חוקרים גילו שדה זכוכיות נדיר בדרום אוסטרליה, עדות להתנגשות עוצמתית שלא זוהתה קודם
שדה זכוכיות יוצא דופן
חוקרים מאוניברסיטת קרטין (Curtin University) באוסטרליה, בשיתוף אוניברסיטת אקס-מרסיי בצרפת, חשפו עדות להתנגשות אסטרואידית גדולה שהתרחשה לפני כ־11 מיליון שנה. בניגוד למקרים מוכרים שבהם שרידי פגיעות מתועדים במכתשים, כאן הראיה היחידה היא שדה חדש של טקטיטים – זכוכיות טבעיות שנוצרות כתוצאה מהתכה של סלעי פני השטח בעת פגיעת אסטרואיד.
הטקטיטים שהתגלו בדרום אוסטרליה מציגים כימיה ייחודית ושונים מכל סוגי הטקטיטים הידועים עד כה. “אלה ממש כמו קפסולות זמן זעירות מהעבר הגיאולוגי של כדור הארץ,” אומר פרופ’ פרד ז’ורדן מבית הספר למדעי כדור הארץ והפלנטות באוניברסיטת קרטין.
מה הם טקטיטים?
טקטיטים – או בשמם הפואטי “זכוכיות קוסמיות” – נוצרים כאשר אנרגיית ההתנגשות של אסטרואיד מתיכה את פני השטח של כדור הארץ, והחומר המותך נזרק לגובה עצום לפני שהוא מתמצק מחדש כזכוכית. תהליך זה מפזר את הטקטיטים למרחקים של מאות ואף אלפי קילומטרים ממוקד הפגיעה.
בעבר זוהו ארבעה שדות טקטיטים עיקריים: האוסטרלזי (הגדול ביותר, לפני 780 אלף שנה), הצפון־אמריקני, מערב־אפריקני והצ’כוסלובקי. כעת נוסף שדה חמישי – הייחודי לאוסטרליה, ונוצר בהתנגשות שטרם זוהתה עד כה.
חידה: היכן המכתש?
הממצא מעלה שאלה מטרידה: אם אכן מדובר בפגיעת אסטרואיד כה עוצמתית, מדוע לא אותר מכתש? פרופ’ ז’ורדן מציין כי ייתכן שהמכתש התכסה עם הזמן בשכבות משקעים או נשחק עקב פעילות גיאולוגית. אפשרות אחרת היא שמדובר בפגיעה לאורך קשת געשית קדומה, כך שהמבנה המקורי הוסתר על ידי פעילות טקטונית.
“עצם קיומם של טקטיטים ייחודיים מלמד בבירור על אירוע שלא הכרנו קודם,” אומרת החוקרת הראשית אנה מוזולינו(Anna Musolino) , דוקטורנטית מאוניברסיטת אקס-מרסיי. “הכימיה החריגה שלהם, בשילוב גילם – 11 מיליון שנה – מבודדים אותם מכל קבוצת טקטיטים מוכרת.”
הטקטיטים החדשים שונים מהשדה האוסטרלזי המפורסם, שנוצר לפני כ־780 אלף שנה והתפרש על פני חצי מכדור הארץ. בעוד שהשדה האוסטרלזי מוכר היטב ונחקר לעומק, השדה החדש מצביע על התנגשות נפרדת לחלוטין – מוקדמת יותר, וכנראה גם הרסנית בקנה מידה אזורי.
כימיה יוצאת דופן
המחקר, שפורסם בכתב העת Earth and Planetary Science Letters, מצביע כי הטקטיטים מכילים חתימות כימיות שלא נצפו קודם – מה שמעיד על מקור גיאולוגי אחר ועל תנאים קיצוניים במיוחד בזמן הפגיעה. “הם מספרים לנו סיפור חדש על ההיסטוריה של כדור הארץ,” מדגיש פרופ’ ז’ורדן.
חקר פגיעות אסטרואידים אינו רק עיסוק בארכיאולוגיה פלנטרית. הוא גם חיוני להבנת הסיכונים לעתיד האנושות. פגיעות ענק התרחשו לא אחת בהיסטוריה של כדור הארץ – הידועה שבהן היא הפגיעה בצ'יקשולוב שבמקסיקו לפני 66 מיליון שנה, שתרמה להכחדת הדינוזאורים.
“ככל שנבין טוב יותר את ההיסטוריה של פגיעות, כך נוכל להעריך טוב יותר את הסיכונים לעתיד,” אומרת מוזולינו. “אירועים כאלה אולי נדירים בקנה מידה של חיי אדם, אבל לאורך מיליוני שנים – הם חלק מהשגרה של מערכת השמש.”
הגילוי הזה, לדבריה, “פותח פרק חדש בהיסטוריה הדרמטית של כדור הארץ.” הוא מצביע על כך שייתכנו עוד פגיעות גדולות שעדיין לא אותרו, מוסתרות מתחת לפני הקרקע או נעלמות בסבך הגיאולוגיה העתיקה.
המחקר פורסם ב־29 באוגוסט 2025:
“A new tektite strewn field in Australia ejected from a volcanic arc impact crater 11 Myr ago”
עוד בנושא באתר הידען:
תגובה אחת
למה לא באחד האוקיינוסים?