נאס”א: מצאנו רמזים לקיומם של מי מלח במצב נוזלי מתחת לקרקע המאדים

התחנה המטאורולוגית שעל גבי רכב המאדים קיוריוסיטי מדדה לחות יחסית גבוהה בלילות החורף המאדימאי, וההשערה היא שאלו מים תת קרקעיים שהתאדו לאטמוספירה

תנאי מזג אוויר והרכב הקרקע של מאדים שרכב המאדים קיוריוסיטי של נאס”א מדד ביחד עם סוג של מלח שנמצא בקרקע המאדים, יכולים להעלות מלח נוזלי אל פני האדמה בשעות הלילה.

החומר פרכלורט (Perchlorate) שזוהה בקרקע מאדים על ידי קיוריוסיטי וקודם לכן על ידי נחתת המאדים פיניקס של נאס”א, הוא חומר בעל תכונה שגורמת לו לקלוט אדי מים מהאטמוספרה ולהוריד את טמפרטורת הקיפאון של המים. קיומו של החומר הזה הוצע במשך שנים כמנגנון לקיום אפשרי של תמלחות נוזליות בקווי רוחב גבוהים יותר על מאדים המודרני, למרות התנאים הקרים והיבשים של כוכב הלכת האדום.

חישובים חדשים המבוססים על מדידות שביצע קיוריוסיטי למעלה משנה מצביעים על כך שתנאים במיקומו של הרכב, בקרבת קו המשווה המאדימאי היו נוחים ליצירת כמויות קטנות של מלח כדי ליצור רטיבות בכמה לילות,  והאיזור מתייבש שוב לאחר זריחה. התנאים להיווצרות אדי המים צריכים להיות אפילו יותר נוחים בקווי רוחב גבוהים יותר, שבהם הטמפרטורות קרות ויותר אדי מים יכולים לגרום ללחות יחסית גבוהה יותר לעתים קרובות יותר.

“מים נוזליים הוא דרישה לחיים כפי שאנו מכירים אותם, ויעד למשימות חקר מאדים,” אמר המחבר המוביל של המאמר, חבייר מרטין-טורס מהמועצה הספרדית למחקר בספרד, ובאוניברסיטת ולאו לטכנולוגיה בשוודיה, וחבר הצוות המדעי של קיוריוסיטי. “התנאים סמוך לפני השטח במאדים של היום מתאימים בקושי לחיים חיידקיים אבל קיומן של תמלחות נוזליות על מאדים השלכה רחבה יותר בכל הקשור לאפשרות היכולת לקיים חיים ותהליכים גיאולוגיים מבוססי מים.”

נתוני מזג האוויר שהתפרסמו ב-13 באפריל הכתב העת נייצ’ר גיאוסיינסס הם מתחנת הניטור המטאורולוגית (REMS), שסופקה על ידי ספרד וכוללת חיישן לחות יחסית וחיישן למדידת טמפרטורת הקרקע. החללית קיוריוסיטי שהיא מעבדה מדעית לכל דבר חוקרת הן את הסביבה העתיקה והן את תנאי הסביבה המודרנית במכתש גייל. הדיווח גם מציין מדידות מימן בקרקע שבוצעו על ידי מכשיר rover’s Dynamic Albedo of Neutrons (DAN) מתוצרת רוסיה.

“לא גילינו מי מלח ישירות, אך חישבנו את האפשרות שהם היו באוויר במכתש גייל כמה לילות במשך תקופת המדידה.” אומר אשווין ואסדה, מ-JPL, אחד ממחברי הדוח.

קיוריוסיטי היא המשימה הראשונה שתוכננה למדוד לחות יחסית באטמוספרת מאדים קרוב לפני השטח ואת טמפרטורת הקרקע במשך כל שעות היום וכל העונות בשנת מאדים אחת.

הלחות היחסית תלויה בטמפרטורת האוויר כמו גם בכמות המים שהתאדו לתוכו. לפי המדידות של קיוריוסיטי, הלחות היחסית נעה בין חצי אחוז בקיץ בשעות אחר הצהרים, ל-100% בלילות החורף והסתיו.

לידיעה באתר נאס”א