האם שעון אטומי ישראלי יטוס לירחו של נפטון-רהב?

מדעני מכון ויצמן למדע וסוכנות החלל הישראלית המממנת את פיתוח השעון בחברת אקיוביט העפילו לשלב הגמר

טריטון כפי שנלכד במצלמת החללית "וויאג'ר 2" ב-1989. באיזור הקוטב הדרומי זוהו עשרות גייזרים של חנקן – ממצא שעשוי להעיד על קיומו של אוקיינוס תת-קרקעי
טריטון כפי שנלכד במצלמת החללית "וויאג'ר 2" ב-1989. באיזור הקוטב הדרומי זוהו עשרות גייזרים של חנקן – ממצא שעשוי להעיד על קיומו של אוקיינוס תת-קרקעי

טריטון כפי שנלכד במצלמת החללית "וויאג'ר 2" ב-1989. באיזור הקוטב הדרומי זוהו עשרות גייזרים של חנקן – ממצא שעשוי להעיד על קיומו של אוקיינוס תת-קרקעי

אם יש חיים במערכת השמש, מחוץ לכדור-הארץ, ייתכן שהם נחבאים באוקיינוסים הזורמים מתחת לפני השטח הקפואים של כמה ירחים. אחד המועמדים הבולטים לקיומו של אוקיינוס תת-קרקעי מסוג זה הוא הירח טריטון, שבאופן הולם קרוי על-שם אחד מאלי הים במיתולוגיה היוונית.

טריטון הוא הירח הגדול ביותר של נפטון (בעברית רהב) – אך באופן חריג מסתובב סביבו בכיוון ההפוך, ולפי ההשערות, הגיע מחוץ למערכת השמש ונלכד בשדה הכבידה של נפטון. מדעני מכון ויצמן למדע, בשיתוף סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה, עשויים להיות שותפים מרכזיים במשימת חלל שתצא לירח מסקרן זה ב-2026. משימת החלל לטריטון, המכונה "טרידנט", העפילה לשלב הגמר של תוכנית "דיסקברי" של נאס"א לצד שלוש משימות חלל נוספות מבין 22 שהגישו מועמדות. נאס"א הודיעה כי תשקיע שלושה מיליון דולר בכל אחת מהמשימות שעלו לגמר – ובעוד כשנה תבחר שתיים מהן, שיזכו להתממש ולצאת לחלל.

טריטון, הממוקם בפאתי מערכת השמש, לא זכה לביקורים מכדור-הארץ כבר יותר מ-30 שנה. בשנת 1989, חלפה על-פניו החללית "וויאג'ר 2" ועל-אף שהייתה מרוחקת ממנו כדי 40 אלף קילומטר, הצילומים שהשיגה גילו לעולמנו את אחד מגרמי השמיים יוצאי הדופן והמפתיעים ביותר. הצילומים חשפו כי פני השטח של טריטון הם מהצעירים במערכת השמש – בני כמה מיליוני שנים בלבד – זאת בשל פעילות גיאולוגית אינטנסיבית. כמו כן באזור הקוטב הדרומי, שאותו קלטה עדשת המצלמה, זוהו עשרות גייזרים של חנקן – עדות אפשרית לקיומו של אוקיינוס תת-קרקעי – וכן זוהתה נוכחות של אטמוספרה עם רוחות משמעותיות.

גם טרידנט מתעתדת לחלוף על-פני טריטון אך בניגוד לוויאג'ר, היא צפויה להתקרב עד 500 קילומטר מפני השטח של הירח. המשימה, בהובלת פרופ' לואיז פרוקטר, מנהלת המכון לחקר כוכבי-לכת וירחים ביוסטון, טקסס – ובהשתתפות קבוצת המחקר של פרופ' יוחאי כספי מהמחלקה למדעי כדור-הארץ וכוכבי-הלכת במכון ויצמן למדע – שמה לה למטרה לקבוע אם לטריטון אכן יש אוקיינוס תת-קרקעי, ואם כן, מה הן תכונותיו, להבין מדוע פני השטח של טריטון כה צעירים ולמדוד ולאפיין את האטמוספרה שלו.

השעון תוצרת ישראל מדויק עד כדי סטייה של שנייה אחת בכל 10 מיליון שנה, והוא מתוכנן כך שיוכל לשרוד בחלל בתנאים קשים ביותר במשך יותר מ-15 שנה"

טריטון ונפטון (הדמיה). לפי ההשערות, טריטון הגיע מחוץ למערכת השמש ונלכד בשדה הכבידה של נפטון
טריטון ונפטון (הדמיה). לפי ההשערות, טריטון הגיע מחוץ למערכת השמש ונלכד בשדה הכבידה של נפטון

ישראלים לאו דווקא ידועים בדייקנות יוצאת דופן, אך אחת הסיבות להשתתפות של פרופ' כספי ושל ד"ר אלי גלנטי מקבוצת המחקר שלו בטרידנט היא העובדה ששעון אולטרה-מדויק, שהם יזמו ואפיינו, צפוי לסייע בהצלחת המשימה. השעון, אשר נבנה על-ידי חברת Accubeat מירושלים, במימון סוכנות החלל במשרד המדע והטכנולוגיה, מדויק עד כדי סטייה של שנייה אחת בכל 10 מיליון שנה, והוא מתוכנן כך שיוכל לשרוד בחלל בתנאים קשים ביותר במשך יותר מ-15 שנה. פרופ' כספי וד"ר גלנטי מתעתדים לחשב בעזרתו את ממדי האטמוספרה של טריטון באמצעות הסטת דופלר של גל רדיו שיישלח מהחללית אל כדור-הארץ; השעון, תוצרת ישראל, יסייע להם למדוד תנודות מזעריות בגל הרדיו שתשדר החללית. "זהו השעון המדויק ביותר מסוגו בעולם כיום", אומר פרופ' כספי. "יש שעונים מדויקים יותר, אבל מדובר במכשירים גדולים בהרבה ונייחים". השעון יעמוד במבחן ראשון ארבע שנים קודם לכן על סיפונה של חללית אחרת: JUICE של סוכנות החלל האירופית (ESA), שתצא ב-2022 לירחים של צדק. מדעני המכון וחברת Accubeat עומדים כעת בשלבים אחרונים של הכנת השעון לשיגור.

אומר אבי בלסברגר, מנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה: "שעון ייחודי זה אשר פותח עבור משימת הדגל של סוכנות החלל האירופית, מעורר עניין רב לשימוש במשימות נוספות, כגון זאת המתוארת כאן, ומהווה הוכחה נוספת ליכולתה של תעשיית החלל הישראלית, כמו גם ליכולותיהם של המדענים הישראלים, לתרום למשימות חלל מרכזיות בעולם".

מלבד המכשירים שבאחריות הצוות הישראלי, מתעתדים מדעני המשימה לשלוח גם מגנטומטר שעשוי לסייע לזהות ולאתר אוקיינוס תת-קרקעי; ספקטרומטר אינפרה-אדום, שיאפשר לאפיין את ההרכב של פני השטח הצעירים; ספקטרומטר פלסמה לדגימת האטמוספרה; ושני סוגי מצלמות חלל לתיעוד אזורים של כוכב הלכת וירחיו שטרם נצפו.

משימות הדגל של נאס"א, שעלותן כמה מיליארדי דולרים, משוגרות לחלל בתדירות של פעם או פעמיים בעשור. עם זאת, מאז שנות ה-90, תוכנית החלל האמריקאית מממנת גם משימות חלל בעלות מצומצמת יותר ובתדירות תכופה יותר במסגרת פרויקט דיסקברי ופרויקטים נוספים. בניגוד למשימות הדגל המתוכננות ליעד הנבחר על-ידי נאס"א, בדיסקברי מציעים את המשימות ויעדיהן צוותי חוקרים. מטרת התוכנית היא להוציא לפועל משימות חלל ממוקדות יותר, ולעתים גם נועזות יותר, בעלות נמוכה בהרבה (כחצי מיליארד דולר) ובלוח זמנים קצר יחסית.

כיצד תצליח טרידנט להגיע לטריטון המרוחק בפרק זמן קצר ובתקציב מוגבל? "ב-2026 ייפתח חלון הזדמנויות צר שיאפשר – הודות לקונפיגורציה ייחודית של מערכת השמש – להגיע לטריטון בזמן קצר יחסית בהתחשב במרחק העצום: 12 שנים בלבד", אומר ד"ר גלנטי. בעוד פחות משנה תחליט נאס"א אם החוקרים אכן יזכו לנצל את חלון ההזדמנויות ולהגיע לטריטון עד 2038. המתחרים הנושפים בעורפם הם שלושה: שתי משימות חלל לכוכב-הלכת נגה ומשימת חלל לאִיוֹ – אחד הירחים של צדק המשובץ הרי געש פעילים.

להודעה של נאס"א

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

  1. כולי תקווה שהם מתחשבים בירידת מחירי השילוח הקיימת והצפוייה ע"י ספייס-X ומתחרתה בלו אוריג'ין, ולא בונים על איזה דלתא 4 יקר להחריד. ב-2026 יהיה אפשר באותו מחיר לשגר מקפת גדולה עם הרבה יותר ציוד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן