר הממלא אותם הוא כהה יחסית, כך שתצורת היתד שלהם מובחנת. תצורה זו וההזזה של חלק מהסדקים הסמוכים להם מעלה את האפשרות שהתרחבות וסיבוב של גושים של הקרום שהיה קיים קודם לכן קשורים להיווצרותם. יתכן גם שטקטוניקת פלטות ראשונית ושברי העתק(strike-slip faults) הם שעיוותו את קרום הירח וכי סיבוב קל של פלטות הקרום פתחו מרווחים אשר לתוכם חדר מלמטה קרום מופשר למחצה מעורב עם חומר סלעי ובכך יצרו רצועות קטנות של חומר קרום חדש.

רצועות משולשות(triple bands)- סדקים שהשוליים שלהם כהים ורצועות בהירות וצרות במרכזם. הרצועה המרכזית היא למעשה קו רכס. בדרך כלל הן מתמזגות עם קו רצועתי חום. סדקים אלה הם בעלי היקף גלובלי. מכיון שבמקרים רבים הם חוצים אחד את השני, אפשר ללמוד על הגיל היחסי שלהם. מסקנה מתבקשת נוספת היא שלשדות לחצים(stress fields) היו כיווני פעולה שונים.

בדרך כלל הרצועות המשולשות נעלמות כאשר הן נבלעות בתוך קרקע חומה. המשמעות היא שהן עתיקות יותר מהקרקע החומה. קרקע זו עם היווצרותה מחקה את מקטע הרצועות המשולשות שהיה קודם לכן במקום זה, או שהתכונות הפיזיקליות של קרקע שונות עד כדי מניעת היווצרותם של סדקים במקום.

רצועות אפורות (gray bands)- מצויות בחצי הכדור הדרומי של הירח והן מבין הרצועות הרחבות ביותר שלו. הן נחצות על ידי תצורות אחרות ונחשבות לעתיקות. מכיון שהן מתוחמות לאזור מסוים. הרושם הוא שהן תוצר לטקטוניקה מקומית(7).

רצועות קשתיות(flexi)- תצורת רצועות מיוחדת. אלה הן שרשראות של רצועות קשתיות, קשתות באורך 100 ק"מ כל אחת, זו בעקבות זו. השם שניתן להן הוא flexi .מצלמות הגליליאו שהן בעלות רזולוציה גבוהה מאלה של חלליות הוויג'ר מאפשרות להבחין בסוגים שונים של הרצועות. הפשוטות ביותר הן אלה הנראות כמו סדקים או שקעים. ברזולוציות הגבוהות הן נראות כמו רכסים כפולים. על פי רוב המודלים שפותחו להסברת הסדקים בכללותם על אירופה, הרכסים הכפולים הקשתיים הם למעשה תצורה של סדקים בראשית היווצרותם. תצורות קשתיות אחרות הן הרחבה של הליתוספירה. דוגמאות לכך אפשר לראות ב- Tynia Linea . יכול להיות שגם שבר ההעתקה Astypella Linea החל להתפתח כסדק קשתי.

על פי מחקרים רבים רצועות או סדקים אלה נוצרו בשל סדקי מתיחה והם קשורים קשר הדוק ביותר לשינויים יומיים(יממה של אירופה) של גיאות, השפעת כוח המשיכה של צדק והירחים הסמוכים יו וגנימד. המשרעת והכיוון של שיא הגיאות משתנים במהלך 85 השעות בהן הירח מקיף את צדק. גובה קליפת הקרח במהלך יממה זו משתנה ב-30 מטר במשרעת הגיאות במהלך חצי יממה-42.5 שעות. הסדקים הטבעתיים מתפתחים בדרך הבאה: כאשר עוצמת המתיחה(tensile strength) של הקרח מגיעה לשיאה, נוצר סדק בניצב לכיוון המקומי של עוצמת המתיחה והוא מתחיל להתפשט. מכיון שלחץ הגיאות היומי משתנה, הסדקים מתפשטים לאורך שינויים בשדה הלחץ הן במשרעת והן בכיוון. ההתפשטות יכולה לבוא בעקבות תנועת העיקום( curving path) עד שנוצר בה לחץ מתיחה שאינו חזק דיו כדי להמשיך את ההתפשטות וזו האחרונה נעצרת. תהליך זה יכול להימשך מספר שעות עד לרגע בו הלחץ בקצה הסדק, בו לחץ המתיחה מתחזק שוב. ההתפשטות מתחזקת בכיוון הניצב לכיוון החדש של שדה הלחץ. צורת הסדק מקבלת בשל כך צורה של חוד של חרמש(11). בהשוואה לתהליכים גיאולוגיים מוכרים אשר בהם תצורות הנוף השונות מתפתחות במשך מאות שנים, סדקי מתיחה אלה מתפתחים במהירות. משך התפתחותה של רצועה קשתית הוא 3.5 ימים-משך ההקפה של אירופה את צדק(12).

רכסים

על אירופה מצויים רכסים רבים וחלקם החוצים אחד את השני. הם יכולים להיות כפולים – משולשים או יותר וישנם כאלה המקבילים אחד לשני. ביניהן מצויות רצועות כהות ובקצוותיהן הם דמויות נוצות. הארוכות שביניהן אורכן חצי ירח(13). היווצרותן קשורה כנראה לגיאות החזקה הפועלת באופן קבוע על הירח. נראה שכוחות גיאות גורמים לעליית קרח טרי מתחת לפני השטח. מי אוקיינוס חדשים וקפואים נדחפים כנראה כלפי מעלה ומעל לפני השטח, מקום בו הם מועשרים באיטיות בחמצן. משעה שרכסים עולים על פסגות רכסים קודמים, חומר עתיק יותר נקבר ודוחף חומר עשיר זה בחמצן כלפי מטה.(14). חלק מהרכסים נוצר על ידי מתיחה בקרום הקרח. כאשר שתי פלטות נפרדות במקצת זו מזו, חומר חם עולה כלפי מלמטה, קופא ויוצר רכס. רכסים אחרים נוצרו כנראה כתוצאה מדחיסת שתי פלטות הנדחפות ביחד זו כלי זו והמקום בו הן נפגשות מתקמט ויוצר רכס(15). דוגמאות לרכסים כאלה אפשר למצוא בתצלום 01126PIA (16), בתצלום 01180PIA מהמרשימים ביותר בשל הרזולוציה הגבוהה בה הוא נעשה, 6 מטר לפיקסל. התחושה היא שרואים את פני השטח ממעוף הציפור(17), בתצלום 01179PIA אשר נעשה ברזולוציה של 26 מטר לפיקסל ובתצלום 01664PIA (19).

כיפות קרח

על פני אירופה מצויות כיפות קרח גדולות ולא ברור איך הן נוצרו. ההערכה היא שהן תוצר לשילובם של שני גורמים– עלייה לפני השטח של קרח חם מקליפת הקרח וכמויות קטנות של נתרן כלורי(NaCl) וחומצה גופריתנית(H2SO4)(20).

דוגמאות מפני נשטח של אירופה

1. צילום 00592PIA (21). צולם ברזולוציה של 26 מטר לפיקסל. מימדים 16X 11 ק"מ. רואים שטח חלק במקטע השמאלי של התצלום. נוצר בעקבות הצפה על ידי חומר נוזלי מתחת לקרקע וכיסה מקבצים של רכסים ו-grooves . בתצלום רואים מספר מכתשים קטנים ומספר grooves החוצים אחד את השני.

2. צילום 00877PIA (22). מימדים 675X 675 ק"מ . מיקום W ° 210 S ° 40 . בחלק העליון של התצלום רואים אזור של יתדות(wedges). מקום שעבר שבירת קרקע רחבת היקף מדרום לאזור זה. האם חלק מהרצועה Agenor Linea (שאורכה 1000 ק"מ) באורכה וברוחבה דומה לרצועות הות בחצי הכדור הצפוני, אלא שהיא בהירה יותר.

3.תצלום 00294PIA (23) . מימדים 860X 700 ק"מ. במרכז רואים מכתש בקוטר 30 ק"מ. מיקום המכתש W ° 239 N ° 2 . הפגיעה יוצרת המכתש חפרה החוצה חומר לבן. רואים גם את הרצועה הכהה Belus Linea שכיוונה מזרח- מערב. צורה זו נכנסת לקטגוריה של triple bands. השוליים החיצוניים של רצועה זו ורצועות אחרות מעלות את האפשרות שהחומר הכהה הוא תוצר של גייזרים. תצורת ה- X בצד שמאל של התצלום מייצגת סידוק בקרום הקרח ומלווה בקרח מופשר למחצה שקפא במקום.

4. תצלום 01640PIA(24). מימדים 180X 175 ק"מ. מיקום W ° 80 N ° 20 רזולוציה 235 מטר לפיקסל. רואים תצורה המזכירה כפפת אגרוף בעלת מרקם דומה ל- chaotic terrain במקומות רבים על הירח. החומר בתוך התצורה נראה כמו קרח מופשר למחצה שקפא. התצורה בולטת מעל פני השטח והיא קוטעת רצועות, מה שאומר שהיא נוצרה בתקופה מאוחרת להן. בתוכה מצויים מכתשים קטנים.

5. תצלום 01182PIA (25). מימדים 4 X 1.7 ק"מ . מיקום W °274 N ° 9 .רזולוציה 9 מטר לפיקסל. המקום Canamara Chass רואים פלטות קרח שנשברו והוסטו הצידה. בתחתית הצילום רואים סדק הרץ לאורכו.

6. תצלום 01401PIA (26). מימדים 215 X 240 ק"מ. מיקום W ° 179 S ° 23 . רזולוציה 460 מטר לפיקסל. בצד שאיננו פונה לצדק אזור מורכב מאוד. מבחינת התצורות הבולטות בו שתיים הן כהות . רוחב כל אחת 20 ק"מ ואורך 50 ק"מ. נראה שהן נוצרו כאשר קרום הירח נסדק והן מולאו בקרח מופשר למחצה שעלה למעלה. בתחתית התצלום רואים מכתש בקוטר 15 ק"מ .לצידו רואים אזור של
chaotic terrain .

טמפרטורת השטח

בשנות ה-60 של המאה ה-20 נעשה שימוש במדידות ספקטרוסקופיות כדי לדעת מהן הטמפרטורות על פני השטח של אירופה. הטמפרטורה שנמדדה סמוך לקו המשווה היתה C ° 113- וסמוך לקטבים C ° 223- . המסקנה שהגיעו אליה היתה שלירח ישנה שכבת קרח בדרגת קשיות של סלע( 27). המדידות שנעשו על ידי הוויג'רים לא היו מדויקות מכיון שהרזולוציות היו נמוכות, רזולוציה מרחבית של 900 קילומטר לפיקסל. המדידות שנעשו על ידי הגלילאו היו אפקטיביות יותר הודות לרזולוציה גבוהה יותר 80-200 ק"מ לפיקסל. התברר שבמהלך היום בקווי רוחב נמוכים טווח הטמפרטורות הוא C °141 – C ° 187- . הטמפרטורות באזורים הבהירים שמסביב למכתש Pwyll ובקו המשווה לאחר השקיעה, לא תואמות לאלבדו של פני השטח. יכול להיות שמקורה של אנומליה זו נובע משינויי חום מקומיים ממקור לא ידוע, כנראה פנימי(28).

