האסטרואיד Ultima Thule – סיכום ממצאי החללית ניו הוריזונס עד כה

כאשר החללית היתה במרחק 27,000 ק"מ מהאסטרואיד אולטימה ת'ולה, התברר שמדובר בגוף בינארי. הוא עשוי משני חלקים דמויי כדור הצמודים זה לזה והנראים ביחד כמו איש שלג ואורכם הכולל 33 ק"מ

האסטרואיד מחגורת קויפר אולטימה תולה. צילום: ניו הוריזונס, NASA
האסטרואיד מחגורת קויפר אולטימה תולה. צילום: ניו הוריזונס, NASA

כאשר החללית New Horizons  החלה להתקרב לכוכב הלכת פלוטו החלו כבר לחשוב על היעד הבא. היעד שנבחר הוא גוף קטן שהתגלה על ידי טלסקופ החלל האבל ב- 26.6.2014. השם שקיבל עם גילויו היה 2014MU69. זה היה המספר הקטלוגי שקיבל. כל מה שידעו עליו בהסתמך על הממצאים הראשונים שזהו גוף זעיר בסדר גודל של האסטרואידים הזעירים, צבעו אדמדם וכי החזר האור שלו מאור השמש הוא 0.05%. משך המסע של החללית מפלוטו אליו היה 3.5 שנים. תאריך ההגעה היה 4.1.2019 . מרחק המעבר היה 3520 ק"מ ושודרו ארצה 900 תצלומים. לכל פיקסל של תמונה לוקח  כ – 7 שעות להגיע לכדור הארץ. לכן כל המידע יגיע לכדור הארץ במלואו לקראת סוף 2020.

כאשר החללית היתה במרחק 27,000 ק"מ ממנו התברר שמדובר בגוף בינארי. הוא עשוי משני חלקים דמויי כדור הצמודים זה לזה והנראים ביחד כמו איש שלג ואורכם הכולל 33 ק"מ. החלק הגדול אורכו 19 ק"מ קיבל את השם Ultima והשני הקטן יותר קיבל את השם  .Thule נראה שמדובר בשני גופים שהתנגשו אחד בשני ונשארו דבוקים זה לזה. כוונת  החוקרים בבחירתו של גוף זה למחקרם היא לנצל את מרחקו הגדול מהשמש. הנחת העבודה שבמרחקים אלה מהשמש מצוי חומר ראשוני מזמן היווצרותה של מערכת השמש. מסיבה זו הועלתה המחשבה שעם השלמתו של יעד זה תוטס החללית לגוף אחר ברצועת קויפר. זאת כמובן תלוי בכמות הדלק שתישאר בחללית.

תווי הפנים של אסטרואיד זה חלקים יחסית ונמצאו עליו מכתש בקוטר 8 ק"מ שקיבל את השם מרילנד ושקעים קטנים שקוטרם עד 700 מטר והערכה  היא שמקורם בסובלימציה (המראה – מעבר ישיר ממוצק לגז) של גז שהביאה לשקיעת קרקע. רצועת החיבור בין שני חלקי האסטרואיד היא בהירה ונראית כמו צוואר. כן נמצאו רמזים לנוכחות מתנול, קרח מים ותרכובות אורגניות. ממצאים אלה הם כמובן ראשוניים בלבד, אולם סביר להניח שכאשר תיקלט מלוא האינפורמציה, התמונה שתתקבל תהיה הרבה יותר מפורטת ויהיו בה תובנות חדשות.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

6 תגובות

  1. האסטרואיד אולטיטמה-תולה מזכיר במבנה הכללי את השביט צ'וריומוב-גרסימנקו אליו שוגרה בשנת 2004 גשושית המחקר "רוזטה" וממנה הונחתה כעבור כ-10 שנים הנחתת "פיליי" שנחתה על השביט

    https://www.hayadan.org.il/summary-of-findings-of-
    rosetta-mission-to-comet-p67

    השביט צ'וריומוב-גרסימנקו (אורך כ-5.6 ק"מ) אמנם קטן בממדיו מהאסטרואיד אולטיטמה-תולה (אורך כ-33 ק"מ) אבל מזכיר אותו במבנהו הכללי העשוי שני גופים, שונים בגודלם, המחוברים ביניהם במאין חיבור צווארי.
    האם הדמיון המבני הזה מקרי? או אולי מעיד על יציבות קינמטית ?

  2. איציק

    לורם. מה שעשית הוא תמלול של סרטון. זה הכול. תגיד לי ככה גידלתי וחינכתי אותך? שום דבר משלך. רק אוטומט. שנינו יודעים שלא למדת שום דבר בחיים שלך. קשקושים ועוד קשקושים. תחזור מהר לישיבה באור שמח.
    אבא.

  3. גם במקום הזה יש רמז לתרכובות אורגניות. ולפני כמה שנים נמצאה אפילו חומצה אמינית בדגימת אבק של כוכב לכת. זה רומז על כך שבכל פינה נידחת ביקום יכולה להיווצר גם חומצת גרעין שבתנאי סביבה מתאימים תביא להווצרות תא חי. כל זה יש בו כדי לערער על אלמנט המיקריות שבתורת דרווין-דוקינס. אולי יש פה תהליך עקבי של מעבר מן הפשוט אל המורכב, מהמימן של המפץ הגדול עד לחומר חי כולל אותנו. זה לא חייב להחזיר אותנו לספר בראשית או למיתולוגיה כלשהי, אבל אומר שאנחנו צריכים להשלים עם הלא מובן ולא להאחז בפתרון הקל של "תורת המקריות הקדושה"

  4. כמה הערות:
    ראשית, 7 שעות (וליתר דיוק: בסביבות 6 שעות, תלוי במיקום כדור-הארץ) זה הזמן שלוקח לאותות הנשלחים מהחללית להגיע לכדור הארץ. קצב השידור של החללית במרחקים הללו הוא כ-1000 ביט לשנייה, ובהנחה שהשדר לא דחוס, וכל פיקסל צבעוני לוקח 24 ביט, היא יכולה לשלוח כ-42 פיקסלים בשנייה, או פי שלוש מזה בתמונת גווני אפור (ואולי פחות אם משלבים תיקון שגיאות).
    https://theskylive.com/how-far-is-2014mu69
    http://pluto.jhuapl.edu/Mission/Spacecraft.php

    שנית, תולי בהחלט לא התנגש באולטימה. אם היו מתנגשים הם היו קורסים לכדי כדור כדור שלג עגול ומשעמם, משום שתכונת הראשוניות של החומר (מזמן היווצרות מערכת השמש) הייתה אובדת. יש להניח שבמקום זה הם הקיפו שניהם את מרכז המסה שלהם, במרוצת מיליארדי השנים איבדו את הסחרור העצמי שלהם וננעלו כבידתית האחד ביחס לשני, ואז התקרבו ונפגשופגישה עדינה יחסית.

    שלישית' הגוף המשותף נראה כמו איש שלג רק מזווית הצילום שבו הייתה החללית (ומזל שכך). צילומים נוספים מראים שהגוף הגדול יותר (אולטימה) שטוח למדי. ומכל מקום, הם מחוברים לאורך הציר הארוך של שניהם, מה שגם מעיד על כך שהם היו נעולים כבידתית אחד כלפי השני לפי שנפגשו.

  5. כדאי לספר את האמת: המדענים חיפשו ללא מצאו את הנסיך הקטן – אבל אולי יתברר כי הצורה המיוחדת של האסטרואיד נובעת מכך שמדובר בנחש מאובן שבלע דינוזאור לפני שהמריא מחדש לחלל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן