סופות הברקים מעל הג’ונגלים באמזונס רגישות מאד לעשן העולה משריפת היערות היזומה באזור

כך עולה ממחקר משותף של מדענים ישראלים מאוניברסיטת תל- אביב, מכון ויצמן, והאוניברסיטה הפתוחה, המסתמך בין היתר על נתוני הלווין TERRA של נאס”א

מחקר משותף של מדענים ישראלים מאוניברסיטת תל- אביב, מכון ויצמן, והאוניברסיטה הפתוחה מגלה שסופות הברקים המתרחשות מעל הג’ונגלים באמזונס רגישות מאד לעשן העולה משריפת היערות היזומה המתרחשת בעונה היבשה באזור זה.

כידוע, מדי שנה מבוארים אזורים עצומים של היער הטרופי לטובת שטחים חקלאיים, וזאת על ידי בירוא ושריפה (Slash and burn). פלומות העשן מיתמרות לגובה נשארות באטמוספרה לאורך זמן, ומשפיעות על התפתחותם של עננים, החיוניים להמטרת מים על האזור.

המחקר החדש שילב תצפיות על העננות באזור האמזונס בברזיל מלווין טרה (Terra) של נאס”א, יחד עם נתונים של קצב וצפיפות ברקים שנקלטו במערכת הגלאים העולמית WWLLN (33 חיישנים, כולל בת”א).

פרופ’ קולין פרייס מאוניברסיטת תל- אביב , וד”ר אורית אלטרץ וד”ר אילן קורן ממכון ויצמן, בשיתוף עם פרופ’ יואב יאיר מהאוניברסיטה הפתוחה, מצאו שבריכוזים נמוכים של עשן, ישנה התפתחות אנכית גדולה של העננים והם מייצרים קרח ומים בכמויות גדולות שמעודדות הפרדת מטען חשמלי ופעילות ברקים.

מעבר לריכוז קריטי מסוים של עשן השריפות באוויר, מתהפכת המגמה והעשן “חונק” את העננים והם לא מצליחים לגדול לגובה רב מספיק, ולכן אינם מייצרים ברקים. שילוב שני בסיסי-נתונים בלתי-תלויים אלה – מהחלל ומפני כדור-הארץ – הוא חידוש מעניין המצביע על אפקט מיקרופיסיקלי חשוב.
המאמר התפרסם ב-1 באפריל 2010 ב-Geophysical Research Letters היוקרתי.

למאמר ב- Geophysical Research Letters