“זאת הפעם הראשונה שאנחנו יכולים להצביע על מבנים ספציפיים ולהגיד “תראו, זה לא הר געש עתיק אלא אחד שפעיל כיום, אולי רדום, אבל לא מת””, אמר לורן מונטסי, פרופסור לגיאולוגיה באוניברסיטה של מרילנד ומחבר שותף של מאמר המחקר. “המחקר הזה משנה משמעותית את הדעה על נוגה מכוכב שבעיקר לא פעיל לכזה שהפנים שלו עדיין רועש ויכול להזין הרי געש פעילים רבים”.
במחקר חדש זיהו 37 מבנים געשיים שהיו פעילים לאחרונה בנוגה. המחקר מספק כמה מההוכחות הכי טובות עד כה שנוגה הוא עדיין כוכב פעיל מבחינה גיאולוגית. מאמר מחקר על העבודה, שנעשתה על ידי חוקרים באוניברסיטה של מרילנד והמכון לגיאופיזיקה ב-ETH ציריך, שווייץ, פורסם בכתב העת Nature Geoscience ב-20 ביולי 2020.
“זאת הפעם הראשונה שאנחנו יכולים להצביע על מבנים ספציפיים ולהגיד “תראו, זה לא הר געש עתיק אלא אחד שפעיל כיום, אולי רדום, אבל לא מת””, אמר לורן מונטסי, פרופסור לגיאולוגיה באוניברסיטה של מרילנד ומחבר שותף של מאמר המחקר. “המחקר הזה משנה משמעותית את הדעה על נוגה מכוכב שבעיקר לא פעיל לכזה שהפנים שלו עדיין רועש ויכול להזין הרי געש פעילים רבים”.
המדענים יודעים מזה זמן שלנוגה יש פני קרקע צעירים יותר מאשר כוכבים כמו מאדים וכוכב חמה, שהפנים שלהם קר. עדויות לפנים חם ופעילות גיאולוגית מנקדות את פני כוכב בצורת מבנים דמויי טבעת שנקראים עטרות, שנוצרים כשתימרות של חומר חם במעמקי הכוכב עולות דרך שכבת המעטפת והקרום. זה דומה לאופן שבו תימרות מעטפת יצרו את האיים הגעשיים של הוואי.
אבל חשבו שהעטרות בנוגה הן כנראה סימנים לפעילות עתיקה, ונוגה התקרר מספיק כדי להאט את הפעילות הגיאולוגית בפנים הכוכב ולהקשות את הקרום במידה כזאת שכל חומר חם מהמעמקים לא יוכל להתנקב החוצה. בנוסף, התהליכים המדויקים שבהם תימרות מעטפת יצרו עטרות בנוגה והסיבה לשונות בין העטרות היו נושאים לוויכוח.
במחקר החדש, החוקרים השתמשו במודלים נומריים של פעילות תרמו-מכנית מתחת לפני הקרקע של נוגה כדי ליצור הדמיות תלת מימדיות ברזולוציה גבוהה של היווצרות עטרות. ההדמיות שלהם מספקות מבט מפורט יותר מאי פעם על התהליך.
התוצאות עזרו למונטסי ועמיתיו לזהות צורות פני קרקע שנמצאות רק בעטרות שהיו פעילות לאחרונה. הצוות הצליח להתאים את הצורות האלה לצורות שנצפו על פני הקרקע של נוגה, וגילה שחלק מהשונות בעטרות שבכוכב מייצגת שלבים שונים של התפתחות גיאולוגית. המחקר מספק את ההוכחה הראשונה שעטרות בנוגה עדיין מתפתחות, אינדיקציה לכך שפנים הכוכב עדיין רועש.
“השיפור בדרגת הריאליזם במודלים האלה לעומת מחקרים קודמים מאפשר לזהות כמה שלבים בהתפתחות של עטרות ולהגדיר צורות גיאולוגיות אבחנתיות שנמצאות רק בעטרות שפעילות כעת”, אמר מונטסי. “אנחנו יכולים להגיד שלפחות 37 עטרות היו מאוד פעילות לאחרונה”.
העטרות הפעילות בנוגה מקובצות במעט מקומות, וזה מצביע על אזורים שבהם הכוכב הכי פעיל, ורומז על דרך הפעולה של פנים הכוכב. התוצאות האלה אולי יעזרו לזהות אזורי מטרה שבהם ימוקמו מכשירים גיאולוגיים במשימות עתידיות לנוגה, כמו EnVision האירופית ששיגורה מתוכנן ל-2032.
עוד בנושא באתר הידען:
