החיים על המאדים: ייתכן שחיידקים עתיקים אורבים מתחת לפני המאדים

חוקרים דימו את תנאי הקרינה המייננת הקשה של מאדים כדי לראות כמה זמן חיידקים ופטריות מיובשים וקפואים יוכלו לשרוד

במחקר חדש נמצא שהסיכויים לגילוי חיים על מאדים טובים ממה שציפו בעבר

• חוקרים דימו את תנאי הקרינה המייננת הקשה של מאדים כדי לראות כמה זמן חיידקים ופטריות מיובשים קפואים יוכלו לשרוד.
• במחקרים קודמים נמצא ש”קונן הבקטריה” (Deinococcus radiodurans) יכול לשרוד יותר ממיליון שנים בקרינה המייננת הקשה של מאדים.
• מחקר חדש מנפץ את השיא הזה, ומוצא שהחיידק החסון יכול לשרוד 280 מיליון שנים אם הוא קבור.
• זה אומר שהוכחות לחיים עדיין יכולות להיות רדומות וקבורות מתחת לפני המאדים.

כשהדגימות הראשונות ממאדים יוחזרו לכדור הארץ, המדענים יחפשו חיידקים ישֵנים עתיקים, לפי הממצאים של מחקר חדש.

במחקר ראשון מסוגו, צוות של חוקרים מצא שחיידקים עתיקים יוכלו לשרוד קרוב לפני מאדים זמן ארוך בהרבה ממה שהניחו בעבר. יתר על כן, הם יכולים לשרוד  זמן ארוך בהרבה כשהחיידקים קבורים, ובכך מוגנים מקרינה קוסמית גלקטית ופרוטונים מהשמש.

הממצאים האלה מחזקים את האפשרות שאם התפתחו אי פעם חיים על מאדים, ייתכן שהשרידים הביולוגיים שלהם יתגלו במשימות עתידיות. משימות עתידיות אלה הן ExoMars (הרכב רוזלינד פרנקלין) ו-Mars Life Explorer, שיישאו מקדחים כדי להוציא חומר מעומק של שני מטרים מתחת לפני הקרקע.

מדענים הוכיחו שזנים מסוימים של חיידקים יכולים לשרוד למרות הסביבה הקשה של מאדים, ולכן המשמעות היא גם שאסטרונאוטים ותיירי חלל בעתיד יוכלו שלא בכוונה לזהם את מאדים עם החיידקים שלהם שיגיעו איתם.

המחקר הזה התפרסם ב-25 באוקטובר בכתב העת Astrobiology. צוות המחקר כלל את בריאן הופמן ואג’אי שרמה מאוניברסיטת נורתווסטרן.

“האורגניזמים במודל שלנו משמשים תחליפים לזיהום קדימה של מאדים וגם לזיהום אחורה של הארץ, שאת שניהם צריכים למנוע”, אמר מייקל דאלי, פרופסור לפתולוגיה שהוביל את המחקר. “חשוב לציין שלממצאים האלה יש גם השלכות מבחינת הגנה ביולוגית, כי האיום של חומרים ביולוגיים, כמו אנתרקס, הוא עדיין בעיה לצבא ולביטחון פנים”

“הסקנו שזיהום של אדמת מאדים יהיה למעשה קבוע – על פני מסגרות זמן של אלפי שנים”, אמר הופמן, מחבר שותף בכיר של המאמר. “זה יכול לסבך את הפעילות המדעית לחיפוש אחר חיים במאדים. בדומה, אם חיידקים התפתחו במאדים, ייתכן שיכלו לשרוד עד היום. זה אומר שדגימות שיוחזרו ממאדים יוכלו לזהם את הארץ”.

למאדים יש סביבה קשה ולא סלחנית. בגלל התנאים הצחיחים וקפואים, טמפרטורה ממוצעת של מינוס 63 מעלות צלזיוס בקווי הרוחב האמצעיים, הכוכב האדום נראה עוין לחיים. ויותר גרוע: מאדים מופצץ כל הזמן בקרינה קוסמית גלקטית חזקה ופרוטונים מהשמש.

כדי לחקור האם חיים יכולים או לא יכולים לשרוד בתנאים האלה, דאלי, הופמן ועמיתיהם קבעו תחילה את גבולות השרידות של חיי חיידקים בקרינה מייננת. לאחר מכן הם חשפו שלושה סוגים של חיידקים ופטריות ארציים להדמיה של פני מאדים – שהם קפואים ויבשים – והפציצו אותם בקרני גאמה או פרוטונים (כדי לחקות את הקרינה בחלל).

“אין מים זורמים או מים משמעותיים באטמוספרה של מאדים, כך שתאים ונבגים יתייבשו”, אמר הופמן. “ידוע גם שטמפרטורת פני השטח במאדים פחות או יותר דומה לקרח יבש, כך שהם באמת מאוד קפואים”.

למאמר המדעי

עוד בנושא באתר הידען:

• עמודי הבריאה – האייקון של צילומי האבל, הולכים ומתפוררים
• על חיידקים וקרינה
• פתירת המקור של פרצי הרדיו העוצמתיים
• אירופה החומצי עשוי לא להסביר פנים לחיים
• “הצעה נוספת לתהליך אפשרי לכימיה המובילה אולי לתהליכי חיים”