ונוס אקספרס – ממצאים נוספים – חלק ב’

החללית זיהתה 9 נקודות חמות( hot spots ) המצויות מעל תאים מגמתיים שעל פי הערכה עדיין פעילים

יבשות ואוקיינוסים
מפות חדשות של חצי הכדור הדרומי באינפרה אדום רומזים לכך שבעבר נוגה דמה לכדור הארץ. היתה עליו פעילות של טקטוניקת לוחות והיו לו אוקיינוסים של מים. ממצאים באשר להרכב הכימי של הקרקע גם כן רומזים לכך. ביבשות היתה פעילות געשית והם היו מוקפים באוקיינוסים. פני השטח ברמות של Phoeba ו-Regio Alpha בהירים מרוב החלקים של פני השטח של נוגה ומעריכים שהם הסלעים העתיקים ביותר על קרקע כוכב הלכת.

על כדור הארץ בהירות כזו של שטחים אופיינית לסלעי גרניט היוצרים את היבשות. גרניט נוצר כאשר סלעים עתיקים ובזלתיים חודרים לתוך הקרום כתוצאה מתנועת היבשות. תהליך זה נקרא טקטוניקת לוחות. סלעי גרניט נוצרים בעקבות התמזגות של מים ובזלות. המסקנה שאליה הגיעו החוקרים היא שבעבר היו על הנוגה אוקיינוסים ופעילות טקטונית. במהלך השנים המים ברחו לחלל וכי עדיין קיימת פעילות געשית. תצפיות אינפרה אדומות יכולות להבחין בשינויי טמפרטורות בטווח של 3-20 מעלות צלזיוס. נמוך מאוד בהשוואה לטווח הטמפרטורות של זרמי לבה פעילים. במפה האינפרה אדומה הטמפרטורות נעות בין 442-422 מעלות צלזיוס.

הטמפרטורות הגבוהות הן באזורים הנמוכים והטמפרטורות הנמוכות הן באזורים הגבוהים. הבדל זה בטמפרטורות יכול להיווצר במהלך פעילות געשית או בשל הבדלים בהרכב הכימי של הקרקע (1).

פעילות געשית

החללית זיהתה 9 נקודות חמות( hot spots ) המצויות מעל תאים מגמתיים שעל פי הערכה עדיין פעילים. זרמי הלבה שהתמצקו מקרינים חום על פני הקרקע, עברו כנראה בלייה מעטה ועל כן הם צריכים להיות צעירים במונחים גיאולוגיים. חלקם בני 2.5 מיליון שנים ורובם פחות מ-250,000 שנה. יכול להיות שהם דומים לפתחים געשיים והלבה זורמת באזורים מצומצמים כמו על כדור הארץ. העמקים חמים יותר מההרים.Dione ו-Themes הם hot spots המתנשאים לגובה של 0.5-2.5 ק”מ. נראה שגם כיום קיימת בהם פעילות געשית (2). עד 2010 זוהו 1000 הרי געש ואחד מזרמי הלבה היה פעיל לפני עשרות שנים בלבד. בחצי הכדור הצפוני זוהה זרם לבה שהטמפרטורה שלו היא (85 מעלות צלזיוס חם יותר ממה שציפו. אם הלבה זרמה לפני יותר מ-100 שנה הטמפרטורה שלה, היתה צריכה להיות נמוכה יותר (3).

החללית שימשה גם לחקירה גיאולוגית של אחד האזורים הסמוכים לקו המשווה. לשם כך נערכה השוואה בין אזור Chimon-mana-Tessera לבין הר הגעש Tuuliki הסמוך ומיקומו של זה S100. הפסגות בשני המקומות הן בעלות גובה דומה מעל הקרקע. הר הגעש שימש לצורך השוואה עם סביבתו. הממצאים היו מפתיעים. בפסגתו הובחנה ירידה בלתי צפויה בכמות החומר שנפלטה מממנו. ירידה זו תואמת לנוכחות של סלעים פלסיים( Felsic Rocks)- סלעים מגמתיים עתירי אנרגיה. ירידה בהיקף פליטה זה נמצאה גם ב- Chimon-mana-Tessera. מכיון שבגבהים הרוחות מהירות וחזקות יותר הן מעיפות כלפי מעלה גרגרים קטנים וחושפות את החומר המחוספס אשר לו פליטה רבה יותר של חומר. שאלה שהתעוררה היא האם אכן מצויים סלעים פלסיים על הנוגה. על כדור הם נוצרים בסביבה מימית. יכול להיות שקיימות אפשרויות אחרות להיווצרותם של סלעים אלה. מה שעשוי לתמוך בהשערה זו הוא שהר הגעש Tuuliki נוצר בתקופה מאוחרת של נוגה כאשר לא יכלו להיות בו אוקיינוסים (4).

בשנים 2006-2007 כמות ה-SO2 באטמוספירה היתה 1000 חלקיקים ליחידת נפח- PPBV (parts per billion by volume). ב-5 השנים שלאחר מכן עד ל-2012 כמות ה- SO2 קטנה פי 10. תהליך דומה נצפה בשנות ה-80 של המאה ה-20 על ידי החללית האמריקאית פיוניר ונוס. אספקה יציבה של גז זה לאטמוספירה הגבוהה, באה כנראה מהנקודות החמות. חשוב לזכור שבגבהים הקרינה האולטרה סגולה של השמש מפרקת גז זה ותוחלת החיים שלו היא קצרה, פחות מחצי יום ארצי. המסקנה שאליה הגיעו החוקרים היא שהעלייה והנפילה של כמות הגז בגובה של 70 ק”מ באה ממקומות נמוכים. להוציא את המקור הגעשי, הועלתה אפשרות שמקור נוסף של הגז הוא פלומות גז העולות למעלה. השאלה המתבקשת היא מהיכן הן באות? שאלה אחרת הדורשת פתרון היא שכמות הגז באטמוספירה הנמוכה נשארה גבוהה ויציבה במשך עשור. בזמן זה לא הובחנה שום עליית חום מפני השטח האמורה להיות תואמת לשינויים שנצפו. יכול להיות שהעלייה בכמות הגז נבעה מסירקולציה גלובלית של האטמוספירה המעצימה את תנועת הגז מהשכבות הנמוכות של האטמוספירה לשכבות הגבוהות.

בתקופות שכמות SO2 מצומצמת מבחינת ההתפלגות הגלובלית שלה, חלק גדול מהגז מצוי יותר בקטבים מאשר בקו המשווה. מצב זה התהפך בשנים 2006-2007 כאשר כמות הגז היתה נפוצה יותר. יכול להיות ששינויים ארוכי טווח בסירקולציה של האטמוספירה גרמו להעלאת הגז מהשכבות הנמוכות ולשינויים בכימיה של העננים. ההערכה היא שקיימים שני תאי האלי (Haley chambers ) שבהם האוויר עולה בקו המשווה, מגיע לגובה בו נמצאים העננים ונע לעבר הקטבים. במקומות אלה הוא שוקע לכיוון הקרקע וחוזר לקו המשווה. נראה שהשינויים בכמות הגז בין הקטבים לקו המשווה כמו העלייה והירידה המחזורית בגבהים תואמת לתנודות באספקת גז מהשכבות הנמוכות בקווי הרוחב הנמוכים (5).

מקורות

1. “New map hints at Venus’ wet, volcanic past” 15.7.2009
http://www.spacedaily.com/reports/New_Map_Hints_At_Venus_Wet-Volcanic_ Past_999.html
2. “Indications of volcanic activity on Venus ” 12.4.2010
999.html http://www.spacedaily.com/reports/Indications_ Of _Volcanic _Activity_ On _
Venus _999.html
3. “Evidence of an active Venus found” 25.10.2010
http://www.spacedaily.com/reports/Evidence_Of_An_Active_Venus_Found_999.html
4. “Venus Express unearths new clues to the planet’s geologic history” 22.5.2012
http://www.spacedaily.com/reports/Venus_Express_Unearths_New_Clues_To_The _Planet_ Geologic_ History_999.html
5. “A new episode of active volcanism on Venus?” 4.12.2012
http://www.spacedaily.com/reports/A_New_Episode_Of_ Active_ Volcanism _On _Venus_999.html