פעילות געשית

על אירופה לא נצפתה שום פעילות געשית. עם זאת אין לשלול את האפשרות שפעילות כזו התרחשה בעבר. תופעות שנצפו בתצלומים שונים מעידות על זרמים שונים. אלה יכולים לתת עדות שפעילות כזו אכן היתה בעבר. זרימת קרח ושריטות כהות בחלק מהסדקים נראות כמו שרידים של גייזרים או של הרי געש(15). יכולה גם להיות פעילות הרי געש תת-מימיים השולחים גלי חום הממיסים את קליפת הקרח של הירח ובאים לידי ביטוי בצורה של כתמים חומים ושל גושי קרח המוקפים על ידי מישורים חלקים(29). יכול להיות שהכתמים הכהים המפוזרים לאורכו של Rhadamanthys Linea מקורם בוולקניזם של קרח(30). השוליים של Bellus Linea הם דיפוזיים. הם כנראה תוצר של פעילות תת קרקעית שהוציאה מתוך פנים הירח גז ושברי סלעים(23).

טקטוניקה

מבט פנורמי על קרום הקרח של אירופה מראה שבמקומות רבים הוא סדוק ופעלו עליו תהליכים רבים האופייניים לטקטוניקת פלטות(15). על פי אחת ההשערות, מי שתרם לכך בצורה משמעותית הוא צדק עצמו. מסלולו של אירופה סביב צדק הוא לא לגמרי מעגלי, הוא אקסצנטרי. בחלקים מתנועתו מסביב לצדק הוא מתקרב אליו ובחלקים אחרים מתרחק ממנו. התוצאה היא כוחות גיאות חזקים הסודקים את פני שטח ויוצרים מערך של פלטות טקטוניות. בנוסף לכך המים העולים מלמטה דרך הסדקים קופאים סמוך לפני השטח תוך זמן קצר . הסדקים נסגרים ומתיזים כמות גדולה של קרח על פני השטח(13).

קו השבר Astypa Linea אורכו לפחות 800 ק"מ. שני צידי השבר התרחקו אחד מהשני יותר מ-48 ק"מ בצורה המזכירה שברי העתק(strike-slip faults ). בחלק מהתצלומים רואים נקודת פיתול בקו השבר בדומה לשבר סן אנדיראס בארה"ב(31). שתי דוגמאות נוספות הממחישות את הפעילות הטקטונית הן אחת Agenor Linea ,רצועה רחבה ובהירה ביחס לסביבתה ובתוכה מספר רצועות צרות. הרצועה חותכת ונחתכת על ידי סדקים צרים(32). הדוגמה השניה היא בתצלום 00592PIA. רואים מקבצים של סדקים החוצים אלה את אלה(strike-slip faults). בתצלומים רבים רואים גושים ענקיים של הקרום שנותקו מסביבתם, סובבו והם גולשים על קרח דק, או שהם צפים כמו קרחונים בחומר נוזלי יותר(33).

נדידת קטבים

חלליות הוויג'ר הבחינו בשני שקעים קשתיים מוזרים, כל אחד באורך מאות קילומטרים וברוחב 40 ק"מ. מיפויו של הירח נעשה באמצעות מכלול התצלומים של חלליות הוויג'ר, הגליליאו וה- New Horizons . תצורות אלה יוצרות שני מעגלים ענקיים כמעט זהים באורך אלפי קילומטרים. הם נמצאים כל אחד בדיוק בצד השני של הירח, מוסטים מקו המשווה ומהציר אירופה- צדק. הסיבוב הלא מסונכרן של קליפת הקרח וגל הגיאות היומי הגבוה (30 מטר משרעת)הם כנראה שנותנים את ההסבר לרבים מהשברים והרכסים של אירופה, אך אין בו כדי לפתור תעלומה זו. ההשערה שהועלתה עוד ב-1989 יש בה כדי להסביר תצורות אלה והכוונה היא לנדידת קטבים. על פי הסבר זה הקליפה החיצונית של אירופה יכולה לשנות את מיקומה באיטיות, שעה שהגלעין הסלעי של הירח מסתובב בצורה נורמלית. טמפרטורות קוטביות נמוכות יכולות לעבות(thicken) את קליפת הקרח ולהוביל את תנועת הקטבים. כאשר נמצא מתאם בין לחץ נדידת הקטבים לבין המעגלים הקונצנטריים, ההפתעה בקרב החוקרים היתה רבה. התברר ששאר התצורות הקוויות של הירח תואמות גם כן ללחץ של נדידת הקטבים(34).

מבנה פנימי

על פי צפיפותו וכוח המשיכה של אירופה, ההערכה היא שלירח גרעין מתכתי עשיר בברזל, מעטפת סיליקטית ,מעליה שכבת מים שעוביה בין 80-170 ק"מ ומעליה שכבת קרח. חום הנוצר מהגיאות הוא מקור האנרגיה המאפשר כנראה להחזיק את אוקיינוס המים(27,35). מקור חום נוסף אפשרי הוא התפרקות יסודות רדיואקטיביים ושחרור אנרגיה האצורה בפנים, חום שנוצר בתקופה מוקדמת יותר, של חום גדול יותר(36).

שדה מגנטי

בזמן מעברה של הגלילאו ליד אירופה בדצמבר 1996 המגנטומטר מצא חותם מגנטי משמעותי ונמצא גם שהקוטב המגנטי הצפוני של הירח פונה לכיוון מוזר. יכול להיות שלירח שדה מגנטי משלו ועוצמתו ¼ מעוצמת השדה המגנטי של גנימד(37). כיוונו של השדה המגנטי של צדק באירופה משתנה כל 5.5. שעות, שינוי זה יכול להשפיע על זרם חשמלי בתוך מוליך כמו אוקיינוס. זרמים אלה יוצרים שדה מגנטי דומה לשדה מגנטי ארצי, אך עם הקוטב המגנטי הצפוני שלו סמוך לקו המשווה והוא נמצא כל הזמן בתנועה (38).

אוקיינוס

כפי שצויין קודם לכן הנתונים שהגליליאו שידרה מעידים על כך שלאירופה יש אוקיינוס משלו בעל מימדים אדירים. על פני השטח רואים סדקים רבים השוברים את הקרום לפלטות באורך 30 ק"מ בממוצע כל אחד. חלק מהפלטות נותקו מסביבתן וסובבו לכיוונים שונים. נראה שתנועת הפלטות סוככה(lubricated) על ידי קרח רך או מים נוזליים מלמטה(39). פלטות הקרח דומות לגושי הקרח על כדור הארץ באוקיינוסים הארקטיים עם הפשרתם באביב. נראה שפלטות הקרח על אירופה צפות ומזכירות קרחונים(40). גושים צפים אלה קיבלו את השם קרקע של כאוס(41). חיזוק נוסף להערכה כי לאירופה יש אוקיינוס מתחת לגושי הקרח הוא העובדה שנצפו זרמים חשמליים. קרח אינו מוליך חשמלי טוב. האפשרות הסבירה ביותר היא מים מלוחים(38).

מלחים

עדות נוספת המאשרת את דבר קיומו של אוקיינוס מתחת לפני השטח היא גילוים של מינרלים שונים. בתצפיות של הוויג'רים ושל הגליליאו. כך למשל סמוך לסדקים שבפני השטח נמצאו משקעי מלח. לחלק מהמינרלים יש מבנה גבישי המכיל מולקולות של מים(42). מלח אחר שנמצא בכתמים שונים שעל פני השטח הוא מגנזיום סולפט(MgSO4). על כדור הארץ הוא מצוי בשכבות של אגמים שהתייבשו(43). כן נמצאו מינרלים עשירים בגופרית. נראה שמקורם הוא מהירח יו כתוצר של הפעילות הגעשית המתרחשת על פניו ואשר הגיעו לאירופה באמצעות המגנטוספירה של צדק. יכול להיות שישנו גם מקור פנימי המוסע באיזו שהיא צורה לפני השטח(35). בצד הנסתר מצדק נמצאה גופרית דו חמצנית(44) ותחמוצת מימן( hydrogen peroxide). תחמוצת מימן נוצרת כאשר חלקיקים עתירי אנרגיה מצדק פוגעים בקרקע הירח ומפרקים מולקולות המצויות במקום. אבל משעה שהם נוצרים הם מתחילים להתפרק על ידי קרינה אולטרה סגולית או בשל יצירת מגע עם כימיקלים אחרים. תוחלת החיים שלהן נעה בין מספר שבועות למספר חודשים. תחמוצת המימן הופכת לכימיקל תגובתי הנקרא הידרוכסיל היכול ליצור מימן וחמצן(45).

