לאחרונה תצפיות טלסקופיות חשפו לראשונה את פני השטח שלו. הצילומים הם אמנם ברזולוציה מאוד נמוכה , אבל אפשר לקבל מידע ראשוני לגבי מראהו וידע בסיסי לגבי הטופוגרפיה שלו
במחקר שהתפרםס בכתב העת Nature Astronomy חושפים חוקרים תמונות מפורטות של פאלאס, המעידות על פני השטח מלאי המכתשים שלו לראשונה. במחקר שותפים עשרות חוקרים מ-21 מוסדות מחקר ברחבי העולם.
מסלולו של פאלאס מרמז על פגיעות מהירות מאוד “, אומר מייקל מרססט, המחבר הראשי של המאמר ופוסט-דוקטורט במחלקה למדעי כדור הארץ, האטמוספירה וכוכבי הלכת של MIT. “מתמונות אלה אנו יכולים לומר כעת כי פאלאס הוא האובייקט המכתש ביותר שאנו מכירים בחגורת האסטרואידים. זה כמו לגלות עולם חדש.”
“היסטוריה אלימה”
הצוות, בראשותו של החוקר הראשי פייר ורנזה, מה – Laboratoire d’Astrophyisque de Marseille בצרפת, צילם את פאלאס באמצעות מכשיר ה – SPHERE בטלסקופ הגדול ביותר של מצפה הכוכבים האירופי (VLT) – מערך של ארבעה טלסקופים, שלכל אחד מהם מראה ברוחב שלשמונה מטרים, הממוקמת בהרי צ’ילה. בשנת 2017, ושוב ב – 2019, מרססט ועמיתיו תפסו את אחד מארבעת הטלסקופים מספר ימים בכל פעם כדי לבדוק אם הם יכולים ללכוד תמונות של פאלאס בנקודה במסלולו הקרובה ביותר לכדור הארץ.
הצוות צילם 11 סדרות של תמונות בשתי התצפיות והצליח לראות את פאלאס מזוויות שונות תוך סיבובו סביב צירו. לאחר עיבוד התמונות, יצרו החוקרים שחזור תלת ממדי של צורת האסטרואיד, עם מפת מכתשים בקטבים ובחלקים מאיזור קו המשווה שלו.
בסך הכול הם זיהו 36 מכתשים שגדלו בקוטר של יותר מ – 30 ק”מ – כחמישית מקוטר המכתש Chicxulub של כדור הארץ, שפגיעתו גרמה ככל הנראה להכחדת הדינוזאורים לפני 65 מיליון שנה. נראה כי המכתשים של פאלאס מכסים לפחות עשרה אחוזים משטח האסטרואיד, “מה שמרמז על היסטוריה של התנגשות אלימה”, כפי שמצהירים החוקרים במחקר.
החוקרים הצליחו לגלות במהלך התצפיות עוד שתי תצורות הוספות – נקודה בהירה בחצי הכדור הדרומי של האסטרואיד וכן מכתש פגיעה ענק לאורך קו המשווה של האסטרואיד בקוטר של כ-400 ק”מ.
האסטרואיד פאלאס (שמספרו 2 לפי סדר גילויו) התגלה ב – 1802 , מידותיו הם 550 × 476 × 516 ק”מ , מרחקו מהשמש 2.7 יחידות אסטרונומיות. מקיף אותה אחת ל – 4.62 שנים ארציות ואורך היממה שלו 7.81 שעות. הצפיפות שלו היא 2.8 . לאחרונה באמצעות תצפיות טלסקופיות חשפו לראשונה את פני השטח שלו. הצילומים הם אמנם ברזולוציה מאוד נמוכה , אבל אפשר לקבל מידע ראשוני לגבי מראהו וידע בסיסי לגבי הטופוגרפיה שלו.
מבחינת גודל הוא יכול להחשב גם ככוכב לכת ננסי (dwarf planet) גוף בעל מבנה כמעט כדורי, סביר להניח שהמבנה הפנימי שלו דומה לזה של כוכבי הלכת הפנימיים, גרעין, מעטפת, קרום. גוף כזה מטבע הדברים אין לו אטמוספירה. אפשר להבחין בבירור במכתשי פגיעה. מספר מכתשים קוטרם גדול מ – 100 ק”מ, אחד מהם קוטרו 400 ק”מ, שאר המכתשים שרואים קוטרם עשרות קילומטרים ובעתיד כאשר תשוגר אליו חללית אפשר יהיה להבחין במכתשים שקוטרם קילומטרים ספורים ופחות. הצילומים שהגיעו מווסטה וקרס באמצעות החללית Dawn יכולים לרמוז שגם על פאלאס ימצאו חריצים (grooves), רמז לאיזו שהיא פעילות טקטונית. בתצלום השמאלי אפשר להבחין בכתם בהיר מאוד. אולי היו כאן בעבר התפרצויות מים אדירות, מעין גייזרים. המים התאדו ומה שנשאר אלה המלחים שהיו בהם אשר שקעו על הקרקע והצטברו במקום. זאת, אפשר יהיה לבדוק באמצעות בדיקות ספקטרוסקופיות בעתיד. סביר להניח שמצויים על פני האסטרואיד שטחים נרחבים ללא פגיעות מכתשים. בצילומים לא רואים תבליטים במרכזם של המכתשים הגדולים.
תמונות אלה מעוררות את התיאבון ללמוד יותר על אסטרואיד זה והדרך לכך היא כמובן חללית. נקרא לה 2 Dawn. על מנת לחסוך בעלויות כדאי לבנות תוכנית שתאפשר לחקור באותה טיסה אסטרואיד נוסף כשם שעשתה זאת החללית Dawn אשר חקרה את האסטרואידים קרס ווסטה. האסטרואיד הנוסף שכדאי יהיה לחקור הוא Juno. במקום לפתח ציוד מחקרי חדש כדאי יהיה להשתמש במכשור שפותח לחלליות אחרות שיטה שנקראת Out of the Shelf. זאת טכניקה שעשו בה שימוש כאשר תכננו את רכב השטח המאדימי ה – Pathfinder. מרגע שהחללית תגיע ל – Pallas היא תוכנס למסלול קוטבי סביבו. זה מסלול נוח לכיסוי כל פני השטח במינימום זמן. דוגמה לשימוש בטכנולוגיה קיימת הוא להציב על חללית זו מצלמות שפותחו עבור חללית המאדים ה – MRO. למצלמות אלה רזולוציה של 25 ס”מ לפיקסל.
עוד בנושא באתר הידען:
