ננו לוויין של ספייס פארמה הישראלית ישוגר השבוע לצורך ניסויים רפואיים משותפים לחוקרים מישראל ומאיטליה

השבוע ישוגר הלוויין דידו-3 של ספייס פארמה ועליו ניסויים רפואיים מישראל ואיטליה * מנכ"ל ספייס פארמה יוסי ימין: "הלוויין הבא עשוי לבחון תרופות לקורונה" * דידו-3 הוא הלוויין הראשון מחוץ לחלליות המאויישות ששומר על מידת חום של אדם במשך שבוע שלם, למרות הסביבות הקיצוניות בהן פועל הלוויין

הלוויין דידו-3. הדמיה: חברת ספייס פארמה
הלוויין דידו-3. הדמיה: חברת ספייס פארמה

השבוע ישוגר ננו לוויין דידו-3 של ספייס פארמה המהווה פלטפורמת מעבדה רפואית בחלל. הלוויין הוא פרויקט משותף של סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה וסוכנות החלל האיטלקית. הלוויין ישא ניסויים רפואיים מישראל ואיטליה. הניסויים תוכננו הרבה לפני פרוץ משבר הקורונה, אך לדברי מנכ"ל ספייס פארמה, יוסי ימין, אומר בראיון לאתר הידען כי בימים האחרונים קיבלה החברה פניות מגופי ממשל אמריקנים לבניית לוויין דומה שיבחן בתנאי החלל תרופות או פתרונות אחרים שיסייעו במאבק בנגיף הקורונה. עם זאת מדובר במגעים ראשוניים.
מבסיס שיגורי החלל האירופי בקורו שבגוויאנה הצרפתית, על גבי משגר מסוג וגה.

הננו לווין הישראלי מכיל מעבדה זעירה, דידו-3 (DIDO-3), שיוצרה על ידי חברת ספייס פארמה. הלוויין כולל בתוכו ארבעה ניסויים בתחומי הרפואה, הביולוגיה והכימיה שיספקו מידע חדש ופורץ דרך על מחלות ומניעתן – מידע שאינו מתקבל בתנאי הכבידה הקיימים על כדור הארץ. המעבדה הממוזערת, שניתן יהיה לשלוט על הטמפרטורה שלה בחלל, מופעלת באופן אוטונומי. עד היום ניסויים בתנאי חוסר כבידה מבוצעים רק בתחנת החלל הבינלאומית ומופעלים על ידי אסטרונאוטים. הפיתוח של ספייס פארמה, אשר נתמך על ידי סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה, מאפשר למעשה לכל מדען לערוך את הניסוי בצורה עצמאית, נגישה, בטוחה ובשליטה מלאה מרחוק, בזמן שהחוקר נמצא במעבדה באוניברסיטה או בבית החולים.

הלוויין מכיל מצלמת מיקרוסקופ, מדי טמפרטורה, לחץ אוויר ומכשירים נוספים הנדרשים כדי לוודא את מצב הניסויים בכל רגע נתון. הניסויים תוכננו על ידי ארבעה צוותים של מדענים בשתי המדינות, ולכל ניסוי רפואי שותפים חוקר ישראלי וחוקר איטלקי. המוסדות הישראליים שמשתתפים בניסויים: הטכניון עם 2 ניסויים, האוניברסיטה העברית והמרכז הרפואי שיבא.

בשיחה עם אתר הידען מוסיף ימין: "הלוויין דידו 3 הוא פיתוח עצמי של ספייס פארמה ומבוסס על מעבדה משודרגת על זו ששיגרנו לפני שלוש שנים. המעבדה מניעה ארבעה ניסויים וגם מאפשרת חזרה מסוימת על הניסויים. גודלו של הלוויין 3.5 יחידות , ויש לו קולטי שמש נפרסים. זאת בניגוד ללווין הקודם שהקולטים שלו היו מודבקים לדפנותיו. תכונה זו תאפשר לו לייצר הרבה יותר כוח חשמלי. לראשונה בלוויין שאינו מאוייש נשמרת טמפרטורה קבועה. במקרה זה מדובר ב-37 מעלות צלזיוס, הדמיה של חום הגוף של אדם בריא, הנדרשת לצורך הניסויים."
המערכת שומרת על הריאגנטים במחסניות מיוחדות בטמפרטורה ייחודית לכל ניסוי ומאפשרת כמובן שליטה מרחוק בהפעלה של האירוע. כל הניסויים יבוצעו מישראל ומאיטליה והתוצרים יועברו לכל מדען שירצה בכך. כך יתאפשר לאיטלקים לעבוד מהבית או מהטלפון החכם ולא לבוא לעבודה.

