השנה נוצר חור באוזון גם מעל הקוטב הצפוני

בנאס"א מודאגים מסיום חייהן הקרוב של החלליות אאורה וקליפסו המודדות את רמות האוזון בסטרטוספירה, בלי שיהיה להן תחליף

החור באוזון מעל חצי הכדור הצפוני, 2011. צילום: נאס"א
החור באוזון מעל חצי הכדור הצפוני, 2011. צילום: נאס"א

מחקר בהובלת נאס"א תיעד אובדן חסר תקדים של שכבת האוזון המגינה על פני כדור הארץ מפני הקרינה האולטרה סגולה במהלך החורף והאביב בחצי הכדור הצפוני בשנת 2011. ככל הנראה נגרם הדבר כתוצאה מגל קור מתמשך בגובה רב – בסטרטוספירה.

המחקר, שהתפרסם בגליון המקוון של כתב העת נייצ'ר אתמול (יום א'), מצא כי כמות האוזון שנהרסה באיזור הארקטי בשנת 2011 היתה ניתנת להשוואה עם מה שרואים מזה כמה שנים באיזור אנטארקטיקה שם נוצר חור בשכבת האוזון מאז אמצע שנות השמונים.

שכבת האוזון הסטרטוספרית המשתרעת בגובה של 15-35 קילומטרים מעל פני הקרקע, מגינה על החיים בכדור הארץ מפני הקרניים האולטרה סגולות המסוכנות.

החור באוזון נוצר כאשר תנאי קור קיצוניים, הנפוצים בסטרטוספירה בחורף האנטארקטי מניעים תגובות ההופכות את אטומי הכלור מכימיקלים מעשה ידי אדם לצורות ההורסות את האוזון. אותו תהליך הורס אוזון מתרחש בכל חורף גם מעל האיזור הארקטי, ואולם התנאים הסטרטוספריים החמים יותר שם מגבילים את האיזור בו משפיעים הכימיקלים ואת חלון הזמן במהלכו תגובות כימיות אלה מופיעות. דבר זה מתבטא באובדן מועט יותר של אוזון ברוב השנים בצפון מאשר בדרום.

כדי לחקור את אובדן האוזון בצפון בשנת 2011, חברו מדענים מ-19 מכונים בתשע מדינות (ארה"ב, גרמניה, הולנד, קנדה, רוסיה, פינלנד, דנמרק, יפן וספרד) לניתוח נתוני המדידות. מדידות אלה כללו תצפיות יומיות למעקב אחר גזים ועננים מהחלליות אאורה וקליפסו של נאס"א, וכן מדידות אוזון באמצעות בלונים, נתונים מטאורולוגיים ומודלים אטמוספריים. המדענים מצאו כי בכמה גבהים, התקופה הקרה באיזור הארקטי נמשכה 30 ימים יותר ב-2011 מאשר בכל החורפים מאז החלו המדידות, דבר שהוביל לאובדן חסר תקדים של אוזון. מחקרי המשך נדרשים כדי לקבוע מה הגורמים לכך שהתקופה הקרה ארכה כל כך הרבה.

"המדידות היום יומיות של מידות החום בחורף הארקטי של 2010-2011 לא הגיעו לנתונים נמוכים כמו בחורפים קרים קודמים", אמרה החוקרת הראשית, גלוריה מאני מ-JPL של נאס"א בפסדינה, קליפורניה, והמכון למחצבים וטכנולוגיה בניו מקסיקו. "ההבדל לעומת חורפים קודמים היה שהטמפרטורה היתה נמוכה דיה כדי לייצר צורות הורסות אוזון של כלורינים למשך זמן ארוך יותר. הדבר אפשרי אם הטמפרטורות בחורף בסטרטוספירה ירדו רק מעט בעתיד, לדוגמה כתוצאה משינויי האקלים, יקרו מקרים של חורים באוזון גם בצפון לעיתים תכופות יותר." אמרה.

לדבריה, למרות זאת, החור הצפוני היה קטן משמעותית מהחור הדרומי. זאת מכיוון שמערבולת הקוטב הצפונית שהיא סוג של ציקלון קבוע בו מתרחשת תופעת החור באוזון – היה קטן יותר ב-40% מהמערבולת באנטארקטיקה. אך על אף שהחור היה קטן וקצר חיים יותר מהמקביל הדרומי, המערבולת הארקטית ניידת יותר מהדרומית, דבר שהזיז את החור לאיזורים צפופי אוכלוסיה ביבשות הצפוניות. ירידת צפיפות האוזון הובילה לגידול בכמויות הקרינה האולטרה סגולה הידועה כבעלת השפעה הרסנית על בני אדם, ועל שאר היצורים החיים.

על אף היותו קטן יותר מהחור הדרומי, כמות האוזון שנהרסה היתה גדולה פי שניים מכיוון שבתחילת החורף הארקטי יש בסטרטוספירה כמות גדולה בהרבה של אוזון לעומת הכמות בדרום עם תחילת החורף שם.

לדברי מאני, אלמלא פרוטוקול מונטריאול משנת 1989, הסכם בינלאומי שהגביל ייצור מוצרים הפוגעים באוזון, רמות הכלורין היו כה גבוהות עד שחור צפוני באוזון היה מופיע בכל אביב. משך החיים של התוצרים הכימיים הללו שנמצאים כבר באטמוספירה יגרמו לכך שהחור הדרומי, ומדי פעם גם חור גדול בצפון, ילוו אותנו עוד עשרות שנים.

"היכולת שלנו למדוד את רמות האוזון באטמוספירה, בזכות החלליות אאורה וקליפסו עומדת להפגע משום שהחלליות הללו מגיעות לסוף תקופת חייהן התפעוליים" אמרה מאני. "קשה לראות כיצד תישמר יכולת כזו למדידת רמות האוזון בסביבה של אקלים משתנה, ללא חלליות אלה או מחליפותיהן."
לידיעה באתר נאס"א

לידיעה באתר נאס"א

 

 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

9 תגובות

  1. תופעה מעניינת.
    אבל עדיין לא הייתי מאמינה שיש שני חורים באוזון! אם אתם אומרים שזה קצת,תארו לכם מה יקרה בעתיד.
    יכול להיות שדובי הקוטב יכחדו והקרחונים ימסו. אם נמשיך ככה עוד מינים יכחדו ועוד מינים ועוד..
    זה לא טוב! חייבים לפעול נגד זה.

  2. להיפך, יש ירידה משמעותית בכמות הקרח בקוטב הצפוני בשנים האחרונות, באופן המאיים על אוכלוסיית דובי הקוטב במידה רבה.
    הפחתת השימוש במוצרים שבהם יש חומרים שפוגעים באוזון עוזרת בצורה משמעותית, אבל היות ויש כבר כלורין רב מלפני ההפחתה שלוקח לו זמן רב להתפרק, לוקח עשורים עד שרואים את השינוי בגודל החור באוזון.

  3. להיפך, יש ירידה משמעותית בכמות הקרח בקוטב הצפוני בשנים האחרונות, באופן המאיים על אוכלוסיית דובי הקוטב במידה רבה.
    הפחתת השימוש במוצרים שבהם יש חומרים שפוגעים באוזון עוזרת בצורה משמעותית, אבל היות ויש כבר כלורין רב מלפני ההפחתה שלוקח לו זמן רב להתפרק, לוקח עשורים עד שרואים את השינוי בגודל החור באוזון.

  4. האם יש התקררות קבועה של הקוטב הצפוני? יש עליה בשטחי הקרח או שזה אירוע יוצא דופן?
    האם במאמר הייתה התייחסות לשאלת התחממות כדור הארץ?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן