סיקור מקיף

זר אבל מוכר – דמיון בין מדבר מוהאבי למכתש גייל בו נחת ומתאקלם הרכב הרובוטי קיוריוסיטי

המדען הראשי בפרויקט קיוריוסיטי, ג’ון גרוצינגר, קרא למקום “מדבר מוהאבי” של מאדים. זו הנקודה שבה נחת רכב הקיוריוסיטי לפני שלושה ימים בסך הכל והנוף נראה כל כך ארצני.

בתמונה: קיוריסיטי והמקבילה המאדימאית למדבר מוחאבי - השפה הצפונית של מכתש גייל בצבעים מלאכותיים. תצרף זה בצבעים מלאכותיים צופה אל השפה השחוקה של מכתש גייל ברקע. בצד שמאל ניתן לראות חלק ממקור הכוח הגרעיני של הרכב וכן את האנטנה רחבת הסרט ורכיבים נוספים על סיפון הרכב. תצרף זה הוכן משלוש תמונות ברזולוציה גבוהה של מצלמת הניווט ששודרו מהחללית במהלך הלילה. עיבוד - קן קריימר ומארקו דה לורנצו, Universe Today
בתמונה: קיוריסיטי והמקבילה המאדימאית למדבר מוחאבי – השפה הצפונית של מכתש גייל בצבעים מלאכותיים. תצרף זה בצבעים מלאכותיים צופה אל השפה השחוקה של מכתש גייל ברקע. בצד שמאל ניתן לראות חלק ממקור הכוח הגרעיני של הרכב וכן את האנטנה רחבת הסרט ורכיבים נוספים על סיפון הרכב. תצרף זה הוכן משלוש תמונות ברזולוציה גבוהה של מצלמת הניווט ששודרו מהחללית במהלך הלילה. עיבוד – קן קריימר ומארקו דה לורנצו, Universe Today

רכב הקיוריוסיטי מתחיל להתארגן לשהיה הממושכת על הקרקע ולאט לאט מתחילים אנשי נאס”א להפעיל את מכשיריו.

המדען הראשי בפרויקט קיוריוסיטי, ג’ון גרוצינגר, קרא למקום “מדבר מוהאבי” של מאדים. זו הנקודה המתוקה שבה נחת רכב הקיוריוסיטי לפני שלושה ימים בסך הכל ונראה כל כך ארצני.

.לאחר זקיפת התורן, החל קיוריוסיטי לשדר זרם של תמונות מרהיבות ולספק לנו את המראה המפורט הראשון של סביבת נחיתתה בתוך מכתש גייל על מאדים, במרחק של כ-5.5 קילומטרים מההרים המורכבים משכבות רבות, ואשר זכו לכינוי הר שארפ.
מרבית התמונות צולמו באמצעות מצלמת הניווט, לרבות צילום עצמי של הרכב ושל השפה הנשחקת של מכתש גייל מעליה.

בתדרוך של יום רביעי היה גרוצינגר נרגש מהסדרה הראשונה של התמונות בחדות גבוהה המראות את מכתש גייל ממרחק, ואמר: “הדבר שבאמת הדהים את אנשי הצוות המדעי בתמונה הזו, היא שניתן לחשוב שנאס”א הטעתה לחשוב כאילו התמונה צולמה במדבר מוהאבי.”

“זהו החלק במכתש שגובהו נמוך יחסית והוא צופה אל עבר העמק הצפוני של מאדים. נדהמנו כמה הוא נראה כאילו הוא נמצא על כדור הארץ בפרטים רבים.”

לדבריו, האיזור מנוקד בחלוקי אבן קטים רבים שהצוולת משער כי הם זרמו למקום ממניפת סחף שנוצרה כאשר זרמו במאדים מים לפני עידנים רבים. וזו הסיבה מדוע קיוריוסיטי נחת דווקא במכתש גייל.

חומרי המשקע, כל החומרים שנגזרו מהשחיקה של אדמת ההרים שם הוא איזור מוצאם של החומרים” אמר גרוצינגר. “זה ממש פנטסטי.” הוסיף.

לידיעה ביוניברס טודיי

 

12 תגובות

  1. מצטרפת לבקשת האפשרות להגדיל תמונה לחלון נפרד…

    המשיכו לעדכן אותנו ושימו תמונות נוספות.

  2. ידידי היקר אני לא מסכים אתך
    אני צלם חובב כבר שלושים שנה
    יש מושג הנקרא נגודיות הנגודיות נפגעת כשיש פחות אור
    גם אם תנסה להחיות את התמונה בעזרת פוטושופ לא תצליח לגרום לצבעים לחזור לנגודיות המקורית

    הצבעים במאדים לא מובלטים בעיקר בגלל הסיבה שציינתי

    רוחב סרט אכן בעיה אבל אני לא מאמין שהמדענים בכדור הארץ לא היו מוכנים לפחות לשלוח תמונה אחת בצבע מלא רק כדי לראות את הצבעים האמיתיים
    והעובדה היא שאין תמונות עם צבעים מרהיבים כמו בכדור הארץ היא אך ורק בגלל עוצמת הקרינה הנמוכה שיש שם

    גם חיישן דיגיטלי הנמצא אחרי עדשת המצלמה לא יצליח לקבל ניגודיות של צבעים טובה (גרעיניות אני מקווה שאתה מכיר את המושג הזה) נוצרת גרעיניות והצבעים לא נראים צבעים

  3. עמנואל

    אין קשר בין הצבעוניות של תמונות מהמאדים לבית הבהירות של אור השמש שם. אצל בני האדם יש הבדל כי לבני האדם (וסביר שלחיות רבות) יש שתי מערכות חישת אור , מערכת אחת של “צבע” ומערכת שניה של “שחור לבן” (המערכות נקראות “קנים ומדוכים”). בתאורה נמוכה בני האדם מסתמכים יותר על מערכת החישה “שחור לבן” ונוטים להתעלם ממערכת ה”צבע”. מגבלות אילו לא חלות על המצלמות על מאדים, הן יכולות לצלם בצבע גם בתאורה די נמוכה, כמו מצלמות ביתיות רבות שמצלמות ללא קושי צילומי צבע באור סגריר.

    הסיבה למשלוח תמונות בשחור לבן מהמאדים היא שזה חוסך “רוחב פס” , בתקשורת בין מאדים לארץ. כאשר אין צורך חיוני בתמונות צבע שולחים תמונות שחור לבן. בהמשך הזמן תקבל תמונות צבע רבות, כמו תמונות צבע רבות ששלחו הרוברים הקודמים.

  4. צור התמונות לא בצבע בגלל המרחק של מאדים מהשמש כמות הקרינה המגיעה אל מאדים היא בערך רבע מכמות הקרינה המגיעה אל כדור הארץ וזה בצוהרי היום של מאדים

    תעשה תרגיל פשוט

    כנס לחדר ותתחיל להחשיך אותו אט אט

    בשלב מסויים אתה תראה שהניגוד בן הצבעים הולך וקטן והיכולת להבחין בצעים הולכת ופוחתת ולכן התמונה לא נראית צבעונית

    אבל אם משהוא יאיר את הכוכב באור חזק אתה תראה צבע אדמדם בעיקר (תחמוצת של חומרים )

  5. זה נראה כמו אלפי מקומות נוספים על כדור הארץ כולל הנגב שלנו.
    אבל האמריקאים קובעים את הנרטיב.

  6. אבי מתי תסדרו כבר שיהיה אפשר להגדיל תמונות בלחיצת עכבר כמו בכל אתר נורמלי ? האם זו משימה כל כך קשה ומאתגרת שעדיין לא מצאתם לה פיתרון ?

    (ועדיף שהתמונה תיפתח בחלון נפרד, לא כמו שניסיתם כאן לתקופה קצרצרה שהיא עולה וחוסמת את כל העמוד, זה ממש מעצבן ורוב הגולשים לא אוהבים את שיטת ההצגה הזו)

    https://www.hayadan.org.il/images/content3/2012/08/Curiosity-Mojave-Desert-Pano-b_Ken-Kremer.jpg

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.