חיים

כל הממצאים מורים על כך שלאירופה יש אוקיינוס מים גדול מאוד מתחת לפני השטח. הדעת נותנת שקיימת סבירות למצוא בירח חיים. רמזים לכך מוצאים דווקא על כדור הארץ. בשנים האחרונות מוצאים על העולם בו אנו חיים צורות חיים חדשות במעמקי האוקיינוסים היכולים לתת אינדיקציה למה שעשוי להימצא על אירופה. מקום בו שוררים כנראה תנאים דומים לאלה השוררים באוקיינוס של אירופה הוא אגם ווסטוק המצוי 3.6 ק"מ מתחת לשכבת הקרח של אנטרקטיקה. מעט אור השמש המגיע לאירופה יכול להגיע לשכבות המים העליונות דרך הסדקים שבין גושי הקרח שלו, מה שיכול לאפשר פוטוסינתזה, אם כי לא בהיקף המצוי על כדור הארץ ובנוסף לכך, בירח מצויים כימיקלים שונים החיוניים לקיום חיים(46).

מקורות

1. Talcott R. –“Jumping Jupiter” Astronomy June 1988 pp. 40-45

2. “Galileo spacecraft finds Europa has atmosphere” 18.7.1997

3. Rogers J.K. –The giant planet Jupiter Cambridge University Press 1995 pp. 363-369

4. Helfenstien P. Parmentier E. M. – “Patterns of fracture and tidal stress on Europa “
Icarus 1983 pp. 415-430

5. PIA03878: Rudy “Freckles” on Europa

6.”Europa’s ice crust is deeper than 3 kilometer US scientist find” 8.11.2001

7.Keneth H. W. Chrustiansen E. H. – Exploring the planets

Mcmillan Publishing Company 1990 pp. 301-308

8.PIA01404: Small craters on Europa

9. PIA01633: The Tyre multi-ring structure on Europa

10. PIA02561: Europa impact crater

11. Hoppa G.V et al-“Formation of cycloids feature on Europa”

Science Vol. 285 17.9.1999 pp. 1899-1902

12. Clark S. – “Cracked up moon” astronomy 11.1999 pp. 60-61

13. Millsteun M. C. –“Dving into Europa’s ocean” astronomy . 10.1997 pp. 38-43

14. Choi C.Q.-“Jupiter moon’s ocean is rich in Oxygen” 27.5.2010

15.Isbell D. O’domnell F. –“Ice volcanoes reshape Europa’s chaotic surface” 17.1.1997

16.PIA01126: High resolution mosaic of ridges, plains and mountains on Europa

17. PIA01180: Highest resolution image of Europa

18. PIA01179: Dark and bright ridges on Europa

19.PIA01664: Three dimensional views of double ridges on Europa

20. “Europan ice domes could be first place to look for life” 3.9.2003

21. PIA00592: Close up of Europa’s surface

22.PIA00877: Agenor Linea on Europa

23.PIA00294 :Europa’s active surface

24.PIA01640: Mitten shaped region chaotic terrain on Europa

25. PIA01182: Very high resolution images of icy cliffs on Europa

26. PIA01401 : Scrambled ice

27. Papplordo R.T et al-“The hidden ocean of Europa” Scientific American 10.1999 pp. 34-43

28. Spencer J.R et al- “temperatures on Europa from Galileo photopolarimeter radiometer: Nightime thermal anomalies” Science Vol. 284 28.5.1999 pp. 1514-1516

