שינויים בפני הפלנטה: ייתכן שפגיעות קדומות עתירות אנרגיה הזינו את הגעשות בנוגה

צוות שמוביל מכון המחקר הדרום מערבי (SwRI)  יצר מודל של הפגיעות הקדומות בנוגה כדי להסביר איך הפלנטה האחות של כדור הארץ שמרה על פני שטח צעירים למרות שאין לה טקטוניקת לוחות

צוות שמוביל מכון המחקר הדרום מערבי (SwRI)  יצר מודל של הפגיעות הקדומות בנוגה כדי להסביר איך הפלנטה האחות של כדור הארץ שמרה על פני שטח צעירים למרות שאין לה טקטוניקת לוחות. על ידי השוואה של היסטוריית ההתנגשויות הקדומות של הארץ ושל נוגה, הם סבורים שנוגה ספגה יותר פגיעות מהירות ועתירות אנרגיה. הפגיעות האלה גרמו להיווצרות ליבה מאוד חמה, שיצרה געשות ממושכת ושינוי פני השטח של הפלנטה.

“אחת התעלומות של מערכת השמש הפנימית היא שלמרות הגודל והצפיפות הנפחית הדומים שלהם, הארץ ונוגה פועלים באופן שונה באופן בולט, שמשפיע במיוחד על התהליכים שמניעים חומרים בפלנטה”, אמר ד”ר סימונה מרקי, המחבר הראשי של מאמר חדש על הממצאים האלה ב-Nature Astronomy.

הלוחות הזזים של כדור הארץ משנים כל הזמנים את פני השטח שלו כשגושים של קרום מתנגשים ויוצרים רכסי הרים, ובמקומות מסוימים הרי געש. בנוגה יש יותר הרי געש מבכל פלנטה אחרת במערכת השמש אבל פני השטח שלה הם לוח רציף אחד בלבד. יותר מ-80,000 הרי געש – פי 60 יותר מהארץ – מילאו תפקיד חשוב בחידוש פני הפלנטה באמצעות שיטפונות של לבה, שאולי נמשכים עד היום. הדמיות קודמות התקשו ליצור תרחישים שתומכים ברמת געשות כזאת.

“המודלים האחרונים שלנו מראים שגעשות רבת שנים שנגרמה על ידי התנגשויות אנרגטיות קדומות בנוגה מספקת הסבר משכנע לגיל הצעיר של פני השטח”, אמר פרופסור יון קורנגה, מחבר שותף מאוניברסיטת ייל. “את הפעילות הגעשית העצומה הזאת מזינה ליבה מאוד חמה, שגורמת להתכה פנימית עזה”.

הדמיית המחשב הזאת ברזולוציה גבוהה (מיליון חלקיקים) מראה גוף שקוטרו 3,000 ק”מ פוגע חזיתית בנוגה במהירות של 30 ק”מ בשנייה. בצד השמאלי הצבעים מציינים חומרים שונים: חום – הליבה של נוגה, לבן – הליבה של הגוף וירוק – מעטפת הסיליקט של שני העצמים. הצבעים בצד הימני מציינים את הטמפרטורה של החומרים.
קרדיט: Southwest Research Institute

כדור הארץ ונוגה נוצרו באותה שכונה של מערכת השמש כשחומרים מוצקים התנגשו ביניהם ובהדרגה התאחדו ויצרו את שתי הפלנטות הסלעיות. ההבדל הקל בין מרחקי הפלנטות מהשמש שינה את היסטוריית הפגיעות שלהן, במיוחד המספר והתוצאה של אירועים אלה. הסיבה להבדל הזה היא שנוגה קרובה יותר לשמש ונעה מהר יותר סביבה, וזה מוסיף אנרגיה לתנאי הפגיעה. בנוסף, בשובל של הגידול ההתנגשותי דומיננטיים בדרך כלל עצמים מתנגשים שמקורם מעבר למסלול כדור הארץ וצריכים רמות גבוהות יותר של אקסצנטריות מסלולית כדי להתנגש בנוגה לעומת התנגשות בארץ, ולכן הפגיעות יותר חזקות.

אם הפגיעות בנוגה היו במהירות הרבה יותר גבוה מאשר בכדור הארץ, לכמה פגיעות גדולות היו יכולות להיות תוצאות שונות דרסטית, עם השלכות חשובות על ההתפתחות הגאופיזית לאחר מכן. הצוות הרב-תחומי הזה שילב מומחיות במידול התנגשויות בקנה מידה גדול ותהליכים גאודינמיים כדי להעריך את ההשפעה של התנגשויות אלה על ההתפתחות ארוכת הטווח של נוגה.

למאמר המדעי

עוד בנושא באתר הידען:

• ניתוח חדש של נתונים משנות התשעים הוכיח כי הרי געש מתפרצים בנוגה גם בהווה
• למשימת אנוויז’ן לא יהיה הרבה דלק, לכן היא עומדת לבצע בלימה אטמוספרית בנוגה
• האם התגלה סמן כימי לאפשרות של חיים על פני נוגה?