"בנינו את הלווין די מהר, אבל השיגור נדחה פעמיים, תחילה בגלל פיצוץ שהתרחש ב-11 ביולי בעת נסיון שיגור של משגר מאותו דגם, ופעם שניה בגלל הקורונה לאחר הלוויין כבר היה על המשגר. נאלצנו לפתוח אותו, לנקות ולנקז את הנוזלים ולהחליף מחסניות, תהליך מסוכן בשלב כה קרוב לשיגור."
ימין מדגיש כי המדענים נבחרו בתהליך סדור של מנצחים בתחרויות מדעיות באיטליה ובישראל.

פירוט החוקרים והמחקרים:

  1. פרופ' ג'וזפה פליני מהמחלקה לכימיה באוניברסיטת בולוניה ופרופ' בועז פוקרוי מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון יחקרו יעילות של חומרים אנטי-מיקרוביאליים בתנאי חוסר כבידה. במהלך הניסוי יערך מעקב אחר פירוק של בקטריות על ידי אנזים. מחקר זה הינו חלק ממאמץ למניעת זיהומים בבתי חולים וזיהומים הנישאים על גבי משטחים שונים.
  2. פרופ' אלסנדרה די-מאזי מאוניברסיטת רומא-טרה ופרופ' דניאל קורניצר מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון יבצעו ניסוי על אלבומין שהוא חלבון חשוב הנמצא בדם ומעביר מולקולות שונות וחשובות כגון חומצות שומן, הורמונים, תרופות ועוד. ניסוי יבדוק כיצד תרופות נספגות על ידי אלבומין, אחד החלבונים העיקריים בדם, בתנאי חוסר כבידה.
  3. פרופ' אלסנדרו דסידרי מהפקולטה לביולוגיה באוניברסיטת טור-ורגטה -רומא ופרופ' איתמר וילנר מהאוניברסיטה העברית יבדקו את תופעת ה"קיפול" של מולקולות DNA. תופעה זו, הקשורה במנגנון חלוקת תאים והגנה על המטען הגנטי מנזקים, עשויה לסייע בחקר תהליכי הזדקנות וכן במניעת תהליכים סרטניים.
  4. פרופ' רפאלו זרילי מהמחלקה לבריאות הציבור באוניברסיטת פדריקו II בנאפולי ופרופ' אוהד גל-מור מהמרכז הרפואי "שיבא" תל השומר יחקרו כיצד חיידקים מפתחים עמידות לאנטיביוטיקה כשהן בתנאי חוסר כבידה ובסביבה הקיצונית של החלל. קוניוגציה הוא תהליך של העברת חומר גנטי מחיידק לחיידק ויכול להוביל לרכישת עמידות לאנטיביוטיקה. ניסוי זה עשוי לאפשר פיתוח תרופות וגישות חדשות למניעת רכישת עמידות לאנטיביוטיות ע"י חיידקים.

תוצאות הניסויים, שאמורות להגיע בשבועות הקרובים, ישודרו אל תחנת הקרקע של חברת ספייס-פארמה הממוקמת בשוייץ ומשם יועברו לחוקרים בישראל. הננו לוויין יחלוף שש פעמים ביום מעל תחנת הקרקע ויעביר נתונים לכדור הארץ. הנתונים ינותחו במעבדות בארץ ובאיטליה ועל סמך המידע הזה ישודרו פקודות להמשך הניסוי בחלל בצורה אינטראקטיבית ובזמן אמת. במקביל, יבצעו החוקרים את הניסויים במערכת זהה על הקרקע לצורך בקרה. ההבדלים בין הניסויים בתנאים השונים יספקו מידע ייחודי שעשוי להוביל לפריצות דרך.

 

 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

תגובה אחת

  1. איזו חברה מגניבה. הניסויים נראים כאילו שנלקחו מספר מד"ב. מדהים שיש את היכולות לבצע אותם בפועל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן