סיקור מקיף

טלסקופ החלל ווב מגלה תימרת מים באורך של 10,000 ק”מ שפורצת מהירח של שבתאי אנקלדוס

זאת הפעם הראשונה שפליטת מים כזאת נראתה למרחק רב כל כך, ובנוסף ווב מאפשר לחוקרים מבט ישיר, לראשונה, על איך הפליטה הזאת מזינה את הספקת המים של כל המערכת של שבתאי והטבעות שלו

התרשמות אמן של החללית קסיני טסה דרך תימרות שמתפרצות מהקוטב הדרומי של הירח של שבתאי אנקלדוס. תימרות אלה דומות מאוד לגייזרים ופולטות תערובת של אדי מים, גרגירי קרח, מלחים, מתאן ומולקולות אורגניות אחרות. קרדיט: NASA/JPL-Caltech
התרשמות אמן של החללית קסיני טסה דרך תימרות שמתפרצות מהקוטב הדרומי של הירח של שבתאי אנקלדוס. תימרות אלה דומות מאוד לגייזרים ופולטות תערובת של אדי מים, גרגירי קרח, מלחים, מתאן ומולקולות אורגניות אחרות. קרדיט: NASA/JPL-Caltech

אנקלדוס – ירח קרח קטן של שבתאי – הוא אחד העצמים הכי מסקרנים בחיפוש אחר סימני חיים מחוץ לכדור הארץ.

מתחת לקרום של קרח יש אוקיינוס גלובלי של מים מלוחים. סילונים, שמזין האוקיינוס הזה, מתפרצים מפני הירח ונכנסים לכל המערכת של שבתאי. ההתבוננות הראשונה של טלסקופ החלל ג’יימס ווב בעולם האוקיינוס הזה שחיכו לה זמן רב כבר מגלה פרטים חדשים מדהימים על הירח – כולל תימרה של אדי מים שפורצת יותר מפי עשרים מגודלו של הירח עצמו.

תמונה שצילם NIRSpec (ספקטרומטר האינפרה אדום הקרוב) של ווב מראה תימרה של אדי מים מתפרצת מהקוטב הדרומי של הירח של שבתאי אנקלדוס, ומגיעה ליותר מפי עשרים מגודלו של הירח עצמו. המסגרת, תמונה מהמקפת קסיני, מדגישה כמה קטן נראה אנקלדוס בתמונה של ווב בהשוואה לתימרת המים. 
קרדיט: NASA, ESA, CSA, Geronimo Villanueva (NASA-GSFC), Alyssa Pagan (STScI)
תמונה שצילם NIRSpec (ספקטרומטר האינפרה אדום הקרוב) של ווב מראה תימרה של אדי מים מתפרצת מהקוטב הדרומי של הירח של שבתאי אנקלדוס, ומגיעה ליותר מפי עשרים מגודלו של הירח עצמו. המסגרת, תמונה מהמקפת קסיני, מדגישה כמה קטן נראה אנקלדוס בתמונה של ווב בהשוואה לתימרת המים. קרדיט: NASA, ESA, CSA, Geronimo Villanueva (NASA-GSFC), Alyssa Pagan (STScI)

תימרת אדי מים מהירח של שבתאי אנקלדוס שאורכה כ-10,000 ק”מ – כמעט המרחק בין לוס אנג’לס, קליפורניה ובואנוס איירס, ארגנטינה – זוהתה על ידי חוקרים באמצעות טלסקופ החלל ווב. זאת הפעם הראשונה שפליטת מים כזאת נראתה למרחק רב כל כך, ובנוסף ווב מאפשר לחוקרים מבט ישיר, לראשונה, על איך הפליטה הזאת מזינה את הספקת המים של כל המערכת של שבתאי והטבעות שלו.

אנקלדוס, עולם אוקיינוס שגודלו כארבעה אחוזים מכדור הארץ וקוטרו רק כ-500 ק”מ, הוא אחת המטרות המדעיות הכי מלהיבות במערכת השמש שלנו בחיפוש אחר חיים מעבר לכדור הארץ. בין קרום הקרח החיצוני של הירח והליבה הסלעית שלו דחוק מאגר גלובלי של מים מלוחים. הרי געש דמויי גייזר פולטים סילונים של חלקיקי קרח, אדי מים וכימיקלים אורגניים מבעד לבקיעים בפני הירח ששמם הלא פורמלי “פסי טיגריס”.

בעבר, תצפיות מיפו סילונים מאות קילומטרים מפני הירח, אבל הרגישות המעולה של ווב מגלה סיפור חדש.


האנימציה הזאת מראה איך תימרות המים של הירח מזינות את הטבעת של הפלנטה. מניתוח של הנתונים מווב אסטרונומים קבעו שבערך 30% מהמים נשארים בתוך הטבעת הזאת, והשאר נמלטים ומספקים מים לשאר המערכת של שבתאי.

“כשהסתכלתי בנתונים בפעם הראשונה חשבתי שאני בוודאי טועה. זה היה הלם לגלות תימרת מים שגודלה יותר מפי 20 מהירח”, אמר המחבר המוביל חרונימו וילנואבה ממרכז טיסות החלל גודרד של נאס”א. “תימרת המים משתרעת הרבה מעבר לאזור הפליטה שלה בקוטב הדרומי”.

אורך התימרה לא היה המאפיין היחיד שעניין את החוקרים. גם קצב השפיעה של אדי המים, בערך 300 ליטר בשנייה, מרשים במיוחד. בקצב כזה אפשר למלא בריכה אולימפית תוך כמה שעות. לשם השוואה, לעשות זאת באמצעות צינור גינה בכדור הארץ ייקח יותר משבועיים.

למאמר המדעי

עוד בנושא באתר הידען:

5 תגובות

  1. מה זה בעיה לקחת בחללית כמות מים גדולה ולהעביר תסתכלו תנא דבי אליהו שמפרט בארמית שחוץ מחיים בכדור ארץ אין במקום אחר וכן מה רבו מעשיך ה’

  2. קוטר הירח הזה רק כחמש מאות ק’מ ולכן אורך הסילון הנפלט ממנו אולי 10 ק’מ בוודאי לא 10000.

  3. חרונימו צ.ל- ג’רונימו,- מים מלוחים? על פי הפיסיקה מים לא נושאים מלח לאוויר. אז מה היה לנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.