סדקים חוצי תצורות קרקע במאדים מעידים על כך שמאדים הוא כוכב לכת פעיל הרבה יותר ממה שחשבו עד כה
תצפיות מסלוליות חושפות את נוכחותה של תימרת מעטפת עצומה שדוחפת את פני המאדים כלפי מעלה וגורמת לפעילות געשית וסיסמית עזה.
בכדור הארץ, תזוזות של הלוחות הטקטוניים משנים את פני הארץ וגורמים לדינמיות בחלק הפנימי. בגלל היעדר תהליכים כאלה במאדים, רבים חשבו שהוא כוכב מת, שלא קרה בו הרבה בשלושת מיליארדי השנים האחרונות.
מדענים מהאוניברסיטה של אריזונה מטילים ספק בדעות הנוכחיות לגבי ההתפתחות הגאודינמית של מאדים עם דיווח על הגילוי של תימרת מעטפת פעילה שדוחפת את פני המאדים כלפי מעלה וגורמת לרעידות אדמה והתפרצויות געשיות. מהממצאים עולה שהשקט של פני המאדים מטעה ואולי הם מסתירים חלק פנימי שסוער יותר ממה שחשבו בעבר.
“המחקר שלנו מציג הוכחות רבות שחושפות את הנוכחות של תימרת מעטפת פעילה עצומה במאדים של היום”, אמר אדריאן ברוקט, עמית מחקר פוסט דוקטורט במעבדת הירח והפלנטות של האוניברסיטה ומחבר משותף של המחקר עם ג’ף אנדרוז-האנה, פרופסור חבר למדעים פלנטריים במעבדה.
תימרות מעטפת הם גושי סלע חמים וציפניים שעולים מעומק פנים הכוכב ונדחפים דרך השכבה האמצעית – המעטפת – ומגיעים לבסיס הקרום וגורמים לרעידות אדמה, העתקים והתפרצויות געשיות. שרשרת האיים של הוואי, לדוגמה, נוצרה כשהלוח הפסיפי נסחף לאיטו על פני תימרת מעטפת.
“יש לנו הוכחות מוצקות שתימרות מעטפת פעילות בכדור הארץ ובנוגה, אבל זה לא צפוי בעולם קטן וכנראה קר כמו מאדים”, אמר אנדרוז-האנה. “מאדים היה הכי פעיל לפני 3-4 מיליארד שנים, והדעה הרווחת היא שהכוכב למעשה מת כיום”.
“כמות עצומה של פעילות געשית בהיסטוריה המוקדמת של הכוכב יצרה את הרי הגעש הכי גבוהים במערכת השמש וכיסתה את רוב חצי הכדור הצפוני במרבצים געשיים”, אמר ברוקט. “מעט הפעילות שהתרחשה בתקופה האחרונה מיוחסת בדרך כלל לתהליכים פסיביים בכוכב מתקרר”.
החוקרים נמשכו לכמות מפתיעה של פעילות באזור חסר ייחוד אחר במאדים בשם מישור האליסיום, בשפלות הצפוניות קרוב לקו המשווה. שלא כמו אזורים געשיים אחרים במאדים, שלא הייתה בהם פעילות מיליארדי שנים, במישור האליסיום היו התפרצויות גדולות ב-200 מיליון השנים האחרונות.
“מחקר קודם שלנו גילה במישור האליסיום הוכחות להתפרצות הגעשית הצעירה ביותר הידועה במאדים, אמר אנדרוז-האנה. “היא יצרה התפוצצות קטנה של אפר געשי לפני כ-53,000 שנים, ובזמן גאולוגי זה למעשה אתמול”.
הגעשיות במישור האליסיום מקורה ב-Cerberus Fossae, קבוצה של סדקים צעירים המשתרעים על פני המאדים לאורך יותר מ-1300 ק”מ. לאחרונה צוות InSight של נאס”א מצא שכמעט כל רעידות האדמה במאדים נובעות מהאזור הזה. למרות שהפעילות הגעשית והטקטונית הצעירה הזאת תועדה, הגורם שלה עדיין לא ידוע.
עוד בנושא באתר הידען:
