אלפי שלדים, כלים ותכשיטים התגלו מתחת לכביש 6* עיר הלניסטית מצפון לאשקלון

עתיקות / מהממצאים עולה: 6,000 שנה לפני “חוצה ישראל” שימש האזור נתיב תחבורה עיקרי * עיר הלניסטית ליד אשקלון

שרידי היישוב ההלניסטי שהתגלה ליד אשקלון. מקצת מקירות הבתים שנחשפו מתנשאים לגובה של 2.5 מטרים. תצלום: רשות העתיקות

כלי חרס שנמצאו באתר החפירות בצומת ברקאי. כמות חסרת תקדים של ממצאים. תצלומים: איל ורשבסקי / באובאו ואיציק בן

רשות העתיקות

חפירות ההצלה שבהן החלה רשות העתיקות לפני כשלושה חודשים, היו אמורות להיות קצרות. אתר החפירה סמוך לצומת ברקאי בוואדי ערה (נחל עירון), על התוואי הצפוני של כביש חוצה ישראל. ברשות ידעו כי במקום נמצאות מחצבות אבן עתיקות מהתקופה הרומית, והעריכו שחפירת ההצלה תסתיים “בתוך יומיים-שלושה”.

אבל מתחת למחצבות, שלושה עד שישה מטרים מתחת לפני הסלע, התגלה אתר קבורה מהאלף השלישי לפני הספירה, ראשית תקופת הברונזה. ממדיו של האתר הפתיעו את החופרים: בית הקברות שנחשף הוא הגדול לתקופתו שנחשף עד כה בארץ ישראל, ומהגדולים הידועים לחוקרים בעולם. במשך שלושה חודשים, עד יום חמישי האחרון, הוציאו החופרים מהאדמה שרידים של מאות ואולי אלפי שלדים, וכן אלפי חפצים אישיים שנקברו עמם.

כמות הממצאים היא חסרת תקדים:

הארכיאולוג יהודה דגן, שעמד בראש החפירה, העריך כי במקום נמצאו כ-7,000-6,000 כלי חרס, עשרות אלפי חרוזים ותכשיטים, חלקם עשויים זהב ואבנים יקרות, ראשי חניתות, סכינים ממתכות שונות ועוד. דגן סבור כי המקום שימש לקבורה במשך כ-600 שנים, ב-3450 עד 2800 לפני הספירה. “אלה אנשים שקיימו תרבות מפותחת וקשרי מסחר עם ארצות מרוחקות 400 שנה לפני שהופיעו התרבויות הראשונות הידועות לנו במצרים ובמסופוטמיה (אזור עיראק)”, אומר דגן. לדבריו, הקברים שהתגלו עד כה מאותה תקופה היו קטנים בהרבה והכילו מספר מצומצם של מתים. “בברקאי גילינו בראשונה אולמות קבורה בשטח 100 מ”ר, שבכל אחד מהם נקברו מאות אנשים”, הוא אומר. “כל דור קבר את מתיו קרוב יותר לפתח המערה, וכשהיא התמלאה הרחיבו אותה לצדדים”.
לפי הסכם עם משרד הדתות, הועברו עצמות המתים לקבורה בלי שהארכיאולוגים ביצעו בהן בדיקות, שהיו מאפשרות ללמוד יותר על זהות המתים. “מה שבטוח הוא שהם לא היו יהודים”, אומר דגן. “מנקודת מבט דתית אפשר לומר שהם מתו לפני המבול”. ייתכן, עם זאת, כי המתים היו תושבים של יישוב סמוך מאותה תקופה, תל א-סוויר.

הד”ר רפאל גרינברג, מומחה לארכיאולוגיה של תקופת הברונזה מאוניברסיטת תל אביב, עדיין לא בחן את הממצאים אך מהפרטים שקיבל התרשם כי חשיבות האתר אינה דווקא בגילם המוקדם – אלא בכמותם. “עד כה לא נתקלנו באתר שיש בו ממצאים בעוצמה כזאת”, אמר.

התקופה שבה היה האתר פעיל נחשבת לאחת המשמעותיות בהתפתחות האנושות. תקופת הברונזה הקדומה נמשכה בשנים 2300-3500 לפני הספירה. בחלקה השני של תקופה זו – המכונה ברונזה קדומה 2(2700-3000) – התפתחה צורת ההתיישבות העירונית. היישובים גדול והפכו למבוצרים, ונוצרו מבני שלטון ראשוניים וקשרי מסחר מפותחים בארצות המזרח התיכון. לקראת סוף התקופה הופיע בראשונה הכתב – במצרים, בעיראק ואחר כך באזור. “הממצאים שהתגלו בצומת ברקאי ובאתרים סמוכים”, אומר גרינברג, “מגלים כי כבר בתקופה זו – קרוב ל-6,000 שנה לפני סלילת כביש חוצה ישראל – שימש האזור נתיב התחבורה העיקרי בארץ ישראל מדרום לצפון”.

רחובות וקירות בוץ בחולות * יישוב הלניסטי גדול נחשף בסמוך לאשקלון

מאת רן שפירא

יורד ים רומאי שהפליג לאורך חופו המזרחי של הים התיכון במאה השנייה לפני הספירה תיאר יישוב גדול על גבעה לא הרחק מחוף הים, בסמוך לאשקלון של ימינו. מאתיים שנה אחרי שהמכתב הגיע ליעדו ננטש היישוב ובתיו נקברו בחול.

תנופת הפיתוח והבנייה בשכונותיה הצפוניות של אשקלון בשנים האחרונות הביאה לגילויו מחדש: לפני יותר מארבע שנים, בעבודות לסלילת כביש המחבר את שכונת ברנע לקניון “אזורים סנטר” הסמוך, חשפו הטרקטורים פינה של קיר לבנים, ובחפירת הצלה שנעשתה במקום נמצאו גם כמה קברים.

חפירת ההצלה הופסקה וחודשה רק בפברואר השנה. יורם חיימי, המנהל את החפירה במקום מטעם רשות העתיקות, אומר כי כשהחל בעבודות סבר שהוא חושף חווה משפחתית קטנה – בית למגורים ומחסן לכלי העבודה ולתבואה. אבל ככל שהתקדמה החפירה התברר כי במקום היה יישוב גדול למדי, שהשתרע על שטח של כ-100 דונם. חיימי וצוותו חשפו כמה בתים עשויים לבני בוץ, שבכל אחד מהם שניים-שלושה חדרים למגורים. בין הבתים היתה חצר משותפת, ששימשה מטבח. נמצאו בה טבונים, מתקני בישול אחרים ומתקנים לאחסון כלי בישול.

כמו כן נחשף רחוב ארוך, שרוחבו כשלושה מטרים, וסמטה ברוחב מטר בערך. סמוך לבתים שנחפרו מבצבצים מהחול קירות של בתים אחרים, המשרטטים רחובות וסימטאות נוספים. לבני הבוץ, שיטת הבנייה והתכנון הכללי של היישוב מתאימים לתקופה ההלניסטית. כמה מטבעות הלניסטיים שנמצאו באתר מצביעים גם הם על התקופה.

קירות הבתים, שחלקם מגיעים לגובה של כשני מטרים וחצי, השתמרו היטב. חיימי משער כי זמן קצר אחרי נטישת היישוב התחוללה במקום סופת חול, שבה כוסו קירות הבוץ וניצלו מבליה. הכמות הדלה של חרסים ומטבעות שמצאו החופרים מלמדת, לדברי חיימי, שהמקום ננטש: יושבי המקום ארזו ככל הנראה את מיטלטליהם באופן מסודר ויצאו לחפש מקום אחר לגור בו.

בימים האחרונים של החפירה נמצאו מתחת לרצפות בחלק מהחדרים בבתי העיר ההלניסטית חרסים מתקופת הכיבוש הפרסי. ממצא זה מחזק את ההשערה שבמקום היתה חווה פרסית שקדמה לאתר ההלניסטי הגדול. ברצפת אחד החדרים נמצא גם פריט גדול ממתכת, שנראה כעוגן של סירה.
מכיוון שבמקום לא נמצאה ולו כתובת אחת ולא התגלו קלף, נייר או מסמך שיעידו על זהותם של התושבים או על עיסוקיהם, כל תסריט המתאר את אופיים של תושבי המקום, מנהגיהם או הסיבות לנטישת היישוב הוא בגדר השערה בלבד. מכתבו של יורד הים הרומאי הוא אחד המקורות הכתובים הבודדים שבהם נזכר היישוב.

אבל חיימי לא יוכל להמשיך ולבדוק את ההשערות בנוגע ליישוב ההלניסטי. הזמן שהוקצב לחפירת ההצלה הסתיים בתחילת השבוע. עבודות סלילת הכביש אמורות להתחדש בקרוב וגם החופרים נטשו את היישוב שעל הגבעה. חיימי אולי יחזור לחפירת הצלה בחלק אחר של היישוב העתיק, במקום שגם בו התגלו שרידים בעקבות עבודות בנייה.

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~592839149~~~158&SiteName=hayadan