מערכת השמש

היאבוסה 2. איור: סוכנות החלל היפנית

החללית יפנית, מחשב הנחתת שלה – ישראלי

התחזקות סופת האבק במאדים כפי שצולמה על ידי רכב המאדים קיוריוסיטי השוכן בתוך מכתש גייל וצופה אל קיר המכתש. התמונות צולמו במהלך יוני 2018

סופת האבק במאדים הופכת לכלל עולמית

אלון שיקאר (מימין) וג'קי פיי, שניים מהרמונאוטים שבילו ארבעה ימים בסימלטור אנלוגי של מאדים באיזור מצפה רמון. צילום: אבי בליזובסקי

לידיעת הנוסעים למאדים

Abell 39, עצם מספר 39 בקטלוג הערפיליות הגדולות שהתגלה על ידי ג'ורג' אבל ב-1966 הוא של ערפילית גדולה שהתגלו על ידי ג'ורג ' Abell ב-1966, היא דוגמה יפה של ערפילית פלנטרית. צילום זה צולם ב-1997 ממצפה הכוכבים הלאומי קיט פיק באריזונה דרך מסנן כחול ירוק המבודד את האור הנפלט על ידי אטומי החמצן בערפילית באורך גל של 500.7 ננומטר. קוטרה של הערפילית כחמש שנות אור, ועובי המעטפת הכדורית הוא כשליש שנת אור. הערפילית עצמה נמצאת במרחק כ-7,000 שנות אור מכדור הארץ בקבוצת הכוכבים הרקולס. Credit: T.A.Rector (NRAO/AUI/NSF and NOAO/AURA/NSF) and B.A.Wolpa (NOAO/AURA/NSF) WIYN

מה יקרה כשהשמש שלנו תמות?

בניית בסיס על מאדים באמצעות מדפסת תלת ממד. איור: (Les Bossinas, NASA Lewis Research Center)

"היינו יכולים להיות במאדים כבר מזמן"

הר שארפ במכתש גייל במאדים, אותו חוקר מאז 2012 הרובר של נאס"א "קיוריוסיטי". מקור: NASA.

האם ייתכנו חיים על פני כוכב הלכת מאדים?

הקוטב הצפוני של אנסלדוס. מקור: NASA.

הקוטב הצפוני של אנסלדוס

קרס. צילום NASA/JPL-CALTECH/UCLA/MPS/DLR/IDA

 קרס – ממצאים נוספים

צילום של פלוטו מניו הורייזונס ובו ניתן להבחין באטמוספירה של פלוטו. מקור: נאס"א.

פלוטו – ממצאים נוספים

פני השטח של כוכב הלכת הננסי קרס כפי שצילמה החללית DAWN המקיפה אותו. החומר הלבן בתוך המכתש - סוג של מלח. צילום: NASA

כוכב הלכת הננסי קרס עדיין גדל

[באדיבות: NASA's Goddard Space Flight Center]

המים שבירח עשויים להיות נייחים ופרושים לאורך שטח נרחב

הדמיה של מבנה ההביטאט. צילום יח"צ.

יוקם מתקן ראשון מסוגו בישראל המדמה משימה על מאדים

תמונת מונטאג' של צילומי וויאג'ר 2, בה נראה הירח טריטון בחזית, וברקע ענק הקרח נפטון. מקור: NASA/JPL/USGS.

מה הסיפור של טריטון?

הכתם האדום הגדול של צדק, בצילום של מצלמת החללית ג'ונו, JunoCam, ב-10 ביולי 2017. מקור: NASA/JPL-Caltech/SwRI/MSSS/Gerald Eichstadt/Justin Cowart.

ג'ונו חושפת את מעמקי הכתם האדום הגדול של צדק

התרשמות אמן של האסטרואיד הבינכוכבי הראשון Oumuamua, עצם ייחודי שהתגלה ב-19 באוקטובר 2017 באמצעות טלסקופ Pan-STARRS בהוואי. איור: נאס"א

אורח מהחלל הבינכוכבי – אסטרואיד ענק בעל צורה מוזרה

הדמייה של הטבעת הפלנטרית המקיפה את כוכב הלכת הננסי דמוי כדור הפוטבול, האומיה. מקור: IAA-CSIC/UHU.

התגלתה טבעת פלנטרית סביב כוכב הלכת הננסי האומיה

הדמייה של בסיס על מאדים, ובו מספר דגמים של ספינת הענק שאת פיתוחה אילון מאסק יוסם. מקור: Elon Musk / SpaceX.

חזון יישוב החלל של אילון מאסק

האסטרואיד פלורנס ושתי ירחוניו הקטנים, בצילום אחר ומפורט שבוצע על ידי רדאר של מצפה ארסיבו. מקור: NAICObservatory/NASA.

דרישת שלום מפלורנס

מילום אולטרה-סגול ואינפרא-אדום של הירח טיטאן, שבאמצעותו ניתן לחדור מבעד לאטמוספירה של הירח, המסתירה את פני השטח כשמתבוננים בו בתחום האור הנראה. תמונת צבע מלאכותי, שצולמה על ידי קאסיני בשנת 2004. מקור: NASA/JPL/Space Science Institute.

טיטאן – ממצאים חדשים – חלק שני

צולם עיל ידי קאסיני בשנת 2011. מקור: NASA/JPL-Caltech/Space Science Institute.

טיטאן – ממצאים חדשים – חלק ראשון

הירח דיון בצילום של קאסיני ב-2005. מקור: NASA/JPL-Caltech.

דיון (dione) – ממצאים חדשים מהירח של שבתאי

מאדים וכיפות הקרח בקטבים שולו. צולם על ידי החללית רוזטה במהלך יעף בקרבת מאדים ב-2007. מקור: ESA.

חוקרים: בלילות הקיץ במאדים יורד שלג

נפטון בצילום של וויאג'ר 2 ב-1989. בצילום ניתן לראות במרכז את הסופה הענקית הכתם האפל הגדול, ומתחת סופה קטנה יותר שלה ניתן הכינוי "נקודה אפלה 2". מקור: NASA/JPL.

נפטון-רהב – ממצאים מהשנים האחרונות

אילוסטרציה: Olga Prilipko Huber / Brown University.

מחקר חדש גילה שמעמקי הירח עשירים במים

אחד מארבעה מכשירים שחוקרים בוחנים לשימוש על המאדים. (תמונה: נאס"א)

נאס"א רוצה לשלוח טריקורדר למאדים

חוקרים ישראלים מציעים השערה לפיה האסטרואידים הטרויאנים של מאדים נוצרו כתוצאה מהתנגשות ענקית. איור: pixabay.

מה מקור האסטרואידים הטרויאנים של מאדים?

הכתם האדום הגדול, בתמונה מעובדת של ג'ונו. מקור: NASA / SwRI / MSSS / Jason Major.

ג'ונו חלפה לראשונה מעל הכתם האדום הגדול של צדק

השוואה בין גדלי סוגי כוכבים שונים. משמאל לימין: ננס אדום, עם מסה של כ-0.1 זו של השמש; "ננס צהוב", כמו השמש שלנו; "ננס כחול" שלו כ-8 מסות שמש; והכוכב הענק R136a1, שלו כ-300 מסות שמש. מקור: ESO/M. Kornmesser.

יותר בהיר מהשמש, יותר חם מהקיץ בישראל