2022 AP7 שהתגלה לאחרונה מקיף את השמש כל חמש שנים, וכיום חוצה את מסלול כדור הארץ כאשר כדור הארץ נמצא בצד השני של השמש אליו. בסופו של דבר התנועה שלו תסתנכרן עם זו של כדור הארץ והוא יעבור הרבה יותר קרוב בעוד כמה מאות שנים
מאת סטיבן טינגיי פרופסור מן המניין לאסטרונומיית רדיו, אוניברסיטת קרטין, אוסטרליה
בשבוע שעבר פורסם על איום חדש על האנושות: אסטרואיד “רוצח כוכבי לכת” בשם 2022 AP7.
למזלנו 2022 AP7 “אינו מסכן את כדור הארץ על פי הידוע כרגע”, לפי פרופ’ סקוט שפרד ממכון קרנגי למדע. הוא וצוות עמיתיו הבינלאומי צפו בשלישיית אסטרואידים “גדולים למדי” שהוסתרו על ידי בוהק השמש (השניים האחרים אינם מהווים סיכון).
2022 AP7 מקיף את השמש כל חמש שנים, וכיום חוצה את מסלול כדור הארץ כאשר כדור הארץ נמצא בצד השני של השמש אליו. בסופו של דבר התנועה שלו תסתנכרן עם זו של כדור הארץ והוא יעבור הרבה יותר קרוב. הדבר צפוי להתרחש בעוד כמה מאות שנים.
אנחנו פשוט לא יודעים מספיק על AP7 2022 כדי לחזות במדויק את הסכנה שהוא עלול לגרום בעוד מאות שנים. יחד עם זאת, אנו חושדים שיכולים להיות עוד “רוצחי כוכבי לכת” בחלל שעדיין לא התגלו. אבל כמה? ומה נעשה כדי למצוא אותם?
מה הופך אסטרואיד לקטלני?
אסטרואיד 2022 AP7 הוא האסטרואיד הגדול ביותר שהתגלה מזה שמונה שנים, קוטרו מוערך בין 1.1 ק”מ ל-2.3 ק”מ. מספיק שאסטרואיד בקוטר של יותר מקילומטר אחד יפגע בכדור הארץ כדי לגרום לאירוע הכחדה המוני.
בנוסף לכך שקוטרו גדול מקילומטר, מסלולו של האסטרואיד צריך לחצות את מסלול כדור הארץ כדי להיחשב למסוכן. במקרה של 2022 AP7, אכן כך הדבר ולמזלנו זיהינו אותו מספיק זמן מראש ונעקוב אחריו.
ההערכה היא שכבר גילינו כ-95% מהאסטרואידים שעלולים להיות מסוכנים, ושיש פחות מ-1,000 כאלה. עבודתם של שפרד ועמיתיו מדגישה כי ציד 5% הנותרים – כ-50 אסטרואידים – ידרוש מאמץ עצום.
מה מהווה החמצה קרובה?
נאס”א עוקבת מקרוב אחר כל העצמים הידועים במערכת השמש. אבל מדי פעם יתגלה עצם שיתפוס אותנו לא מוכנים.
בשנת 2021 קיימנו מפגש קרוב עם אסטרואיד בשם UA1 2021. הוא התקרב רק כמה אלפי קילומטרים מכדור הארץ, מעל אנטארקטיקה. במונחים קוסמיים, זה קרוב בצורה מפחידה. עם זאת, קוטרו של 2021 UA1 היה רק שני מטרים ולכן הוא לא היווה סיכון משמעותי.
סביר להניח שישנם מאות מיליוני עצמים בגודל כזה במערכת השמש שלנו, ואין זה נדיר שהם מתרסקים על כדור הארץ. במקרים אלה, רוב העצם נשרף באטמוספירה ויוצר מופע אור מרהיב והמעט שנותר לא מסכן את החיים בכדור הארץ יותר מדי.
בשנת 2019 אסטרואיד נוסף בקוטר 100 מטר חלף על פני כדור הארץ במרחק של כ-70,000 ק”מ הוא התגלה רק שעות ספורות לפני שחלף על פניו. אמנם זה לא היה כל כך קרוב, אבל זה אסטרואיד שגודלו הרבה יותר מדאיג.