29. Board E. –“Tides key to Europa’s secrets?” 2.4.2002

30.PIA01407 :Europa imaging highlighting during GEM

31. Perlman D.-“Bufflimg seismic fault seen icy crust of Juvian moon” 8.12.1998

32.PIA01646 :Agenor Linea at high resolution

33. Cruzan M.C. –“Background on Europa data from the Galileo mission to Jupiter” 2.3.1998

34. “Wandering poles leave giant scars on Europa’s icy surface” 19.5.2008

35. Mccord T. B. et al- “Salts on Europa’s surface detected by Galileo near infra red mapping spectrometer” Science Vol. 280 22.5.1998 pp. 1242-1245

36. Reynolds R. et al –“On the habitability of Europa” Icarus 56 1983 pp. 246-254

37. Douglas I. Plat J. –“Galileo returns new insights into Callisto and Europa” 23.5.1997

38. “Galileo findings boost idea of other worldly ocean” 10.1.2000

39. PIA00578 : Europa ice floats

40. “ An ocean on Jupiter’s moon Europa?” Astronomy 11.1997 pp. 23-24

41. “Detailed images from Jupiter moon Europa points to slash below surface” 2.3.1998
42. “A pinch of salts on Europa” Astronomy 9.1998 p. 32

43. Boyle A. –“Our closest encounter with Europa”

44. Eviatar A. –“European surface phenomena” Icarus 61 1985 pp. 185-191

45. “Galileo Europa mission press release” 25.3.1999

46. “Swimming a salty sea” 20.11.2007

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

8 תגובות

  1. למספר 6–אתה צודק
    בני האדם הם חרא של האבולוציה ועד שלא נוכחד אבלוציונית או שנזכה לביקור חייזרי(חסר סיכוי מי רוצה קשר עם גזע אנוכי מסוכסך וירוד כמו בני האדם) ימשיכו לזרוק השערות ו"מחקרים" למכביר..כי מישהו צריך להתפרנס—כסף עוד המצאה גאונית של בני האדם

  2. אז ככה:
    בתור חובבן בתחום החלל אני מוכרח להודות שאני קצת אבוד.
    בימים האחרונים פורסם כי מהכתש שייצר הטיל ששיגרו על פני הירח מצאו מים. מאמין אני כי הדבר עוד ישלל ויאומת מספר פעמים בעתיד הקרוב והרחוק.
    לצערי אנחנו לא מצליחים להבין דבר וחצי דבר על הירח שלנו שנמצא מרחק קריאה קולית מאיתנו.. אפילו דבר פשוט כמו מים ישנם כאלו שיגידו א' ומספר לא קטן שיגידו ב'!!
    אז תסבירו לי בבקשה.. איך אני אמור להאמין לאין ספור כתבות שיוצאות חדשות לבקרים לגבי כוכבי לכת, ירחים ,כוכבים ולא משנה מה, שנמצאים הרבה יותר רחוק מהירח שלנו!!
    כל מאמר סוטר את קודמו והכאוס חוגג..
    לצערי הגעתי למסקנה המתבקשת:
    מכיוון שבני האדם נגועים באינטרסים וקונפליקטים פנימיים, עד שגזע חייזרי אשר זרים לו הדברים האלו לא ייעשה את הצעד הראשון אנחנו לא נדע דבר וחצי דבר אפילו על מערכת השמש שלנו!!
    אשמח לתגובות.

  3. עוד פעם בבקשה.
    מהו הלחץ האטמוספרי ב"אירופה". (בעל האטמוספירה הדקה)?
    בכבוד רב
    יוסי גדור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן