סיקור מקיף

שינויים בפני הפלנטה: ייתכן שפגיעות קדומות עתירות אנרגיה הזינו את הגעשות בנוגה

צוות שמוביל מכון המחקר הדרום מערבי (SwRI)  יצר מודל של הפגיעות הקדומות בנוגה כדי להסביר איך הפלנטה האחות של כדור הארץ שמרה על פני שטח צעירים למרות שאין לה טקטוניקת לוחות

מודל חדש של הפגיעות הקדומות בנוגה מסביר איך הפלנטה האחות של כדור הארץ
שמרה על פני שטח צעירים למרות שאין לה טקטוניקת לוחות.
קרדיט: Southwest Research Institute
מודל חדש של הפגיעות הקדומות בנוגה מסביר איך הפלנטה האחות של כדור הארץ שמרה על פני שטח צעירים למרות שאין לה טקטוניקת לוחות. קרדיט: Southwest Research Institute

צוות שמוביל מכון המחקר הדרום מערבי (SwRI)  יצר מודל של הפגיעות הקדומות בנוגה כדי להסביר איך הפלנטה האחות של כדור הארץ שמרה על פני שטח צעירים למרות שאין לה טקטוניקת לוחות. על ידי השוואה של היסטוריית ההתנגשויות הקדומות של הארץ ושל נוגה, הם סבורים שנוגה ספגה יותר פגיעות מהירות ועתירות אנרגיה. הפגיעות האלה גרמו להיווצרות ליבה מאוד חמה, שיצרה געשות ממושכת ושינוי פני השטח של הפלנטה.

“אחת התעלומות של מערכת השמש הפנימית היא שלמרות הגודל והצפיפות הנפחית הדומים שלהם, הארץ ונוגה פועלים באופן שונה באופן בולט, שמשפיע במיוחד על התהליכים שמניעים חומרים בפלנטה”, אמר ד”ר סימונה מרקי, המחבר הראשי של מאמר חדש על הממצאים האלה ב-Nature Astronomy.


הלוחות הזזים של כדור הארץ משנים כל הזמנים את פני השטח שלו כשגושים של קרום מתנגשים ויוצרים רכסי הרים, ובמקומות מסוימים הרי געש. בנוגה יש יותר הרי געש מבכל פלנטה אחרת במערכת השמש אבל פני השטח שלה הם לוח רציף אחד בלבד. יותר מ-80,000 הרי געש – פי 60 יותר מהארץ – מילאו תפקיד חשוב בחידוש פני הפלנטה באמצעות שיטפונות של לבה, שאולי נמשכים עד היום. הדמיות קודמות התקשו ליצור תרחישים שתומכים ברמת געשות כזאת.

“המודלים האחרונים שלנו מראים שגעשות רבת שנים שנגרמה על ידי התנגשויות אנרגטיות קדומות בנוגה מספקת הסבר משכנע לגיל הצעיר של פני השטח”, אמר פרופסור יון קורנגה, מחבר שותף מאוניברסיטת ייל. “את הפעילות הגעשית העצומה הזאת מזינה ליבה מאוד חמה, שגורמת להתכה פנימית עזה”.


הדמיית המחשב הזאת ברזולוציה גבוהה (מיליון חלקיקים) מראה גוף שקוטרו 3,000 ק”מ פוגע חזיתית בנוגה במהירות של 30 ק”מ בשנייה. בצד השמאלי הצבעים מציינים חומרים שונים: חום – הליבה של נוגה, לבן – הליבה של הגוף וירוק – מעטפת הסיליקט של שני העצמים. הצבעים בצד הימני מציינים את הטמפרטורה של החומרים.
קרדיט: Southwest Research Institute

כדור הארץ ונוגה נוצרו באותה שכונה של מערכת השמש כשחומרים מוצקים התנגשו ביניהם ובהדרגה התאחדו ויצרו את שתי הפלנטות הסלעיות. ההבדל הקל בין מרחקי הפלנטות מהשמש שינה את היסטוריית הפגיעות שלהן, במיוחד המספר והתוצאה של אירועים אלה. הסיבה להבדל הזה היא שנוגה קרובה יותר לשמש ונעה מהר יותר סביבה, וזה מוסיף אנרגיה לתנאי הפגיעה. בנוסף, בשובל של הגידול ההתנגשותי דומיננטיים בדרך כלל עצמים מתנגשים שמקורם מעבר למסלול כדור הארץ וצריכים רמות גבוהות יותר של אקסצנטריות מסלולית כדי להתנגש בנוגה לעומת התנגשות בארץ, ולכן הפגיעות יותר חזקות.

אם הפגיעות בנוגה היו במהירות הרבה יותר גבוה מאשר בכדור הארץ, לכמה פגיעות גדולות היו יכולות להיות תוצאות שונות דרסטית, עם השלכות חשובות על ההתפתחות הגאופיזית לאחר מכן. הצוות הרב-תחומי הזה שילב מומחיות במידול התנגשויות בקנה מידה גדול ותהליכים גאודינמיים כדי להעריך את ההשפעה של התנגשויות אלה על ההתפתחות ארוכת הטווח של נוגה.

למאמר המדעי

עוד בנושא באתר הידען:

2 תגובות

  1. לא היה חסר הרבה שכדור הארץ יגיע למצב של נוגה,אם לכדור הארץ היה סיבוב איטי סביב צירו וחוסר ירח, לא היו חיים והטמפרטורה הייתה מגיע לסדר גודל של נוגה,,בימנו האדם עושה הכל, ממש הכל ,כדי להביא את כדור הארץ למצב נוגה,חברה טכנולוגית מתקדמת צורכת אנרגיה אדירה מי מאובנים באדמה,ומשמידה את עצמה לדעת,יתכן שציביליזציות חייזריות השמידו עצמם עקב צריכה מוגברת של אנרגיה מהפלנטה,ולכן אין הרבה תרבויות חייזריות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.