למאדים היו בעבר אגמי מלח הדומים לאלה שעל פני כדור הארץ

צוות חוקרים בינלאומי שנעזר בממצאי קיוריוסיטי השווה אותו למישור יבש בגבול בוליביה פרו, שמים שזורמים אליו מההרים מתנקזים לאגמים שבהמשך מתייבשים

למאדים היו בעבר אגמי מלח הדומים לאלה שעל פני כדור הארץ ועברו עליו תקופות רטובות ויבשות. כך עולה ממחקר שפרסמו חברי צוות מדענים בין-לאומי.

מריון נצ’ון, מהמחלקה לגיאולוגיה וגיאופיזיקה באוניברסיטת טקסס A&M, ועמיתיה פרסמו את מחקרם בגיליון הנוכחי של Nature Geoscience .

הצוות בדק את השטחים הגאולוגיים של מאדים ממכתש גייל, אגן סלעי עצום בגודל 95 ק”מ הנחקר על ידי רכב השטח קיוריוסיטי של נאס”א מאז 2012 כחלק ממשימת MSL (Mars Labor Laboratory).
מהממצאים עולה כי האגם שהיה במכתש גייל לפני למעלה משלושה מיליארד שנה עבר פרק ייבוש, שקשור אולי לייבוש הגלובלי של מאדים. מכתש גייל נוצר לפני כ – 3.6 מיליארד שנה כאשר שמטאור פגע במאדים ויצר את מכתש הפגיעה הגדול שלו.

“מאז, השכבות הגיאולוגיות שלו תיעדו את ההיסטוריה של מאדים, ומחקרים הראו כי מכתש גייל חושף סימנים לכך שהיו עליו מים נוזלים במהלך ההיסטוריה שלו. מים הם כידוע מרכיב מרכזי בחיים המיקרוביאלים” אמרה נצ’ון. “בתקופות ייבוש אלה נוצרו בסופו של דבר בריכות מלח. קשה לומר בדיוק כמה גדולות היו הבריכות הללו, אבל האגם במכתש גייל היה קיים במשך תקופות ארוכות – ממאות שנים לפחות עד אולי עשרות אלפי שנים “, אמרה.

מה קרה לאגמי המלח האלה?

לדברי נצ’ון, מאדים ככל הנראה התייבש עם הזמן, וכוכב הלכת איבד את השדה המגנטי הפלנטרי שלו, מה שהשאיר את האטמוספרה חשופה להפשטה על ידי רוח שמש והקרינה לאורך מיליוני שנים.
“עם התדלדלות האטמוספירה הלחץ על פני השטח הפך להיות קטן יותר, והתנאים לכך שמים נוזלים יהיו יציבים על פני השטח לא מולאו יותר”, אמרה נצ’ון, “כך שהמים הנוזלים התאדו ונעלמו.” על פי ההערכה, בריכות המלח במאדים דומות לאלה שנמצאו על פני כדור הארץ, ובמיוחד באיזור שנקרא Altiplano שנמצא בסמוך לגבול בוליביה-פרו.

נצ’ון אמרה כי האלטיפלאנו הוא מישור צחיח הנמצא בגובה רב ובו הנהרות והנחלים היורדים מההרים “אינם זורמים לים אלא מובילים לאגמים סגורים, בדומה למה שהיה בעבר במכתש גייל במאדים,” אמרה. “הידרולוגיה זו יוצרת אגמים עם מפלסי מים שהושפעו מאוד מהאקלים. בתקופות הצחיחות אגמי Altiplano הופכים רדודים בגלל האידוי, וחלקם אף מתייבשים לחלוטין. העובדה שהאטליפנו הוא איזור נטול צמחייה גורם לו להיראות עוד יותר כמו מאדים, ” היא אמרה.”

נצ’ון הוסיפה כי מהמחקר עולה שהאגם העתיק במכתש גייל עבר לפחות פרק אחד של ייבוש לפני ש”התאושש “. ייתכן גם שהאגם חולק לבריכות נפרדות ואלו התאדו יותר בקלות. מכיוון שעד כה רק נחקר רק איזור אחד במאדים שמראה היסטורית ייבוש שכזו, נצ’ון אמרה שהוא עשוי לתת רמזים לכמה פרקי ייבוש שעבר האגם לפני שהאקלים של מאדים נעשה יבש כפי שהוא כרגע.

“זה יכול להצביע על כך שהאקלים של מאדים ‘התייבש’ בטווח הארוך, בדרך שעדיין איפשרה קיום מחזורי של אגם”, אמרה נצ’ון. “תוצאות אלה מצביעות על כך שאקלים מאדים נע בין תקופות רטובות יותר ויבשות יותר. הם גם מספרים לנו על סוגי היסודות הכימיים (במקרה זה גופרית, מרכיב מפתח לחיים) שהיו זמינים במים הנוזלים שנמצאים על פני השטח הזמן, ועל סוג התנודות הסביבתיות שהיצורים החיים על מאדים היו צריכים להתמודד איתם, אם היו קיימים אי פעם.”

להודעה של החוקרים:
למחקר המדעי

עוד בנושא באתר הידען:

• חמש שנים לנחיתת קיוריוסיטי על מאדים
• זר אבל מוכר – דמיון בין מדבר מוהאבי למכתש גייל בו נחת ומתאקלם הרכב הרובוטי קיוריוסיטי
• האם ייתכנו חיים על פני כוכב הלכת מאדים?