ההחמצות הקרובות האלה חוזרות ומדגישות עד כמה חשוב לנו להאיץ את החיפוש אחר עצמים קרובים לכדור הארץ.
כתמים מתים
הסיבה שעדיין לא מצאנו כל עצם שיכול יום אחד לעבור בקרבת כדור הארץ היא בעיקר בגלל נקודות עיוורון תצפיתיות, והעובדה שאנחנו לא יכולים לצפות בכל חלקי השמיים כל הזמן.
כדי למצוא את AP7 2022, השתמשו שפרד ועמיתיו בטלסקופ בדמדומים זמן קצר לאחר שקיעת השמש. הם היו צריכים לעשות זאת מכיוון שהם חיפשו אסטרואידים שנמצאים בין נוגה לכדור הארץ. כוכב הלכת נוגה נמצא כרגע בצד השני של השמש מכדור הארץ.
קשה לבצע תצפיות קרובות לשמש. בוהק השמש מציף את האור החלש המוחזר מאסטרואידים קטנים – ומהווה נקודה עיוורת. אבל רגע לפני ואחרי השקיעה, יש חלון קטן שבו בוהק השמש כבר לא חוסם את התצפית.
נכון לעכשיו מוכרים רק כ-25 אסטרואידים בעלי מסלולים מוגדרים היטב שמסלולם נמצא כולו בתוך מסלולו של כדור הארץ. סביר להניח שיתגלו עוד, ואלה עשויים לתרום משמעותית ל-5% החסרים של אסטרואידים שעלולים להיות מסוכנים.
לפני כחודש התנגשה החללית DART (מבחן ניתוב מחדש של אסטרואידים כפולים – Double Asteroid Redirection Test) של נאס”א, שגודלה כגודל מקרר, לתוך אסטרואיד בשם דימורפוס שהוא ירח של כוכב לכת ננסי בקוטר 160 מטר בשם דידימוס .
ההתנגשות שינתה את משך המסלול של דימורפוס ביותר מ-30 דקות, והוכרזה כהצלחה מסחררת. לכן סביר שבני אדם יינסו להטות אסטרואיד מסוכן אם יתגלה.
עם זאת, נצטרך למצוא אותו זמן רב מראש. אסטרואידים שעלולים להיות מסוכנים גדולים בהרבה מדימורפוס, לכן החללית שתתנגש בהם תצטרך להיות הרבה יותר מאסיבית.
לשם כך, נאס”א מתכננת לערוך סקר לאיתור עצמים שעלולים להיות מסוכנים באמצעות טלסקופ בחלל. NEO Surveyor, שאמור להיות משוגר ב-2026, ויוכל לסקור את מערכת השמש ביעילות רבה – כולל בתוך שטחים מתים שנגרמים על ידי השמש עבור טלסקופיים ארציים.
הסיבה לכך היא שהבוהק שאנו רואים בזמן התצפית מכדור הארץ נגרם על ידי האטמוספרה של כדור הארץ דבר שבחלל לא קיים.
סביר מאוד להניח שהחללית תגלה עצמים חדשים ותעזור לנו לאפיין אותם כדי לשפר את הבנתנו את האיומים.
המפתח הוא למצוא כמה שיותר עצמים, לסווג אותם, לעקוב אחר הסיכונים ולתכנן משימת ניתוב מחדש לעברם כמה שיותר זמן מראש. העובדה שכל המרכיבים הללו של הגנה פלנטרית הפכו למציאות היא הישג מדהים של מדע והנדסה. זו הפעם הראשונה בהיסטוריה האנושית שיש לנו את היכולות האלה
עוד בנושא באתר הידען:
4 תגובות
ככה זה. פוליטיקאים חושבים רק על הקדנציה שלהם, אם חס וחלילה מישהו יתכנן קדימה כדי להציל את האנושות בדורות של ניניו הוא לא ייבחר.
עוד כמה מאות שנים???!!! ירחם השם עד אז חכה עם הכתבה
כתבה מעניינת ושלמה
אדוני בא לך על כדור הארץ בסדר , למה ללכת סחור סחור.