מערכת השמש

הכתם האדום של צדק כפי שצולם על ידי החללית ג'ונו של נאס"א. צילום: NASA/JPL-Caltech/SwRI/MSSS/Kevin M. Gill

לצדק היו הפרעות גדילה

נתונים שנאספו ממטאוריטים הראו כי בתחילת מערכת השמש נוצרו למשך כ-2 מיליון שנה שני איזורים נפרדים. לדברי חוקרים משווייץ, מי שאשם בכך הוא כוכב הלכת

היאבוסה 2. איור: סוכנות החלל היפנית

החללית יפנית, מחשב הנחתת שלה – ישראלי

בראיון לאתר הידען, מספר פרופ' רן גינוסר, מנכ"ל רמון צ'יפס כי האתגרים הגדולים ביותר בפיתוח שבבים לחלל הם הקרינה ושמירה על טמפרטורה שבה המחשב יכול

התחזקות סופת האבק במאדים כפי שצולמה על ידי רכב המאדים קיוריוסיטי השוכן בתוך מכתש גייל וצופה אל קיר המכתש. התמונות צולמו במהלך יוני 2018

סופת האבק במאדים הופכת לכלל עולמית

סערה של חלקיקי אבק זעירים השתלטה על מאדים במהלך השבועות האחרונים וגרמה לנאס"א להשעות את הפעילות המדעית של רכב המאדים אופוריטוניטי, אך לא היה צורך

אלון שיקאר (מימין) וג'קי פיי, שניים מהרמונאוטים שבילו ארבעה ימים בסימלטור אנלוגי של מאדים באיזור מצפה רמון. צילום: אבי בליזובסקי

לידיעת הנוסעים למאדים

כדי ליישב את מאדים מדענים יצטרכו להעביר אותו "הארצה" – כלומר, לחולל בו תהליך של שינוי אקלים יזום עד שהתנאים בו יהיו דומים לתנאים בכדור

Abell 39, עצם מספר 39 בקטלוג הערפיליות הגדולות שהתגלה על ידי ג'ורג' אבל ב-1966 הוא של ערפילית גדולה שהתגלו על ידי ג'ורג ' Abell ב-1966, היא דוגמה יפה של ערפילית פלנטרית. צילום זה צולם ב-1997 ממצפה הכוכבים הלאומי קיט פיק באריזונה דרך מסנן כחול ירוק המבודד את האור הנפלט על ידי אטומי החמצן בערפילית באורך גל של 500.7 ננומטר. קוטרה של הערפילית כחמש שנות אור, ועובי המעטפת הכדורית הוא כשליש שנת אור. הערפילית עצמה נמצאת במרחק כ-7,000 שנות אור מכדור הארץ בקבוצת הכוכבים הרקולס. Credit: T.A.Rector (NRAO/AUI/NSF and NOAO/AURA/NSF) and B.A.Wolpa (NOAO/AURA/NSF) WIYN

מה יקרה כשהשמש שלנו תמות?

מדענים מסכימים שהשמש תמות בערך בעוד 5 מיליארד שנה אבל הם לא היו בטוחים מה יקרה הלאה-עד עכשיו. צוות של אסטרונומים בין-לאומיים מנבא שהשמש תהפוך

בניית בסיס על מאדים באמצעות מדפסת תלת ממד. איור: (Les Bossinas, NASA Lewis Research Center)

"היינו יכולים להיות במאדים כבר מזמן"

כך אמר טל ענבר, ראש המרכז לחקר החלל והכטב"ם במכון פישר במסגרת כנס שכותרתו "קיימות, חיים והחלל החיצון – עתיד המין האנושי והמסע למאדים" שהתקיים

הר שארפ במכתש גייל במאדים, אותו חוקר מאז 2012 הרובר של נאס"א "קיוריוסיטי". מקור: NASA.

האם ייתכנו חיים על פני כוכב הלכת מאדים?

לראשונה אי פעם, חוקרים צפו בהיווצרותם של חיים במדבר היבש ביותר בעולמנו, עובדה המרמזת כי חיים יוכלו להיות חבויים בתוך הקרקע של כוכב הלכת מאדים

הקוטב הצפוני של אנסלדוס. מקור: NASA.

הקוטב הצפוני של אנסלדוס

אנסלדוס, ירח קטנטן של ענק הגזים שבתאי, מוכר בעיקר בשל הגייזרים הפורצים מקוטבו הדרומי ונובעים מאוקיינוס פנימי שמסתתר מתחת למעטה הקרח החיצוני שלו. אבל הקוטב

קרס. צילום NASA/JPL-CALTECH/UCLA/MPS/DLR/IDA

 קרס – ממצאים נוספים

את כוכב הלכת הננסי קרס, הגוף הגדול ביותר בחגורת האסטרואידים, חוקרת חללית נאס"א Dawn ("שחר") כבר מאז 2015. להלן ממצאים נוספים מחקר המאפיינים הייחודים שלו,

פני השטח של כוכב הלכת הננסי קרס כפי שצילמה החללית DAWN המקיפה אותו. החומר הלבן בתוך המכתש - סוג של מלח. צילום: NASA

כוכב הלכת הננסי קרס עדיין גדל

מנתונים של החללית Dawn המקיפה את קרס, עולה כי  תת הקרקע שלו עדיין לא יציבה ותרכובות פחמן עלו אל פני השטח ויצרו כתמים גדולים

דילוג לתוכן